כניסה לבית היא סוג של הצהרת כוונות. הדלת, הריצוף, המבואה – כל אלה מכינים את האורחים למה שעומד להתרחש בבית פנימה. בביתה של המעצבת מיקה זרחי שבישוב מצפה אילן, ההצהרה הזאת מדויקת במיוחד. הדלת העתיקה, שעושיה עץ ופיתוחי ברזל, הגיעה מפירוק ונקנתה ביפו, "אלה שתי דלתות שחוברו יחד והתאימו לפתח של הדלת שלנו", מסבירה ירחי. "כששיפצתי את הבית היה לי תקציב מוגדר ולא גדול, אבל בכל זאת היו דברים שהיה לי ברור שאני הולכת עליהם, גם אם הם לא זולים. אחד מהם היה דלת מפירוק. אני אוהבת מאוד דברים שהזמן עשה בהם שינויים, יש להם ערך מוסף משמעותי".
ירחי (38), נשואה לאילון ואימא לארבעה (הבנים התאומים נטע ואורי בני השמונה, אביב בת החמש ויובל התינוקת, בת שנה ושלושה חודשים), השלימה בגיל 26 תואר ראשון בלימודי מזרח תיכון, אך לא הרגישה במקום הנכון. "תמיד בער בי הרצון ללמוד משהו שקשור לעיצוב, רק לא ידעתי להצביע על מה. אחרי שסיימתי את התואר, זוג חברים אדריכלים סיפרו לי על המקצוע הנדסאי אדריכלות, והחלטתי להירשם לתואר מקוצר בשנקר. סיימתי בשנת 2014 והתחלתי לעבוד במשרד אדריכלים במקביל לגידול התאומים. כמה שנים אחר כך החלטתי ללמוד גם הום סטיילינג כי רציתי לחזק אצלי את כל מה שקשור להלבשה, לפרטים, לטקסטיל, ובעצם לכל מה שמרכיב את החלק הפיינשמקרי בבית. התחלתי ללמוד לפני כשנתיים, ובסיום הקורס בחרתי לעצב מחדש את הבית שלי".
אל הבית הנוכחי נכנסה יחד עם בן זוגה וילדיה ב-2018. "תכננו אותו עבורנו החברים האדריכלים שהביאו אותי למקצוע, עופרה ויואל גולדברג. בגלל שהייתי אז בתחילת דרכי המקצועית העדפתי להיעזר בהם בכל הקשור לתכנון, ואני הייתי מעורבת בעיקר בפן העיצובי, אבל במקביל גם השארתי הרבה מקום לעבודה עתידית. בעצם נכנסנו לבית ועיצבתי אותו תוך כדי תנועה. אני חושבת שיש בזה משהו נכון – לעבור לבית, לגור בו ולהרגיש אותו, להתבונן ולראות מה נכון ומה לא נכון עבורו, ורק אז לעצב עד הסוף".
בית העץ הפתוח
ההתבוננות הארוכה של ירחי הסתיימה בבית בהיר ונעים להפליא, שהחוץ מתערבב בו בפנים וידה המדויקת של בעלת הבית ניכרת בו בכל פינה. מול דלת הכניסה המרשימה ניצב ספסל עץ שירחי קנתה דרך פייסבוק מרקט, וצבעה בעצמה בירוק. מעליו תלויה יצירת אומנות יקרה לה במיוחד. "זו מפת בד עם רקמה שהגיעה מרומניה וקניתי בשוק הפשפשים", היא מספרת. "פניתי לדנה פלמון המקסימה מעין שמר שממסגרת עבודות אומנות, ויחד חשבנו על הרעיון של למתוח את הבד, כמו קנבס, ולמסגר. אני מאוד אוהבת את התוצאה הסופית, שיוצרת משהו רך ואומנותי".
לצד יצירות האומנות והפריטים העתיקים, נתנה ירחי מקום גם לפרקטיקה. הריצוף, למשל – אריחי גרניט פורצלן בגודל 80 על 80 ס"מ ובאפור דמוי בטון – נבחר כדי לשמש כבסיס ניטרלי, פרקטי ונוח. "בסופו של דבר, יש לי ארבעה ילדים", היא מסבירה. משמאל לדלת הכניסה ארון גדול, שאחת מהדלתות שלו מסווה כניסה למחסן, וכך משלבת את הפרקטיקה עם האסתטיקה – כל הערכים שבאים לידי ביטוי אחרי שעוזבים את אזור הכניסה הנעים ונכנסים אל הבית עצמו.
אחד ההיבטים המעניינים ביותר מסתתר ממש מאחורי הקיר הצר שמול דלת הכניסה. זוהי פינת המשפחה שניצבת על במת עץ אורן שבנה אביה של ירחי, נגר חובב, במו ידיו. "חיפשתי דרך לבדל את פינת המשפחה מיתר הבית", מסבירה ירחי. "והחלטנו לבנות במת עץ שעולים אליה בשתי מדרגות. החומר האחר והמפלס השונה הופכים אותה לחדר של ממש, למרות שאין לה קירות, והתוצאה היא שהבלגן איכשהו באמת נשמר שם ולא גולש לשאר הבית".
