פרס פריצקר לאדריכלות לשנת 2026 הוענק השנה לאדריכל הצ'יליאני סימיליאן ראדיץ' קלארק (Smiljan Radić Clarke), העוסק רבות באדריכלות ניסיונית. ההכרזה, שנמסרה בשיקגו, מעניקה לאדריכל בן ה-61 את ההכרה הגבוהה ביותר בעולם האדריכלות. ראדיץ' הוא הזוכה ה-55 בפרס היוקרתי והאדריכל הצ'יליאני השני בהיסטוריה שזכה בו. ראדיץ' ידוע בגישתו הניסיונית, המשלבת בין צורות בסיסיות לבין חללים אינטימיים וחוויות מרחב בלתי צפויות. במשך יותר משלושה עשורים הוא פיתח גישה אדריכלית המסרבת להיצמד לשפה סגנונית אחת, ומעדיפה פרויקטים המגיבים באופן ישיר לאתר, לחומרים ולהקשר התרבותי של המקום. השנה לוותה ההכרזה על הפרס גם בסערה ציבורית, לאחר חשיפת מסמכים הקשורים לפרשת ג'פרי אפשטיין.
בין עמידות לשבריריות
ראדיץ' נולד בשנת 1965 בעיר סנטיאגו בצ'ילה למשפחה ממוצא קרואטי ובריטי. הוא למד אדריכלות באוניברסיטה הקתולית של צ'ילה, שם סיים בשנת 1989, ולאחר מכן המשיך ללימודי אסתטיקה בוונציה בתחילת שנות ה-90. בשנת 1995 הקים את משרדו העצמאי בסנטיאגו, ומאז פועל בעיקר בצ'ילה אך גם בפרויקטים בינלאומיים. עבודתו כוללת מגוון רחב של פרויקטים - מבתי מגורים פרטיים ומבני תרבות ועד מתקנים זמניים ומיצבים ניסיוניים. בעקבות הזכייה בפרס אמר ראדיץ': "אדריכלות מתקיימת בין מבנים גדולים, מסיביים ועמידים, שעומדים מאות שנים תחת השמש, לבין מבנים קטנים ושבריריים, חולפים כמעט כמו חייו של זבוב. בתוך המתח הזה של זמנים שונים אנו שואפים ליצור חוויות בעלות נוכחות רגשית, שמזמינות אנשים לעצור ולחשוב מחדש על העולם שלעתים חולף על פניהם באדישות".
11 צפייה בגלריה
The 14th Serpentine Gallery temporary annual Summer Pavilion
(צילום: Ron Ellis, shutterstock)
עם השנים הפך ראדיץ' לאחד הקולות המסקרנים והייחודיים באדריכלות העכשווית. עבודתו מאופיינת בניסויים חומריים ובמבנים בעלי נוכחות פיסולית חזקה היוצרים דיאלוג ישיר עם הנוף וההקשר התרבותי של המקום. רבים מהפרויקטים שלו משלבים חומרים גולמיים ולא שגרתיים - מאבן ועץ ועד פיברגלס או נייר דחוס - ולעתים מציגים מראה ראשוני כמעט פרימיטיבי לצד תכנון מדויק של חללים וחוויית משתמש. בעבודתו הוא שואב השראה ממקורות מגוונים, בהם סיפורי עם, מיתולוגיות, ספרות ואמנות, ולעתים קרובות יוצר מבנים הנראים כאילו צמחו מתוך הנוף. השילוב בין מחקר תרבותי, ניסוי חומרי ותגובה ישירה לאתר הציב אותו כאחת הדמויות הבולטות בדור האדריכלים הבינלאומי הפועל מחוץ למרכזים המסורתיים של עולם האדריכלות.
11 צפייה בגלריה
Busstop by architect Smiljan Radic, Krumbach, Bregenzer Wald, Austria
(צילום: Daan Kloeg, shutterstock)
מבנה הסלע שפרץ לתודעה
אחד הפרויקטים שהביאו את ראדיץ' לתשומת לב בינלאומית היה הביתן שתכנן לגלריית הסרפנטיין בלונדון בשנת 2014 – מיזם שנתי המנבא לא אחת את הצלחתם של האדריכלים המשתתפים בו. הביתן שתכנן כלל מבנה אליפטי עשוי פיברגלס לבן שנראה כמו סלע גדול שהונח בעדינות על גבי סלעים טבעיים. המראה החריג של המבנה, שנע בין אובייקט פיסולי לבין חלל אדריכלי, הפך לאחד הביתנים הזכורים ביותר בתולדות הגלריה. הפרויקט הדגים היטב את גישתו של ראדיץ', המשלבת בין ניסוי צורני, שימוש לא שגרתי בחומרים ויצירת חוויה מרחבית יוצאת דופן.
בין עבודותיו הבולטות אפשר למנות גם את תיאטרון "דל ביוביו" בעיר קונספסיון בצ'ילה, את "בית השירה" שנבנה מבטון שחור על צוק מעל האוקיינוס השקט, ואת מרכז התרבות והאמנות Nave בסנטיאגו. פרויקטים נוספים, כמו מסעדת Mestizo בפארק ביסנטנריו בסנטיאגו, ממחישים אף הם את יכולתו לשלב בין נוכחות פיסולית חזקה לבין רגישות לנוף, לחומר ולחוויה האנושית של המשתמשים במבנים.
