בעידן שבו הבית נהיה מקום שעושים בו הכול – גרים, מארחים, עובדים, משחקים ומתאמנים – גם תפיסת תכנון המגורים משתנה. עבור זוג צעיר עם שני ילדים קטנים, הוא איש הייטק והיא אשת אקדמיה, המעבר מנתניה לבית פרטי באבן יהודה לא היה רק מעבר גיאוגרפי אלא בחירה באורח חיים אחר: אינטימי יותר, ירוק יותר ומשפחתי יותר. כדי להפוך את הבית שרכשו מוכן מקבלן לכזה שמותאם בדיוק לצרכים שלהם, הם פנו למעצב הפנים ליעד יוסף, שהוביל שדרוג מקיף של התכנון. יוסף שינה את הבית גם לשגרה אבל גם לחגים ולחופשות בעזרת תכנון ועיצוב כמה מתחמים שגורמים לבני המשפחה לבלות בו כמה שיותר. "היה לי חשוב שלא יהיה כאן בית שהוא רק מעוצב יפה", אומר יוסף. "רציתי ליצור בית שנעים לחיות בו כל השנה, שכל פרט בו משרת את המשפחה הצעירה שקנתה אותו".
הבית באבן יהודה עוצב עבור איש הייטק, אשת אקדמיה ושני ילדים קטנים
(צילום: ליאל פרץ)
הכניסה ישירות למטבח
(צילום: אלעד גונן)
הסלון, גרם המדרגות למעלה ויצירת אמנות בהשראת כדורסל - תחביב זוגי
(צילום: אלעד גונן)
ליצור ניגוד ולעטוף בירק
אחד הצעדים הראשונים של יוסף היה שילוב כוחות עם אדריכל הנוף רפאל ויצמן. הם רצו להעניק לבית הדו-משפחתי בגודל 330 מ"ר על שטח של חצי דונם מעטפת צמחייה עשירה שמלווה כמעט כל מבט מתוך הבית. אף שמדובר בשכונת מגורים צפופה יחסית, התחושה היא של בית נופש או לפחות בית שמוקף טבע. הבריכה הקומפקטית, הפיתוח הנופי והפתחים הגדולים מטשטשים את גבולות המגרש ומעניקים לחללים תחושת מרחב ושלווה.
"השפה העיצובית שבחרנו עם בני הזוג נשענת על שילוב בין מינימליזם מודרני לחמימות ים-תיכונית. בטון חשוף, עץ, נירוסטה, זכוכית כהה וטקסטיל עשיר משתלבים זה בזה, ומייצרים משחק עדין בין חומרים קרים לחומרים טבעיים", אומר המעצב. "אני אוהב לייצר איזון בין ניגודים – שקוף מול אטום, בטון מול עץ, מתכת מול טקסטיל. שם נולד העניין".
אחד האלמנטים הבולטים בבית הוא גרם המדרגות, המלווה את שלושת המפלסים ומחבר ביניהם באמצעות שילוב של זכוכית שחורה, מתכת ובטון. לצידו תוכנן קיר בטון חשוף, המטפס אף הוא לאורך הבית ומעניק לחלל עומק וחומריות. על הקיר תלויה יצירת אמנות כתומה, שנבחרה בעקבות אהבתם המשותפת של בני הזוג לכדורסל – פרט אישי שנהפך לחלק בלתי נפרד מהשפה העיצובית.
אחד האלמנטים הבולטים בבית הוא גרם המדרגות
(צילום: אלעד גונן)
הסלון, פינת האוכל והחצר הירוקה שעוטפת את הפנים
(צילום: אלעד גונן)
שירותי האורחים נטמעו בתוך "קובייה"
(צילום: אלעד גונן)
בקומת הכניסה תוכנן חלל פתוח, ובו הסלון, המטבח ופינת האוכל ממשיכים זה את זה. קיר הטלוויזיה, שנולד מתוך אילוץ תכנוני של מיקום יחידת מיזוג בלתי ניתנת להזזה, נהפך ליתרון באמצעות יחידת נגרות אנכית שמסתירה את המערכות ומשלבת אותן כחלק מהקומפוזיציה. גם בכניסה לבית בחר יוסף להסתיר את כל הפונקציות – ארון החשמל, מערכות התקשורת, האחסון. גם שירותי האורחים נטמעו בתוך "קובייה" נקייה עם דלת בקו אפס, כך שהחלל נשאר הרמוני.
המטבח הבהיר בכניסה עוצב בצורת האות ר' עם אי מרכזי רחב, המשלב משטח דקטון בגוון טרוורטין לצד חזיתות נירוסטה בגוון אפור מוברש. יחידת מכשירי החשמל הגבוהה כוללת ארבעה מכשירים אינטגרליים ומקרר יין, וכל פרט תוכנן כך שישלב בין אסתטיקה לשימוש יומיומי. "זה בית שנוח לארח בו, לא רק לגור בו" אומר יוסף, "לכן היה חשוב שהמטבח יהיה פעיל, נגיש ומרכזי, אבל גם יישאר נקי מבחינה ויזואלית כי רואים אותו מכל זווית כמעט".
גם התאורה קיבלה מקום מרכזי בתכנון. במקום עומס של גופי תאורה דקורטיביים, בחר יוסף להשתמש בפרופילים שקועים ובתאורה נסתרת שמגיעה ממקומות בלתי צפויים – מתחת למדרגות, בתוך נישות, סביב הכיורים ובספסלים. רק מעל פינת האוכל הבהירה עם הרגליים השחורות שובץ גוף תאורה תלוי המעניק לחלל מוקד אחד ברור.
