אם א בפעם תהיתם איך הבית ההוא ממגזין העיצוב נראה במציאות – אל תוותרו על אירועי "בתים מבפנים" המציעים הצצה לחיים של אחרים. במהלך שני סופי שבוע (6-4 ו־13-11 באפריל) מתאפשרת גישה חופשית ובלתי אמצעית ללא פחות מ־153 בתים פרטיים, דירות, מבני ציבור, מוסדות תרבות וסיורים בעיר, שמשרטטים מפה ירושלמית וחווייתית, שעוברת דרך אדריכלות, עיצוב ומפגש אנושי. "המיזם החל בלונדון לפני כ־30 שנה", אומרת אביבה לוינסון, מייסדת ומנהלת הפרויקט בארץ. "ויקטוריה ת'ורנטון ייסדה את אירוע Open House בלונדון והיא אף קיבלה אות אצולה מהמלכה על פועלה. היא התבססה על אירוע צרפתי שנקרא 'יום הדלתות הפתוחות' - סוף שבוע אחד בשנה, שבו נפתחים לציבור מבנים לשימור וארמונות".
ליקטנו שמונה תחנות מומלצות שיעזרו לכן להכיר את העיר מזווית נוספת, מבעד לעיניהם של מעצבים ואדריכלים שעשו בחירות מפתיעות ומעניינות.
צפו במקבץ פרויקטים ששוים ביקור. בתים מבפנים ירושלים 2024
הדירה הגמישה של האדריכלית הצעירה
המבנה: 120 Oneness & Otherness, אדריכלית: שירן ישי
במעלה מעקה הברזל הכחול ועד הקומה השלישית בבניין לשימור במושבה היוונית ממוקמת דירתם של האדריכלית שירן ישי ובן זוגה, הראל. אם פעם רציתן להיכנס לראשו של אדריכל (או אדריכלית, במקרה הזה), הבית הזה יספק הצצה למה שמכנה האדריכלית "ניסוי במגורים". ב־70 מ"ר של חלל אחד, בעיצוב נקי שנשען בין היתר על חוויית המגורים ביפן, היא בחרה להוריד את כלל המחיצות שמגדירות מראש ומגבילות את האזורים בבית. לדבריה, המחיצות מכתיבות מראש מהי פרטיות ואת האופן שבו חיים יחד במרחב משותף.
26 צפייה בגלריה
הדירה המודולרית של בני הזוג. משמשת אותם גם לעבודה, תרגול יוגה, נגינה ואירוח
(צילום: Burstow Mikaela)
בעיצוב שקט ונקי דירתם של הזוג משתנה בכל פעם מחדש לכל סיטואציה, בין אם מדובר באירוח שדורש מפינת האוכל לגדול פי שלושה־ארבעה מכפי גודלה ביומיום, אם זה לתרגול יוגה שמוביל להזזת הספה (מאיקאה, שאליה התווספו גלגלים) בדחיפה קלה, או בין אם בחלוקת החלל המרכזי לשניים על ידי וילון רך שמאפשר לאחד מבני הזוג לאותת כי נדרש כאן רגע של שקט. כמעט הכול מודולרי, נשלף, זז, מתקפל ומתרחב בהתאם לצורכי הדיירים.
"חדרים סגורים מוגדרים היטב וחסינים גם מסאונד ומאור. חיפשתי מרחב מכיל שיכול ללמד גם על היכולת לחיות יחד. כל מה שמגדיר פרטיות רך יותר ונעשה כבחירה מודעת, שמסמנת לאחר את הצורך הזה במרחב", מסבירה ישי. הרהיטים – מהספה בסלון ועד קרש הגיהוץ שמתקפל לשידה, נעים בחלל על גלגלים. הדירה מוארת באור טבעי והנוף השכונתי רק מדגיש את השקט. רצפת בטון מוחלק בטכניקת מיקרוטופינג מייצרת את התשתית שמאפשרת את השיוט בבית ואת הצבת המסילות שעליהן נעה המחיצה שמפרידה בין החלל הציבורי והפרטי, שאף הוא גמיש בזכות ארון דו־כיווני, דלת המשובצת בתוך ארון ועוד פטנטים.
