"מסעדות סושי קרובות אליי"

אמנות במשלוח: מגשי הטייק אוואיי מסגרי הקורונה הפכו ליצירות קרמיקה

רגעי הנחמה של הקרמיקאית תאיר אלמור בזמן סגרי הקורונה היו משלוחי אוכל מהמסעדות הקרובות אליה. המשלוחים עוררו השראה לסדרת כלי קרמיקה המשמשת מזכרת מהתקופה המבלבלת, ומעוררת דיון על המתח התרבותי שבין גבוה לנמוך

פורסם: 09.03.22, 12:24
תקופת הסגרים התכופים שהביאה איתה מגפת הקורונה זכורה לרבים כ"תור הזהב" של משלוחי מזון ממסעדות. חלטורה כשליח וולט שמדווש ברחובות הריקים הפכה למקצוע "חיוני" שקנה לשליחים חופש ממגבלות התנועה הנוקשות, ועבור מזמיני האוכל המסוגרים בבתיהם, משלוחים הכניסו קצת אקשן וטעם לחיים. במקרה של המעצבת התעשייתית והקרמיקאית הצעירה תאיר אלמור, המשלוחים היו השראה, דרך לזכור את התקופה ההזויה הזו בהיסטוריה, והפכו לסדרת כלי קרמיקה הנקראת Sushi Restaurants Near Me ("מסעדות סושי קרובות אליי").
9 צפייה בגלריה
סושי לידי
סושי לידי
"מסעדות סושי קרובות אליי"
(צילום: תאיר אלמור)
בימים אלה אלמור מצויה בהכנות אחרונות להצגת הסדרה כחלק מהתערוכה הקבוצתית "נימוסים והליכות", שתיפתח במרכז אדמונד דה רוטשילד ב-19 במרץ באוצרותה של טלי קיים. "ידעתי שחייבת לצאת מהמצב הזה יצירה", מספרת אלמור בריאיון ל-ynet על הרגעים המבלבלים של פרוץ מגפת הקורונה והסגר הראשון בישראל. "התחלתי לאסוף כל מיני דברים שמייצגים את התקופה מבחינתי, וביניהם היו כלים חד פעמיים של טייק אוואיי אסיאתי. להזמין אוכל הרגיש כמו הנחמה היחידה שנשארה בתוך כל הכאוס. יש משהו נורא 'פאן' בטייק אוואיי, אם מצליחים להשתחרר קצת מהגילטי פלז'ר ומהזיהום שזה מייצר, והיה משהו בסגרים שיצר אצלי פנאי להתבונן במגשים ולחשוב עליהם אחרת. אלה היו הרגעים בסגר שהרשיתי לעצמי פשוט להתנחם, ומשהו בלקבע את האובייקטים האלה בחומר קרמי הופך אותם ל'סמלי סטטוס' של התקופה הזאת, כמו איזו מזכרת מהאירוע".
9 צפייה בגלריה
סושי לידי
סושי לידי
לאכול עם העיניים: משלוחי האוכל בסגר הקורונה הפכו לכד קרמיקה
(צילום: תאיר אלמור)
9 צפייה בגלריה
סושי לידי
סושי לידי
מזכרת מתקופת הקורונה: "מסעדות סושי קרובות אליי"
(צילום: תאיר אלמור)
תהליך העבודה על הסדרה החל בחיבור מגשי הסושי החד פעמיים שנאספו, לתוך טכניקות עבודה מהפרויקט עליו עבדה לפני כן –"Cad". במסגרת העבודה על הפרויקט, הורידה אלמור מודלים שונים בתלת-ממד ממקור של Open Source – 'קוד פתוח' שמפורסם באינטרנט ושהמשתמשים יכולים להשתתף ביצירתו. את המודלים היא הדפיסה במדפסת תלת ממד ביתית, ויצרה באמצעותם תבניות בחומר הקרמי. בעבודה על הפרויקט של מסעדות הסושי, היא עברה לחפש מודלים של אוכל אסייתי, עליהם היא יישמה את אותו תהליך של הדפסה בתלת ממד ומעבר לתבניות קרמיות.
9 צפייה בגלריה
כד
כד
מתוך הפרויקט "Cad": מודלים תלת ממדדים שהפכו ליצירות קרמיקה
(צילום: Ori Shifrin Anavi)
"מגש הטייק אוואיי האסיאתי הוא חיקוי של אובייקט לכה מסורתי יפני, שחור עם עיטורים בצבעים כמו אדום וזהב. הסתכלתי על המגשים האלה שהם חיקוי של הלכה, ובחרתי לצייר עליהם בכחול, כמו בדפלט ההולנדי הכחול-לבן (מסורת של אריחים מצוירים שהתפתחה בעיר דלפט בהולנד, ד"מ), שגם המקור שלו הוא בכלל במזרח. כמעט כל מה שאנחנו צורכים כיום היא איזה מיקס, וההבנה שהאובייקט שהגיע ממסעדה בתל אביב מתייחס למשהו שקרה בצד אחר של העולם ומיקססו אותו ממלא תרבויות וחומרים, מרתק אותי. יש משהו מעניין בלהבין מה המקור של הדברים ומה הרפרנסים שהדברים נשענים עליהם".

