מימין: דנה סגיסמן, גילה בביץ', יהודית נוסימוביץ', וענת גלזר ודורון שי

"אבל אין לך ידיים של נגר": 5 נשים מספרות על עבודה בעץ במשרה מלאה

גם רגע לפני שנת 2022, אישה שעוסקת בנגרות גורמת לאנשים להרים גבה. רבות מהן מגיעות לתחום אחרי שכבר החזיקו בקריירה אחת, חלקן אפילו לא העלו על דעתן שעבודה בעץ היא אופציה. שוחחנו עם חמש נשים שעוסקות בבניית רהיטים כדי להבין מה זה אומר להיות נגרית בעולם העכשווי, ויצאנו עם כמה טיפים חשובים למי שרוצות (ורוצים) להתחיל את דרכן בתחום

פורסם: 24.11.21, 13:24
למרות שהכניסה של נשים לתחומי מלאכה "כבדה" נמצאת במגמת עלייה בעשורים האחרונים, נשים עדיין מזוהות יותר עם מלאכות שנחשבות ל"נשיות", ונאלצות להיאבק על מקומן בתחומים שבהם קיימת דומיננטיות גברית מובהקת. כן, גם כיום, רגע לפני שנת 2022. למה הכוונה? פשוט - נשים עוסקות ונראות יותר במלאכות כמו טקסטיל, קרמיקה או עיצוב פנים, שבאופן מסורתי מזוהות כמלאכות "נשיות", ופחות במלאכות שמזוהות עם "גבריות" כמו נגרות, למשל.
16 צפייה בגלריה
נגריות
נגריות
מימין: דנה סגיסמן, גילה בביץ', יהודית נוסימוביץ', וענת גלזר ודורון שי
(צילום: אלעד ברמי)
לאורה מאייס, מנהלת הקולג' האמריקאי "רדוודס" (Redwoods) לנגרות-אמן בעץ (מה זה בדיוק 'נגרות-אמן' - בהמשך), הסבירה בקלות רבה את מצבן של נשים בתחום בפוסט פייסבוק ויראלי למדי שפורסם בפברואר 2017. היא לקחה לדוגמה גיליון של המגזין המקצועי הוותיק והמוביל לנגרות, Fine Woodworking Magazine, והצביעה על כך שמבין המאמרים שפורסמו בעיתון, אף לא אחד נכתב בידי אישה. בנוסף, בגיליון הופיעה אישה בתמונה פעם אחת בלבד, וגם אז ראשה הודפס בגודל של פחות מ-5 מילימטר. כמה גברים הופיעו בתמונות בגיליון? 58.
16 צפייה בגלריה
נגר אמן
נגר אמן
בין 15 ל-20 אחוז נגריות מתוך העוסקים במלאכה. בתמונה: התערוכה "נגר אמן"
(צילום: רופינה פלדמן)
אף שכיום נראה שיש נגריות רבות יותר ויותר, הנתונים בארצות הברית מצביעים על היותן של נשים בין 15 ל-20 אחוזים מהעוסקים בנגרות ובבניית רהיטים. רבות מהן מגיעות לתחום אחרי שכבר החזיקו בקריירה אחרת - חלקן משום שהסביבה הקרובה אליהן לא תמכה ברצונן לעסוק בנגרות, וחלק פשוט לא העלו על דעתן שהן יכולות להיות נגריות.
16 צפייה בגלריה
נגר אמן
נגר אמן
התערוכה הראשונה בארץ המוקדשת ל-Fine Woodworking
(צילום: רופינה פלדמן)
בימים אלה מוצגת התערוכה הראשונה בארץ המוקדשת לנגרות-אמן או Fine WoodWorking, מלאכה שבה נעשה שימוש במסורות עתיקות של עבודה בעץ שמקבלות טוויסט עכשווי ושימושי. ברהיטים שנוצרו בנגרות-אמן, ייעשה לרוב שימוש בעץ מלא בעל איכויות גימור גבוהות, שחלקיו מחוברים אלה לאלה בחיבורים שאינם ממתכת. התערוכה, ששמה "נגר-אמן", מוצגת בחלל של קום איל פו בנמל תל אביב עד 30 בדצמבר ובה עבודות נגרות יפהפיות מהשנה החולפת. מתוך 25 משתתפים, מציגות בתערוכה רק חמש נגריות. איך זה מרגיש להיות אישה נגרית? שאלנו אותן.