חצי שקוף, חצי עתיק
המבנה: 041 בית חצר, אדריכלית: סופי קספר
ביתה של האדריכלית, במבנה לשימור בשכונת ימין משה, מדגים את האופן שבו התערבות מודרנית בחלל היסטורי יכולה לייצר חללים יצירתיים ואינטימיים, שהופכים את קירות האבן המסיביות לקלילות בשידוך זכוכית וברזל. בשיטוט בין החדרים, דרך גרם המדרגות הקליל והמפגש עם הזכוכית מהצדדים ומלמעלה, מהסקיילייט, נחשפים לרגישות תכנונית ולשפה האדריכלית שהכתיבה בעלת הבית, שנועדה להדגיש ולהנכיח את הממד ההיסטורי, כמעט מבלי לגעת בו.
26 צפייה בגלריה
האדריכלית שגרה עם משפחתה חיברה מבני אבן עתיקים לבית אחד בעל שלוש קומות. בית חצר, שכונת ימין משה
(צילום: דניאל חנוך)
הפטיו הוא למעשה חצר שעמדה בעבר בין שני בתים וכשאוחדו לבית אחד, הוסבה לאזור אירוח אוורירי עם אור טבעי החודר דרך שלושה מפלסים. "כשמתערבים ומוסיפים למבנה היסטורי קיים, אני מאמינה שצריכים להיות ברורים שזו תוספת, כדי להבליט ולכבד את העבר", מספרת קספר על הבחירה. ההתרחקות מהאבן המסיבית והבחירה במראה מודרני מאוד, ללא טלאי כפרי או אקלקטי, מחמיאה לכוונת האדריכלית. בנקודות מסוימות בבית קירות האבן המקוריים פוגשים את הטיח הלבן ששולט בבית, מהקירות ועד הקמרונות, שהופכים למצע נקי שמפנה מקום לגופי תאורה מרשימים, בקנה מידה שלרוב לא רואים בבתים פרטיים.
26 צפייה בגלריה
חלק מהקירות עשויים זכוכית, לצד כאלו בטיח לבן או אבן ירושלמית מסיבית
(צילום: דניאל חנוך)
אתגר האור בבית הארוך
המבנה: 042 בית בתוך בית, תכנון: עדה כרמי מלמד אדריכלים
הבית בשכונת ימין משה תוכנן מתוך מחשבה על חומות העיר העתיקה ממזרח וממערב והכניסה של הבניין אל הסלע. המבנה ההיסטורי, כרוב הבתים והמבנים בשכונה, מצוי תחת הגדרות שימור מחמירות, שדוחפות את תהליך התכנון כמה צעדים קדימה במציאת נקודות ההשקה המדויקות שישרתו את החלל על כל רבדיו. במקרה הזה, הפרטים עושים את כל ההבדל. דוגמה אחת לכך היא פיסול הנפח הפנימי שמקיף את הפתחים ומייצר מפתח מובחן כלפי פנים, שלא עוקב בהכרח אחר החלונות המקושתים.
26 צפייה בגלריה
4 מפלסים החולקים ארובת אור. הבית הארוך בשכונת ימין משה, עדה כרמי אדריכלים
(צילום: ארדון בר חמא)
הכניסה ממוקמת במרכז, שתוכנן במקור בפרופורציות של מלבן מוארך וזימן אתגר להתמודדות עם גובה המבנה, כשארבעת המפלסים מחולקים על ידי גרם מדרגות טרפזי, שמתפקד גם כארובת אור טבעי. "בבית ארבעה מפלסים: בקומת הכניסה פואייה, מטבח, חדר אוכל וחדר שינה הורים; בקומה מעליה חדר עבודה ומגורים; בקומה מתחתיה חדרי שינה ובמרתף - סטודיו וחדר משחקים", מספרת האדריכלית עדה כרמי. "בניגוד לקירות האבן החיצוניים, העבים והכבדים הנושאים בכובד המקום וההיסטוריה, התחושה בפנים קלה, אוורירית ואופטימית. הרעננות נובעת מהשימוש בצבעים בהירים השולטים במעטפת הפנימית של הבית, בריהוט הקבוע, בריצוף, במדרגות ובמשטחי העץ שבמרתף. החדרת האור לעומק הנפח הפנימי החדש והתנועה בכל גובה הבית בעקבות האור היוו נושא מרכזי בתפיסה התכנונית. התוכנית במפלסים השונים נקבעה למעשה מתוך החתך, שכן באמצעותו נגזרו הקומות והפונקציות השונות. המדרגות הפנימיות המטיילות מקומה לקומה מתוכננות בתנועות מעגליות רחבות ורכות, היוצרות קשר עין ביניהן ומאפשרות לאור הטבעי לחדור דרכן. החזרי האור המשתנים מקומה לקומה משנים את מצב הרוח של המבנה ומעשירים את החוויה בו".