בין הנמוך למנומס

אלמור מספרת שהעבודה על הפרויקט היא גם דרך עבורה להתנסות בבחינת של זהויות דרך עיצוב, קרמיקה וטכנולוגיה. "התערוכה נקראת 'נימוסים והליכות', אבל יש משהו בתרבות של טייק אוואיי - של האכילה בכלי פלסטיק חד פעמיים מול הטלוויזיה - שהוא מאוד לא 'נימוסים והליכות'", היא מסבירה. "אחרי שאת מזמינה טייק אוואיי, את מחביאה את הראיות ממש מהר, מכניסה הכל לשקית ושמה אותה מחוץ לבית – כי מי רוצה שהשקית הזאת תסתכל עליו? הרגעים החלשים שלנו הם בוולט ובאסוס.
9 צפייה בגלריה
סושי לידי
סושי לידי
תאיר אלמור
(צילום: רביב אלמור)
"יש בבחירה הזו גם קונטרה מול מרכז רוטשילד ומול מה שהמשפחה הזו מייצגת ברמה החברתית, כאילו איזה 'אצולה', משהו גבוה. אני מביאה משהו מהעולמות של ה'נמוך', אבל ההמרה הקרמית והטיפול שאני עושה לאובייקטים, וההצגה שלהם על הקיר כמו צלחות מצוירות מהמסורת של הקרמיקה, הופכים אותם לאיזו הכלאה בין הנמוך לגבוה, ונותנים להם מעמד אחר. יש לי איזה עניין סביב המורכבות הזאת של הזהות. אני בעצמי באה ממשפחה קצת מורכבת. שני ההורים שלי עולים מהולנד. אמא שלי בת לכובשים הולנדים באינדונזיה, ואבא שלי הוא בן לכומר פרוטסטנטי. אני מרגישה שבמיוחד בישראל, מדינה מאוד יהודית, זה גורם לי לעסוק בעבודה שלי בזהויות שונות".
9 צפייה בגלריה
סושי לידי
סושי לידי
דאמפלינג עם כבוד: מתוך הפרויקט "מסעדות סושי קרובות אליי"
(צילום: תאיר אלמור)
9 צפייה בגלריה
סושי לידי
סושי לידי
צביעת דפלט הולנדית על קופסת משלוחים יפנית
(צילום: תאיר אלמור)
במקביל לעבודה על הפרויקט של מסעדות הסושי שמחבר קרמיקה עם הדפסות תלת ממד, אלמור עובדת בימים אלה על איור של מאגר סיפורים מסגרי הקורונה שנאספו מכל רחבי העולם, באמצעות פלטפורמות של NFT, בכיכובו של וירוס נחמד בשם ACHOO. לצד הפרויקט, היא גם מתכוננת ללימודי תואר שני ב-information design במוסד הנחשב Royal College of Art בלונדון. "יש זכות גדולה להיות יוצרת שיש לה את מה שאני קוראת לו 'המנעד בין טכנולוגיה וארכאולוגיה'", היא אומרת. "נוצר איזה נתק בחשיבה בין קרמיקה לטכנולוגיה ואני חושבת שזו טעות. בני אדם היו יצרניים די מראשית ההיסטוריה של האנושות. יש קשר בין טכנולוגיה לעולם הקרמי ולתכונות של קרמיקה לשרוד המון שנים באדמה. לכן אנחנו מוצאים אותה גם היום, 13 אלף שנים אחרי שהיא נעשתה. יש משהו ביצרנות הקרמית שהוא נורא ראשוני, נכון – זה בוץ וחימר, וכולנו בתור ילדים מתנסים בזה, אבל אני רואה ציר זמנים וקשר מאד ברור בין הארכיאולוגי לבין הטכנולוגי".
9 צפייה בגלריה
סושי לידי
סושי לידי
בין נמוך לגבוה: כלי קרמיקה בצורת קופסאות משלוח
(צילום: תאיר אלמור)
9 צפייה בגלריה
סושי לידי
סושי לידי
תל אביב פינת יפן: מיקס תרבויות וזהויות בכלי קרמי
(צילום: תאיר אלמור)
בין הקרמיקה לבין הדפסות תלת ממד, היא מספרת, יש קשר גם במהלך שנעשה מול החומר. "איך שהמדפסת עובדת, שהיא כל פעם מורידה חוליה. זה מהלך קרמי! ככה היו עושים קערות", היא אומרת בהתלהבות. "בכלל, הקונספט של אובייקט פיג'יטלי (מילה שמתארת אובייקט שהוא פיזי ודיגיטלי בו זמנית, ד"מ), הוא דבר מאד נכון בעיני. יש לזה הרבה שכבות: האובייקט כמודל ממוחשב, האובייקט כמודל מודפס, אחר כך כמודל קרמי ולבסוף תוצר שאפשר לסרוק ולהחזיר אותו להיות מודל ממוחשב, וקטורי. כל המעברים האלה שהאובייקט יודע לעשות נורא מעניינים בעיניי. זה חלק מהזכות לעבוד בקרמיקה, אבל גם לבוא עם הידע של מעצבת תעשייתית לתוך העולם הזה".
"נימוסים והליכות", תערוכה קבוצתית במרכז אדמונד דה רוטשילד. פתיחה: 19 במרץ 2022. נעילה: 1 במאי 2022

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.