"נכנסתי לזה עם כל הלב"

אצל נגריות רבות, כאמור, הנגרות מהווה קריירה שניה, לרוב מסיבות משפחתיות. כך היה המקרה אצל יהודית נוסימוביץ' (47), בעלת הסטודיו L'Atelier, שהפכה לנגרית לפני שמונה שנים ועלתה לארץ מצרפת לפני ארבע. "זה משהו שתמיד חשבתי עליו, אבל היה כל כך רחוק מהמציאות ומהאווירה המשפחתית שגדלתי בה, שלא באמת עשיתי משהו בעניין", היא מספרת. "כבר כשהייתי בת 24 רציתי ללמוד להיות בונת רהיטים, אבל המשפחה שלי ממש לא התלהבה ולכן זה לא קרה".
16 צפייה בגלריה
יהודית נוסימוביץ'
יהודית נוסימוביץ'
"אף פעם לא חשבתי על עצמי כעל אישה במקצוע": יהודית נוסימוביץ'
(צילום: אלעד ברמי)
כמעט עשר אחר כך, כשעוד גרה בצרפת, שמעה על תוכנית הכשרה לנגרות מטעם עיריית פריז. "זו הכשרה באחד מבתי הספר הכי ותיקים לייצור רהיטים בצרפת. הייתי כבר בת 35 ולקחתי את ההזדמנות בשתי הידיים, נכנסתי לזה עם כל הלב. כשסיימתי את הלימודים גיליתי שסבא-רבא שלי היה נגר-אמן לפני מאה שנים. מסתבר שזה זורם לנו במשפחה, למרות הכל".
16 צפייה בגלריה
יהודית נוסימוביץ'
יהודית נוסימוביץ'
Nest to Tables - היצירה של נוסימוביץ' לתערוכת "נגר אמן"
(צילום: אלעד ברמי)
"אף פעם לא חשבתי על עצמי כעל אישה במקצוע מסוים, אלא כעל אדם בעל מקצוע", היא מסבירה כשהיא נשאלת על היותה אישה במקצוע שנחשב לגברי. "נשים שאינן מהמקצוע לרוב ממש מופתעות שזה מה שאני עושה, והן אפילו מופתעות יותר כשאני מספרת שיש לא מעט נשים בתחום. אני חושבת שהן גם גאות, דבר שגורם גם לי לגאווה. תמיד יש כמה גברים מצ'ואיסטים שיזרקו הערות מטומטמות, אבל פגשתי הרבה יותר גברים שהתייחסו אליי בצורה שוויונית מאשר ההפך".
מה את הכי אוהבת בעבודת הנגרות? "אני אוהבת שזאת עבודה פיזית. אני אוהבת לעסוק בעבודת כפיים, אוהבת שהעבודה דורשת הרבה יצירתיות אבל גם היצמדות לתוכנית ולשיטות עבודה קיימות. אני אוהבת ליצור רהיטים, שידה, שולחן, כיסא, לא משנה מה. המחשבה על כך שהם יעברו מדור לתור בתור שומרים אילמים של זיכרונות המשפחה מרגשת אותי".
16 צפייה בגלריה
יהודית נוסימוביץ'
יהודית נוסימוביץ'
קישוטי עץ ופליז בצמד השולחנות בהשראת הארט-דקו
(צילום: אלעד ברמי)
בתערוכה, מציגה ניסימוביץ' את היצירה Nest to Tables - צמד שולחנות שמתחברים לכדי שולחן אחד, עשויים מעץ אגוז אמריקאי, אלון ארז, אפרומיה ודיקט עץ ליבנה. "היה לי מאוד חשוב שהם יהיו פונקציונאליים וגם נעימים למראה בשני המצבים. אפשר לשחק עם הסימטריה ולסדר אותם בדרכים שונות. הושפעתי מאוד בסגנון הארט-דקו והשתמשתי בפליז וקישוטי עץ".

"גברת נגר"