בריכה ופינת ישיבה לצידה
(צילום: אלעד גונן)
מטבח חוץ מאובזר ושולחן אירוח גדול
(צילום: אלעד גונן)
החצר האחורית
(צילום: אלעד גונן)
שיק מהודק בקומת החדרים
בקומה העליונה ממשיך אותו קו מינימליסטי. סוויטת ההורים תוכננה כחלל שקט ומפנק, ובמרכזו "גוש" אחסון המחופה בעבודת עץ בצורת מניפה, שבוצעה על ידי ניב רז. מעבר להיותו אלמנט פיסולי, הוא מסתיר בתוכו את מערכות המיזוג ומהווה את הכניסה לחדר הרחצה. מאחוריו מתגלה חלל מרווח עם זוג כיורים, לה ולו, מקלחון זכוכית בגובה מלא וחדר ארונות בעל דלתות זכוכית, שדרכו מגיעים לחדר הרחצה. "גם בחדר השינה של ההורים נשמרו קווים נקיים ותאורה שקועה, המחזקת את התחושה האלגנטית", מסביר יוסף.
פינת האוכל ומעליה גופי תאורה פיסוליים
(צילום: אלעד גונן)
מטבח "נקי" ויזואלית כי רואים אותו מכל פינה
(צילום: אלעד גונן)
חדרי הילדים, לעומת זאת, מכניסים לבית רובד רך ושובב יותר לעומת יתר החללים המאופקים. כל חדר תוכנן בהתאמה מלאה לילד שמתגורר בו, עם מיטות וארונות נגרות ייעודיים, פתרונות אחסון חכמים ויחידות מיזוג המוסתרות בתוך הריהוט. "גם בחדרי הילדים נשמרת השפה המינימליסטית, אך היא מקבלת טוויסט ילדותי באמצעות צבעוניות עדינה, טקסטיל וסטיילינג מדויק", אומר המעצב.
סוויטת ההורים תוכננה כחלל שקט ומפנק
(צילום: אלעד גונן)
חדר הארונות
(צילום: אלעד גונן)
חדר רחצה מרווח עם שני כיורים. חיפויים: שיש גטניו
(צילום: אלעד גונן)
אחד מחדרי הילדים
(צילום: אלעד גונן)
חדר ילדים נוסף
(צילום: אלעד גונן)
ממלכת הילדים החלומית
גולת הכותרת של הבית נמצאת דווקא במרתף – חלל שנהפך לממלכה משפחתית, הגשמת חלום של כל ילד. בעוד שבעלי בתים רבים מנצלים את הקומה התחתונה למחסן או לחדר טלוויזיה, לבקשת המשפחה עוצב חלל משחקים ופנאי לילדים ולהורים גם יחד. יוסף תכנן את הקומה כולה, הכוללת משרד ביתי, חדר כושר, חללי אחסון ופינות פנאי, ובמרכזה מתחם משחקים יוצא דופן. לצורך תכנון עולם הילדים בחר יוסף לשתף פעולה עם המעצבת שרית שני חי, מהשמות המזוהים ביותר בישראל עם עיצוב חללי ילדים. יחד יצרו השניים מרחב עשיר בדמיון ובפעילות, הכולל מתחם נינג'ה, מוט כבאים, סולם המוביל לפינת קריאה נסתרת, פינת יצירה, ספרייה ומקומות אחסון רבים, המשתלבים כולם בעבודת הנגרות בחוכמה. "רציתי לתת לילדים מקום שמאפשר להם לזוז, לשחק ולדמיין", אומר יוסף. "שרית ידעה לקחת את הרעיון הזה ולהפוך אותו לעולם שלם של פנטזיה".
המרתף שעוצב בשיתוף שרית שני חי. "מקום לשחק ולדמיין"
(צילום: אלעד גונן)
חצרות אנגליות מכניסות אור טבעי וצמחייה גם לקומה הזו,
(צילום: אלעד גונן)
מתחם נינג'ה, מוט כבאים, סולם המוביל לפינת קריאה, פינת יצירה, ספרייה ומקומות אחסון
(צילום: אלעד גונן)
המשרד בתוך מעין "אקווריום"
(צילום: אלעד גונן)
כל התשתיות בתוך הנגרות
(צילום: אלעד גונן)
למרות מגבלות הגובה במרתף ומערכות המיזוג הגדולות שהיו קיימות בו, הצליח יוסף להסתיר את כל התשתיות בתוך הנגרות, בלי להנמיך את התקרה. חצרות אנגליות מכניסות אור טבעי וצמחייה גם לקומה הזו, השקועה בחלקה באדמה, כך שגם שם נשמר הקשר עם החוץ בלי לחוש תחושת אפלה או מחנק.
אחד האלמנטים המיוחדים במרתף הוא חדר העבודה השקוף – "האקווריום", כפי שמכנה אותו יוסף. זהו משרד שתכנן עבור בני הזוג, המאפשר לכל אחד מהם לעבוד מהבית יום בשבוע בלי להתנתק מהנעשה בחלל המשחקים. קירות הזכוכית מאפשרים שקט מצד אחד וקשר עין עם הילדים מצד שני. "הקירות השקופים מאפשרים להורים להיות נוכחים גם בזמן העבודה", מסביר המעצב.
"בסופו של דבר הבית לא מתבלט רק בזכות החומרים או הקווים הנקיים, אלא בזכות האופן שבו הוא משרת את האנשים שחיים בו. כל פרט, החל מהנוף הנשקף דרך החלונות ועד למתחם המשחקים שבמרתף, נולד מתוך מחשבה על חיי המשפחה. התוצאה היא בית אלגנטי ומדויק שמצליח להיות גם חם, פעיל ומלא חיים – בדיוק כפי שבית משפחתי צריך להיות".
