לפני כשנתיים וחצי פנה למעצבת מיכל מטלון זוג הייטקיסטים צעירים, אז הורים לילד בן שלוש ולתינוק קטנטן. הם קנו שטח שהוקצה לבנים ממשיכים ביישוב יודפת שבגליל התחתון (בת הזוג הייתה בת היישוב), וביקשו ממנה לעצב את הבית. "הם כבר הגישו תוכניות אדריכליות, ובעצם פנו אליי למטרות עיצוב פנים", מסבירה מטלון, "אבל כשהסתכלתי על התוכניות היו לי המון הערות ושינויים. הם הסכימו איתי, והאדריכלית הקודמת החליטה לצאת מהתמונה, כך ששינינו הכול והגשנו את התוכניות מחדש".
עוד בעיצוב ואדריכלות
בני הזוג, מספרת מטלון, ביקשו מראש לתכנן את הבית כך שיתאים למשפחה עם שלושה ילדים (ומאז אכן נולד להם ילד שלישי), ורצו בית מגורים שימוקם כולו בקומת הקרקע. עוד הם ביקשו יחידה עם כניסה נפרדת להשכרה בקומה שמעל. "היה להם גם חשוב מאוד לעמוד בתקציב", היא אומרת, "והצלחנו בזה בכך שתעדפנו אזורים מסוימים וחסכנו באחרים".
בגלל השטח ההררי שבו ממוקם היישוב, הכניסה לבית ממוקמת במעלה גרם מדרגות, שמימינו נמצאת החנייה שאותה חצבו ממש בתוך ההר. גרם המדרגות מוביל לחצר מרוצפת, ובה בולטת לעין משרבייה שמסתירה את אזור תליית הכביסה והשירות, והגישה אליה היא דרך חדר הרחצה של הילדים.
"רציתי לייצר משפך שמתחיל בכניסה ומסתיים בחלל הציבורי, ובפרט במפתח החלונות הגדול שרוחבו תשעה מטרים"
דלת הכניסה עשויה מברזל שחור ועוצבה בידי מסגר על פי תוכנית של מטלון. הכניסה לבית עוברת דרך מבואה קטנה הכוללת כניסה מוצנעת לשירותי האורחים, שבהם כיור מונח על פלטת עץ אלון, מראה שנקנתה בנגריית IDANA וזוג איורים של גפן רפאלי, שאיור נוסף שלה תלוי במטבח. כעבור כמה פסיעות במבואה - אחרי שעוברים על פני מראה עם מסגרת מפורניר אלון מכופף של חן זלקינד שמעליה תלוי גוף תאורה של אסף ויינברום – מגיעים אל החלל הציבורי.
"רציתי לייצר משפך שמתחיל בכניסה ומסתיים בחלל הציבורי, ובפרט במפתח החלונות הגדול שרוחבו תשעה מטרים", מסבירה מטלון. "המפתח הזה היה אתגר הנדסי. לקח לי ולקונסטרוקטור זמן רב למצוא איך מייצרים מפתח כזה בלי עמוד באמצע". הפרופיל של חלונות הענק – כמו זה של כל החלונות בבית – הוא פרופיל מדוקק נסתר בצבע שחור של חברת "כוכב אלומיניום", וגם תריסי הרפפה שמגינים על כל החלונות נקנו באותה החברה. מחוץ לוויטרינה נוף מרהיב, אזור מרוצף לישיבה ואירוח ומשטח דשא גדול שבו הילדים יכולים להתרוצץ.
השתלטות ירוקה
החלל המרכזי מרוצף באריחי גרניט פורצלן בגודל 120X120 ס"מ בגוון אפרפר שנקנו באלוני, ומכיל מצד שמאל את הסלון, מימין את המטבח ובתווך את פינת האוכל. בסלון ספה בעלת צורה לא סטנדרטית (עם זווית קהה בין שני חלקיה, במקום זווית ישרה המקובלת בספות ר'), כורסה מרופדת מרשימה ושטיח צמר שחור עם טקסטורה מעניינת – כולם מטולמנ'ס. "הכול מאוד מינימליסטי", אומרת מטלון, "נשארנו בפלטת גוונים שקטה של אפור ולבן ומעט שחור. אני מאמינה בשקט הזה שמאפשר לירוק להיכנס מבחוץ ולהשתלט על האווירה".
נגיעות של צבע חום מצטרפות לחלל דרך הכריות שעל הספה, שולחן הסלון מעץ עם פלטת טרצו (מסטודיו Tani Mor) וכמובן, השימוש בסוגי עץ שונים במרחב הציבורי. בסלון מדובר בכוננית הגדולה התלויה מתחת לטלוויזיה (מ־IDANA) ובגופי התאורה משני צידי הטלוויזיה, שכמו כל הגופים הדקורטיביים בבית נקנו אצל המעצב אסף ויינברום.