במקרה של גילה בביץ' (35), בעלת הסדנה Frill Furniture שמציגה אף היא בתערוכה, העיסוק ברהיטים התחיל בשיפוץ כיסא. "יש לי רקע של עשור פלוס בעיתונות, אבל לפני ארבע שנים התחלתי לשפץ כיסאות, ומשם זה היה מדרון חלקלק", היא מספרת.
16 צפייה בגלריה
גילה בביץ'
גילה בביץ'
"עשיתי קורס רפדות וזה לא הספיק לי": גילה בביץ'
(צילום: הדר דולן)
"עשיתי קורס רפדות וזה לא הספיק לי, אז המשכתי לקורס הנגרות של משרד העבודה. במשך עשרת החודשים של הקורס, האובססיה הזאת לרהיטים הגיעה לשיא, אחר כך עשיתי סטאז' ובמהלכו הבנתי שזה מה שאני הכי רוצה לעשות - לבנות רהיטים מופרעים. יש משהו בעבודה בנגרייה שמשתק את העולם שמסביב. את העייפות, את הרגשות. אני מגיעה לנגרייה והכאוס מתעמעם לכמה שעות".
מה התגובות השכיחות שאת מקבלת על המקצוע שלך? "'אבל אין לך ידיים של נגר'. ויש גם בלבול בטרמינולוגיה. אנשים שואלים: 'אז מה את בעצם? איף אומרים? נגרת?' השיא היה כשקבלן קרא לי 'גברת נגר'".
16 צפייה בגלריה
גילה בביץ'
גילה בביץ'
שולחן קפה של גילה בביץ'
(צילום: אלעד ברמי)
לאישה שמנסה לעשות את צעדיה הראשונים בתחום, בביץ' ממליצה לעשות קורס. "הקורס של משרד העבודה נפלא למי שרוצה לעסוק בזה", היא מסבירה, "אבל יש גם כמה אופציות פחות מחייבות. יש מלא חומרים ביוטיוב, אבל לימודים פיזיים יוצרים יותר מוטיבציה – לפחות לי אישית. ואם מישהי רוצה להתייעץ איתי, היא מוזמנת".
16 צפייה בגלריה
גילה בביץ'
גילה בביץ'
"היצירה שאני הכי גאה בה": שולחן לתערוכת "נגר אמן"
(צילום: אלעד ברמי)
16 צפייה בגלריה
גילה בביץ'
גילה בביץ'
שתי פלטות עץ מייפל עם חיתוכים רכים
(צילום: הדר דולן)
לתערוכה, הגישה בביץ' את מה שהיא מכנה כ"יצירה שלי שאני הכי גאה בה" - שולחן קפה מעץ מייפל עם חיתוכים בצורות גיאומטריות. "זה אחד העיצובים הראשונים שלי שהרגשתי שהם ממש מיוחדים. היצירה מורכבת משתי פלטות מייפל דקות שחוררתי עם צורות רכות שמיקומן משתנה בין פלטה לפלטה. כך נחשפים הביטים שונים של העץ ומשחקי אור וצל, כמו וילון תחרה או מגזרת נייר".

שיעור בחמלה

דנה סגיסמן (33) נמצאת במקצוע כבר שבע שנים, מייצרת רהיטים בהזמנה אישית ומעבירה קורסים וחוגי נגרות. יחסית ליתר המציגות בתערוכה, היא נכנסה למקצוע בגיל צעיר, בין היתר מתוך התמיכה המשפחתית לזה זכתה. "כשהייתי קטנה רציתי להיות מלא דברים. רציתי להיות ציירת, זמרת, גיטריסטית, מורה, אבל הכי מכולם רציתי להיות אימא", היא מספרת.
16 צפייה בגלריה
דנה סגיסמן
דנה סגיסמן
"התחלתי לבנות רהיטים עם מסור חשמלי ואפס ידע בעץ": דנה סגיסמן
(צילום: אלעד ברמי)
"המשפחה והחברים תופסים אותי כאדם יצירתי רב תחומי, או פשוט משוגעת, וכשהתחלתי לבנות לעצמי רהיטים עם מסור חשמלי, מברגה ואפס ידע בעץ, אף אחד לא התרגש במיוחד. כשבחרתי להירשם ללימודי נגרות אמא שלי ובן הזוג שלה היו תומכים נלהבים וליוו אותי יד ביד".
גם סגיסמן מתארת את תהליך העבודה והיצירה כחביב עליה. "המון פרטים שמתחברים יחד ליצירה זה עניין שמאוד מרגש אותי. זה מאתגר ומספק מאוד. אני אוהבת את תהליך בחירת ופריסת הקורות, לבחור איזה חלק ישמש לאיזה חלק של הרהיט. רגע הפריסה הוא הרגע המרגש ביותר, כי גוונים וטקסטורות מרהיבות נגלות מתוך העץ. זה מרגיש כאילו זכיתי בלוטו כל פעם מחדש".
16 צפייה בגלריה
דנה סגיסמן
דנה סגיסמן
שולחן סלון מחומרים בשימוש חוזר שיצרה סגיסמן לתערוכה
(צילום: אלעד ברמי)
אנשים מופתעים כשמגלים שזה המקצוע שלך? "כן. אומרים לי דברים כמו 'וואו, נגרית, כל הכבוד לך!', ואלה התגובות הנעימות. כספקים ולקוחות, בעיקר גברים, עוברים בסביבה בזמן שאני עובדת על המסור הם נעצרים ובוהים בי. בהתחלה זה היה מרתיח אותי, אבל עם הזמן למדתי לשלוח את המבט הנכון שיעזור להם לחזור למודעות. היום אני לוקחת את זה כשיעור בחמלה. אני מבינה שהתגובות האלה קשורות בהם ובפחדים שלהם".
16 צפייה בגלריה
דנה סגיסמן
דנה סגיסמן
"המחשבה הייתה ליצור רהיט צנוע עם אלמנטים נגריים קטנים"
(צילום: אלעד ברמי)
שולחן הסלון שיצרה לתערוכה עשוי מחומרים בשימוש חוזר שמצאה וקיבלה במהלך השנים. "הפרופורציות הותאמו לדירת החדר הקטנה שלי, והמחשבה הייתה ליצור רהיט צנוע עם אלמנטים נגריים קטנים. כדי להקנות לשולחן תכונות מודרניות, בחרתי בזוויות דרמטיות לעיצוב הפלטה והרגליים, מה שמדבר מאוד את סוג האסתטיקה שמרגש אותי ליצור".

