התאחדות האדריכלים פנתה השבוע באמצעות האדריכלית ארנה אנג'ל, יו"ר ההתאחדות, למשרדי הממשלה ולמוסדות התכנון במכתב הקורא לעדכון דחוף של חובת המיגון במבני ציבור. לפי הצעת ההתאחדות, כל מבנה ציבורי חדש שיוקם בישראל , מבתי ספר, מרכזים קהילתיים ומתנ"סים ועד בתי כנסת ומבני ממשל, יחויב לכלול מקלט ציבורי בסטנדרט גבוה המיועד לשרת את תושבי הסביבה הקרובה, ולא רק את השוהים במבנה.
"כיום, על פי חוק ההתגוננות האזרחית ותקנות פיקוד העורף, קיימת חובה להקים מרחב מוגן מוסדי (ממ"מ) בכל מבנה ציבור חדש. אולם, שטח המיגון הנדרש מחושב כיום אך ורק בהתאם למספר השוהים המתוכננים בתוך המבנה עצמו (לפי נוסחת מ"ר לנפש)", מסבירה אנג'ל. "המשמעות התכנונית היא שהמיגון מיועד לשרת את 'פנים המבנה' בלבד, ללא התחשבות בצורכי המיגון של דיירי הרחובות הסמוכים או עוברי אורח במרחב העירוני. פער זה יוצר מצב שבו מוקם מבנה ציבורי מודרני בלב שכונה ותיקה, אך הוא אינו נותן מענה לתושבים שמתגוררים סביבו ונותרים ללא מיגון נגיש בזמן אמת".
אורנה אנג'לצילום: ורדה ליבמןבמכתב מוצגים נתונים המצביעים על כך שלמרות מאמצי המדינה, לכשליש מתושבי ישראל אין כיום מיגון תקני ונגיש. התקווה כי תהליכי התחדשות עירונית יסגרו את הפער הזה בשנים הקרובות מתבררת כלא מספיקה: קצב ההתחדשות נמוך משמעותית מהצורך הלאומי, ובשכונות ותיקות רבות אין היתכנות כלכלית לפרויקטים כאלו בטווח הקרוב.
כתוצאה מכך, בעתות חירום נוצר עומס חריג על המקלטים הציבוריים הקיימים. הדיווחים החוזרים על צפיפות קשה, תנאי תחזוקה ירודים ואף סכסוכים חברתיים סביב הכניסה למרחבים המוגנים, מעידים כי התשתית הנוכחית הגיעה לקצה גבול היכולת שלה.
הפתרון המוצע: מרחבים רב-תכליתיים בשגרה ובחירום
יו"ר התאחדות האדריכלים מציעה שינוי בתפיסה האדריכלית: במקום לבנות חללים טכניים וסגורים, שפעילים רק בחירום, המקלטים החדשים יתוכננו כמרחבים תת-קרקעיים פעילים ושוקקי חיים ביומיום. "המענה הביטחוני חייב להיות חלק בלתי נפרד מהתכנון העירוני", מסבירה אנג'ל. "מקלט מודרני יכול לשמש בשגרה כחדר פעילות קהילתי, חלל תפילה, סטודיו או מועדון נוער. כשהמקום מוכר לציבור ונמצא בשימוש יומיומי, החוסן הקהילתי עולה והתחזוקה נשמרת ברמה הגבוהה ביותר. אנחנו לא מציעים להוסיף 'בטון' אלא לייצר 'תשתית חיה' שמשרתת את הציבור 365 ימים בשנה".
היבטים כלכליים ותכנוניים
לפי הצעת ההתאחדות, שילוב המיגון בתוך שלד המבנה הציבורי המוקם ממילא הוא הפתרון הכלכלי והיעיל ביותר לניצול קרקע עירונית. ההתאחדות קוראת לממשלה לייצר מנגנון של תמריצים תכנוניים וזכויות בנייה נוספות לרשויות מקומיות שיקימו מקלטים שכונתיים מעבר לדרישות המינימום של פיקוד העורף.
לסיכום, נכתב במכתב: "מדינת ישראל זקוקה לסטנדרט חדש של אחריות תכנונית. המעבר מפתרונות מאולתרים לתשתית לאומית סדורה יבטיח שכל אזרח, ללא קשר למצבו הכלכלי או למקום מגוריו, יזכה להגנה ראויה בתנאים מכבדים. ההתאחדות מציעה לקחת חלק במהלך חשוב זה ולתרום מניסיונה המקצועי".