אדריכל עופר ארוסי, המלווה את הסיור במבנה, מוסיף: "הטיפול בחומרי הגמר בסיסי וטבעי ונוגע באבן מקומית, בעץ ובטיח לבן, שמאפשר לאור, כמו רפלקציה, לזרום פנימה לכיוון מערב ולחלקים הפנימיים של הבית וגם כלפי מטה, לחדרי השינה ולסטודיו".
כאן פועל קולקטיב ירושלמי רב-תחומי
המבנה: 034 בית סראפים (המפעל)
בגזרת התרבות הירושלמית "המפעל" הוא מרכז תרבות ואמנות שבלבו פועלת קבוצת "בית ריק", שהרכיבה את הפסיפס ההיסטורי של המבנה המרשים וממשיכה לפעול בו בערוצים שונים עד היום. בשונה ממבני ציבור ותרבות שתהליך העיצוב והשימור שלהם מתוכנן לפרטי פרטים כשתוצאה ברורה מופיעה בסופו, "המפעל" הוא יצירת אמנות חיה ונושמת שהעבודה עליה לא מפסיקה, ולוקחים בה חלק כמה שיותר אנשים. "הסתכלנו על המפעל כמאפיין של אמנות ירושלמית – עסוקה בקולקטיביות, חדשנות, רב־תחומיות ושיתוף קהל", מספרת אביטל וקסלר, האוצרת הראשית. בכל קיר ואלמנט ניכרות שכבות המבנה וההיסטוריה הפרטית שלו, במקור כבית מידות, לאחר מכן כתחנה נטושה ובהמשך כבית ספר לחינוך מיוחד שננטש בשנית למשך עשור, עד שהקולקטיב קיבל רשות מהעירייה להשתמש בו. בחללים השונים פועלות תוכניות רזידנס, גלריות, אירועים, קפה־בר, סלון ועוד.
26 צפייה בגלריה
יצירת אמנות חיה שהעבודה עליה לא מפסיקה, ולוקחים בה חלק כמה שיותר אנשים
(צילום: שי הלוי)
בית מדרש מהדור החדש
המבנה: 064 "מבוע", עיצוב: סטודיו אחד לאחד
"מבוע" - בית מדרש ישראלי־קהילתי חדש - המשמש ליצירה, ללימוד, לתפילה ולמפגשים, נמצא בקומת הבריכה של מלון "הנשיא" המיתולוגי. המעצבים ניגשו למלאכת השימור־שחזור־עיצוב ביראת כבוד שיוחסה לשכבות הבניין השונות שנחשפו במבט ראשון והמשיכו להתגלות ככל שהתקדם התהליך.
בעבודות נחשפו קיר גרפיטי מרשים שמספר על נקודה בזמן שבה המבנה היה נטוש וכן התערבויות מודרניות שיצרו חלל אקלקטי ומזמין, שמקדש את הקהילה ששוכנת בו ואת הציבור הרחב שפוקד אותו. המקום משובץ בפינות שונות באווירה ביתית, ובהן חללי סלון, מטבח ופינת אוכל, חדרי לימוד ומשרדים, תוך שילוב ההיסטוריה של המבנה.
"סיור ג'רוז" המוקדש לזכר ענר שפירא, יליד ירושלים שנרצח אחרי קרב הירואי במיגונית הדמים. הסיור יעבור במבנים לשימור ובמוסדות תרבות, ויוביל אותו אביו של ענר, האדריכל משה שפירא
הבית הלבן בשכונה הירוקה
המבנה: 006 יפה כלבנה, עיצוב: סטודיו אחד לאחד
בדירת ארבעת החדרים בשכונת הגנים הירושלמית בית הכרם התבקשו המעצבים לעצב דירה לבנה ופתוחה, שתשאב כמה שיותר מהחוץ אל הפנים, שנותר נקי ופונקציונלי. הדירה ממוקמת בקומה הראשונה, ונכנסים אליה דרך חצר משותפת, בשכונה המאופיינת בבנייה נמוכה, גינות, פינות חמד ובתי קפה ששזורים לאורכה. צמד המעצבים, אלעד יששכר־אלוני וטלי פורת־שטרר, שמרו על פלטת חומרים וצבעים מודרנית, נעימה וטבעית בכל החללים ושזרו את השכונה הירוקה בעיצוב שמוכיח שירושלים לא מורכבת רק מאבן מסיבית ומקמרונות, אלא גם מאלמנטים קלילים בשפה בינלאומית צעירה.