11 צפייה בגלריה
השופטים: מבניו נראים לעתים זמניים, לא יציבים או אפילו לא גמורים במכוון
(צילום: Cristobal Palma)
העננה של תיקי אפשטיין הגיעה גם לפריצקר
חבר השופטים של פרס פריצקר הדגיש בנימוקי הבחירה את אופייה הייחודי והבלתי צפוי של עבודתו של ראדיץ'. לדבריהם, יצירתו פועלת "בנקודת המפגש שבין אי־ודאות, ניסוי חומרי וזיכרון תרבותי", ובאדריכלות שלו הוא "מעדיף שבריריות על פני יומרה לוודאות מוחלטת". עוד ציינו כי מבניו נראים לעתים זמניים, לא יציבים או אפילו לא גמורים במכוון, אך דווקא מתוך המראה הזה הם מצליחים להציע חללים בעלי נוכחות חזקה וחוויה אנושית אינטימית. "העבודות שלו נראות לפעמים שבריריות או ארעיות", כתבו השופטים בנימוקים, "אך הן מעניקות מחסה מובנה, אופטימי ושקט". לדבריהם, האדריכלות של ראדיץ' מצליחה לשלב בין דמיון וחומריות, בין מיתוס ונוף, ובכך לייצר מבנים המאתגרים את גבולות האדריכלות המוכרת ומציעים פרשנות רעננה למושג המקום.
פרס פריצקר מוענק מדי שנה מאז שנת 1979 לאדריכל או לזוג אדריכלים פורצי דרך. הוא נחשב לפרס הגבוה והיוקרתי ביותר בתחום האדריכלות - מעין "פרס נובל" של עולם האדריכלות. מטרתו אינה רק להוקיר כישרון אדריכלי יוצא דופן, אלא גם להדגיש את השפעתה החברתית והתרבותית של האדריכלות על חיי בני אדם. הפרס מוענק לאדריכלים חיים ופעילים שתרומתם למרחב הבנוי חרגה מעבר לאסתטיקה והפכה להשפעה משמעותית ומתמשכת על החברה.
הפרס נקרא על שמם של ג'יי ארתור וסינדי פריצקר, בני זוג יהודים־אמריקאים ממשפחת פריצקר - משפחת יזמים שבבעלותה, בין היתר, רשת המלונות Hyatt. המשפחה ראתה באדריכלות לא רק מקצוע אלא גם כלי בעל השפעה חברתית ותרבותית רחבה, ולכן ייסדה בשנת 1979 את הפרס במטרה להוקיר יצירתיות, חדשנות ותרומה משמעותית לאדריכלות העולמית.
אולם השנה נקלע הפרס היוקרתי גם לסערה ציבורית לאחר ששמו של טום פריצקר, מנהל הקרן, הופיע במסמכים הקשורים לפרשת ג'פרי אפשטיין. בעקבות הפרסום החליטה הקרן לדחות את ההכרזה על הזוכה בשבועיים, וטום פריצקר הודיע על התפטרותו מתפקידו לאחר שנחשף כי המשיך להתכתב עם אפשטיין גם לאחר שהורשע בשנת 2008 בשידול קטינה לזנות. בהצהרה שפורסמה עם הודעת ההתפטרות אמר פריצקר כי "הפעיל שיקול דעת נוראי כששמר על קשר עם אפשטיין".
הזוכה הראשון בפרס היה האדריכל האמריקאי פיליפ ג'ונסון, שתכנן כמה מהמבנים האייקוניים בהיסטוריה, ובהם מגדל סיגראם (Seagram Building) בשדרה הרביעית במנהטן, בשיתוף פעולה עם האדריכל הגרמני לודוויג מיס ון דר רוהה. במהלך ההיסטוריה זכו בפרס פריצקר בעיקר גברים, כשמחצית מהזוכים הם ממוצא אירופי, בעוד שהיתר מארצות הברית ואסיה - עם יפן כמובילה ביבשת, לאחר ששבעה אדריכלים יפנים זכו בפרס. רק שש נשים זכו בפרס מאז היווסדו. הראשונה שבהן הייתה זאהה חדיד, האדריכלית הבריטית־עיראקית פורצת הדרך, שזכתה בפרס בשנת 2004 והפכה לדמות מעוררת השראה לדור שלם של נשים אדריכלות. נקודת ציון נוספת בהיסטוריה של הפרס נרשמה בשנת 2022, אז הפך פרנסיס קרה (Francis Kéré) לאדריכל האפריקאי ולגבר השחור הראשון שזכה בפרס היוקרתי.
בשנה שעברה זכה בפרס האדריכל הסיני ליו ג'יאקון הנחשב לאחד הקולות הבולטים באדריכלות הסינית העכשווית. עבודתו מתמקדת בפיתוח אדריכלות קשובה להקשר המקומי ולחיי היומיום של המשתמשים במבנים, תוך שילוב בין מסורות בנייה מקומיות לבין פרשנות עכשווית לחומרים ולמרחב.
זכייתו של ראדיץ' השנה ממשיכה מסורת של יותר מארבעה עשורים, שבמהלכם מעניק פרס פריצקר הכרה בינלאומית לאדריכלים שהצליחו להרחיב את גבולות הדמיון והאפשרויות של האדריכלות.