אחרי שעולים בשתי המדרגות אל במת העץ אפשר לטפס בגרם מדרגות מרחף מברזל כדי לעלות לקומה השנייה, או להישאר במפלס הנפרד, לרבוץ בפינת הישיבה הנפתחת של אתנחתא ("בשבת היא הופכת לג'ימבורי", מדווחת ירחי), לצפות בטלוויזיה הקטנה שנחבאת מתחת לגרם המדרגות או ליהנות מהספרים הרבים והצעצועים שבספרייה הגדולה. "יש לנו המון ספרים. ספרי קודש, ספרי חול, ספרי טיולים, והיה לנו מאוד חשוב שהם יהיו חלק מהחלל הציבורי ולא יוסתרו", אומרת בעלת הבית. הבמה, היא מסבירה, ניתנת לפירוק בקלות אם יהיה בכך צורך במהלך שינויים עתידיים בעיצוב הבית. הריצוף מתחתיה זהה לזה של שאר הקומה.
בית משפחה, לא מוזיאון
מימין לכניסה נמצא המטבח שצבוע בגוון מוקה בהיר, שיוצר המשך נעים לצבעם של הקירות, גוון של בז' בהיר מאוד. במרכז ניצב אי גדול עם משטח עץ שמשמש לאכילה ולישיבה, ומעל כל כיור (זה החלבי וזה הבשרי, שירחי לא רק הפרידה ביניהם אלא גם הרחיקה זה מזה), חלון גדול אל הנוף. "אני מאוד אוהבת אור וזה משהו שהנחה אותי בתכנון הבית. המפתחים בבית גדולים מאוד, עם פרופיל בלגי של כליל, והכל מאוד מואר, אנחנו לא מדליקים את המנורות כמעט בכלל".
אחרי המטבח ניצבת פינת אוכל ובה שולחן עשוי מעץ בוקיצה, כיסאות שמשלבים עץ וראטן (אלה וגם אלה נקנו בטורקיז האוס), וגופי תאורה מראטן ("רציתי חומרים טבעיים במרכז הבית"). מאחור, שידה שהגיעה עם המשפחה מהדירה הקודמת ומשמשת למפות שבת, פמוטים וכדומה. השידה סמוכה לוויטרינה גדולה שמשלבת דלת יציאה. "זאת הכניסה הלא רשמית של הבית", מסבירה ירחי. "הדלתות תמיד פתוחות והילדים נעים במעגלים מהחצר אל הבית ובחזרה".
בהמשך נמצא הסלון שבו ספת ר' גדולה שהגיעה עם הבית ורופדה מחדש בעלות נמוכה כדי לעמוד במסגרת התקציב ("וגם, כאמור, כי יש לי ילדים קטנים", אומרת ירחי בחיוך). השטיח הרך נקנה ברשת השטיח האדום ואת הציורים היפים ציירה נעמה סגל. שרפרפים קטנים שנקנו בשוק הפשפשים משמשים כשולחנות קפה. "מאוד נוח להזיז אותם", אומרת ירחי, "וזה מתאים לבית שלנו, שהוא בית של משפחה עם ילדים, ולא מוזיאון".
בקומת הקרקע, 100 מ"ר גודלה, נמצא גם חדר שינה לאורחים. יתר חדרי השינה נמצאים במעלה המדרגות, בקומה הראשונה שגודלה 80 מ"ר: חדר גדול להורים, חדרם של התאומים וממ"ד המשמש גם כחדר לבנות. "כשעברנו לכאן הכנסנו את כל הילדים – הם היו אז שלושה – לאותו חדר, אבל במהלך הקורונה יצא שהבת שלי הייתה בבידוד וכדי לאפשר את זה העברנו אותה לממ"ד. היה לה כיף לבד, ובסופו של דבר החלטנו להפוך אותו לחדר בשבילה, שאליו הצטרפה בינתיים גם אחותה הקטנה".
בחדר ההורים הגדול והנעים ניצבת מיטת עץ גדולה על רצפת פרקט עם שטיחים קלאסיים בגוונים אדומים. החלונות מכוסים בווילונות שונים: השניים שממסגרים את המיטה בווילונות שנקנו באיקאה, ואילו חלון נוסף כוסה בווילון קצר ולבן שירחי הביאה מבית הוריה. "זה וילון מהבית הראשון של ההורים שלי אחרי שהתחתנו, לפני 30 שנה", היא מספרת. "הם טסו לשליחות בבלגיה וקנו אותו שם, ואחרי שחזרו שמרו אותו עד שאני עברתי לבית הזה וביקשתי אותו. הוא מדהים בעיניי, ויוצר בדיוק את המראה הרך שרציתי לתת לחדר השינה". לחדר צמוד חדר רחצה קטן, עם ריצוף בצבעי שחור ולבן ושידה לכיור שירחי מצאה באתר יד2, צבעה, שיפצה והפכה לשידת אמבטיה עם כיור.
חדר הרחצה של הילדים נאמן לעקרונות הפרקטיים שמנחים את המעצבת, עם שידה גדולה מאוד שמאפשרת שפע של מקום לאחסון וגם יוצרת משטח החתלה לתינוקות. הריצוף המצויר כאן מופיע לא רק על הרצפה, אלא גם בנישה הצרפתית שבקיר האמבט, שיוצרת מדף לתכשירי רחצה וצעצועים. חדרי הילדים צבועים בצבעים רכים המטפסים לגובה חצי קיר, ובתוספת הפרקט, רהיטי העץ והקישוטים מחומרים טבעיים הם מקבלים מראה רך ונעים, אבל גם שימושי ומשפחתי, כמו זה שמאפיין את הבית כולו.