26 צפייה בגלריה
העיצוב כלל תכנון מחדש של כל הפונקציות ופתיחת חלונות כמה שיותר גדולים
(צילום: אורית אלפסי)
הדירה, שעברה בירושה, עוצבה עבור אם ובנה וכללה תכנון מחדש של דירת הקבלן הסטנדרטית, פתיחה של החלל המרכזי ושילוב אלמנטים אקלקטיים עבור אחסון ותלייה, כשלרגעים גם התשתית הופכת לחלק מהעיצוב. בשילוב מפתחים רחבים וחזית זכוכית נקייה בפרופיל ייחודי – נראה כי הפנים והחוץ מתמזגים.
26 צפייה בגלריה
חדר השינה של האם ממשיך את הקו העיצובי הבהיר והמודרני, שלא נפוץ ברוב הדירות הירושלמיות
(צילום: אורית אלפסי)
הצצה לעין כרם הישנה-חדשה
פרויקט: 140 הבית בסמטת הפיקוס
ממבנה של חדר אחד על המגרש לבית פרטי בגודל 120 מ"ר. ביתה של הקרמיקאית נעמי פינטון מתחקה אחר שורשי המקום דרך סיפורים והוא הוא עדות לפיסת היסטוריה מקומית. על התכנון הופקדה אדריכלית יהודית גרין. ברחבי הבית מוצגות לראווה עבודותיה של פינטו, ממסוגרות במעטפת הבית שמשלבת בנייה בת 200 שנים לצד תכנון חדש שמשלים בסגנונו את המבנה ההיסטורי. בחצר שממשיכה באופן טבעי את הפנים דרך הפתחים הנדיבים, שומרה אבן הריחיים ששימשה את בית הבד של הכפר. בבית שוכן הסטודיו של פינטון וזו הזדמנות להיחשף לתהליך יצירתה תוך כדי הביקור.
נגיעה אקטואלית למלחמה
הגרסה הירושלמית הייתה אמורה להתקיים באוקטובר 2023 ונדחתה עקב המלחמה. המארגנים החליטו לשלב באירוע גם מאירועי 7 באוקטובר: ייערכו, בין היתר, "סיור ג'רוז" המוקדש לזכר ענר שפירא, יליד ירושלים שנרצח אחרי קרב הירואי במיגונית הדמים. הסיור יעבור במבנים לשימור ובמוסדות תרבות, ויוביל אותו אביו של ענר, האדריכל משה שפירא שב־18 השנים האחרונות מלווה את פרויקט "בתים מבפנים" בעיר.
26 צפייה בגלריה
אחת היצירות של סופי ברזון-מקאי, אמנית ואוצרת מבארי, שניצלה בטבח
(צילום: יוליה פריליק-ניב)
ב"סטודיו משלך", מרכז לאמנות נשים בבית ליטבינובסקי, מוצגת כעת "מי כסף ואדמת כוכבים" (אוצרת מיטל מנור), תערוכת היחיד של סופי ברזון־מקאי, אמנית ואוצרת גלריית בארי, שניצלה עם משפחתה מהטבח בקיבוץ. הצילומים האינטימיים שיצרה מוקדשים לחוויית האימהות והמרחב הביתי והיא שוזרת בהם דימויים פנטסטיים מספר הילדים "חתולה וינשוף" (מאת אדוארד ליר), שליווה את ילדותה באנגליה ושאותו תרגמה לעברית יחד עם אחיה.
ואם כבר עליתם לירושלים לחזות בבנייניה, מומלץ להישאר עד אחרי רדת החשיכה וליהנות מאטרקציה אור-קולית חדשה ומושקעת: מופע High Light JLM בטיילת ארמון הנציב הוא יצירה המשלבת מוזיקה מקורית משולבת בקלאסיקות, לייזרים מכמה וכמה מוקדים ברחבי העיר וסיפור מסגרת הכולל שלושה חלקים. הטכנולוגיה חוברת להיסטוריה לכמה מופעי חינם מדי ערב על רקע נופי העיר.
בהכנת הידיעה השתתפה יוליה פריליק-ניב