שקט תעשייתי

צמד הנשים האחרון שמציג בתערוכה הוא ענת גלזר (35) ודורון שי (34). השתיים התחילו לעסוק בנגרות בנפרד ולפני שבע שנים הקימו את סדנת הנגרות "בעלות מלאכה" בשכונת נגה שבתל אביב. מאז, הן הופיעו מספר פעמים בכלי תקשורת וייצגו את נגרות האמן מנקודת המבט הנשית. "בתחילת הדרך קיבלנו הרבה תגובות מופתעות", הן מספרות. "אנשים לא רגילים לראות נשים בתחום, אבל עם השנים התגובות נעשו חמות ומפרגנות".
16 צפייה בגלריה
בעלות מלאכה
בעלות מלאכה
דורון שי וענת גלזר: בעלות מלאכה
(צילום: אלעד ברמי)
"רציתי לעסוק במשהו יצירתי ולעבוד עם הידיים", מספרת גלזר. "שמעתי על קורס הנגרות של משרד התמ'"ת בחולון, ומשם התחלתי. גם שי התחילה את לימודי הנגרות בקורס של משרד התמ"ת, בירושלים. "תמיד אהבתי את העולם הטכני, לעבוד עם הידיים. עסקתי בבניית תפאורות ופשוט התאהבתי בבנייה בעץ. אחרי הקורס של משרד התמ"ת בירושלים, המשכתי ללימודי נגרות בפריז, ומשם זה התגלגל", היא מסבירה.
16 צפייה בגלריה
בעלות מלאכה
בעלות מלאכה
שלושת הדובים: שרפרפי ישיבה מסתובבים מאקליפטוס שחור
(צילום: אלעד ברמי)
השתיים מספרות כי שבע השנים של הנהלת החשבונות וקשרי הלקוחות לא המאיסו אליהן את העיסוק. "בתור בעלות עסק אנחנו צריכות להתעסק בהמון דברים. את חלקן אנחנו אוהבות יותר ואת חלקם פחות. אבל שתינו מגיעות עם אהבה גדולה למקצוע עצמו. כשאנחנו מגיעות בבוקר ומתחילות לעבוד בנגרייה עם האוזניות ומשקפי המגן. נוצר שקט כזה מיוחד שמתאפשר רק בזמן של עשייה. בשביל זה כל המסביב שווה".
16 צפייה בגלריה
בעלות מלאכה
בעלות מלאכה
כמו פלסטר: "פרפרים" מודבקים מונעים מהסדקים בעץ להתרחב
(צילום: אלעד ברמי)
לתערוכה הן יצרו את היצירה "שלושת הדובים" - שלושה שרפרפים שנוצרו מגזע אקליפטוס ישן שהגיע לידיהן, שעל הסדקים שלו מודבקים פרפרי 'פלסטר'. "בשונה מעבודה עם עץ תעשייתי, העבודה עם עץ טבעי משפיעה עמוקות על תהליך היצירה ובסופו של דבר גם על הנראות שלה. תהליך היצירה אילץ אותנו לעצור, להתבונן ולהשתנות ביחד עם העץ. הוא התקשה להסתגל למצבו החדש ולכן עלה הצורך בפרפרים, שתפקידם למנוע מהסדקים בעץ להתרחב ולגדול עם השנים".
נגר-אמן – תערוכת מכירה בקום איל פו, האנגר 26, נמל תל אביב. הפקה ואוצרות: גיל ארד. מועד הנעילה: 30 בדצמבר 2021. הכניסה חופשית בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.