בפינת האוכל מוקמו שולחן וספסל מעץ אלון בהיר וכיסאות מעץ אלון צבוע שחור – גם הם מטולמנ'ס. "אני אוהבת מאוד להשתמש בספסל לפינת אוכל לא מאוד גדולה", אומרת מטלון, "למשפחות עם ילדים קטנים זה פתרון נפלא ויעיל בעיניי". גוף התאורה הלבן, היא מסבירה, נבחר כדי לתחום את האזור, משום שפינת האוכל הממוקמת במרכז החלל הציבורי ובלי אלמנט מגדיר עלולה להיראות מעט תלושה.
סמוך לפינת האוכל נמצא המטבח שיוצר ברגבה וכולל ארונות בצורת ר' מפורמייקת "נאנו לייזר" בגוון לבן מלוכלך ואי מחופה פורניר אלון מושחר, חומר שחוזר גם בנישה הפתוחה שבארונות המטבח. משטח העבודה עשוי גרניט פורצלן ונקנה בקוסנטינו, ובארונות שילבה המעצבת ידיות מפליז מוזהב. הפליז חוזר גם בגופי התאורה מעל לאי, שבהם הוארך המוט לבקשת המעצבת, ומתכתב עם כיסאות הבר של Arco Collection, שעשויים עץ בעבודת יד ומצוידים במדרך רגליים מברזל.
אור טבעי בחדר השינה
בקיר מול ויטרינת הענק נמצא המעבר לאזור הפרטי של הבית, דרך מסדרון רחב מהרגיל שבשני צדדיו קבעה המעצבת ארונות ענקיים מחופים בעץ אגוז, המתפקדים גם כדרך נוספת לגוון את סוגי העץ בחלל הציבורי. זוג מדפי ברזל של קולקטי על הקיר בקצה המסדרון ושטיח רך מאיקאה הופכים את החלל מאזור מעבר גרידא לחלק מעוצב ונעים של הבית, שגם מציע שפע פרקטי של מקומות אחסון.
בקצה המסדרון מתחלף הריצוף בפרקט אלון גושני בהיר מפלאנקים רחבים במיוחד. מימין נמצא חדר השינה של ההורים, שהכניסה אליו עוברת דרך מבואה קטנה משלו, ובה תלתה המעצבת מראה מאיקאה ומתלי עץ שנועדו לענות על בקשתם של בני הזוג לייצר מקום לתליית בגדים, שלא יפלוש אל תוך השקט של חלל השינה.
ממול למראה נפתחת דלת הזזה של חדר הרחצה של ההורים, שבו מקלחון גדול ומרווח ובו מדף מובנה לסבון, ולצדם ארון מעץ אלון שמעליו דלפק וכיור מובנה מקוריאן אפור. המראה שמעל הכיור מסתירה מאחוריה ארון שקוע בקיר שעומקו עשרה סנטימטרים ומשמש לאחסון. את המראה הנקי משרת גם פח מובנה בתוך אחת ממגירות הארון, שנהנית מאוורור בדופן התחתונה.
חדר השינה עצמו שטוף אור עם שלושה חלונות גדולים מאוד ומאוורר תקרה מעץ ("בלי תאורה כי היא הורסת את היופי", אומרת המעצבת. "את התאורה אני פותרת מכיוונים אחרים"). משני צדדיה של המיטה המרופדת האפורה קבעה מטלון מדפים מינימליסטיים מעץ אלון עם סיומת שחורה של IDANA, ומעל המיטה תמונה גדולה של אמנית בשם לוזן מרזוק, שעבודה שלה תלויה גם בסלון. "הכול כאן מאוד שקט ומינימליסטי, וגם היצירה נבחרה כי היא משדרת את השקט שרציתי לייצר בחדר השינה", מסכמת המעצבת.
חוטי עיצוב מקשרים
חלקו השני של המרחב הפרטי של הבית מוקדש לחדרי הילדים. כאן תוכננו שלושה חדרים שונים, שמשמשים כרגע כחדר משותף לשני הגדולים, חדר נפרד לתינוק וחדר עבודה לזוג ההורים. בעתיד יהיה אפשר לשנות את הייעוד בהתאם לצורכי המשפחה הגדלה.
בחדרם של הגדולים זוג מיטות וכוננית תואמת מבירץ' שנקנו ב־RANCO ושטיח לבן של איקאה, על רקע קיר שעליו הודבק טפט שמשלב דוגמה מורכבת של חיות בצבעוניות מונוכרומטית ועדינה ("מלא בסיפור אבל שקט מאוד", אומרת עליו מטלון).
הכניסה לידר הרחצה של הילדים נעשית דרך חדר כביסה פתוח שיש בו שפע של אחסון ייעודי ושמותאם לצורכי המשפחה – אפילו שואב האבק הרובוטי זכה לעמדת עגינה נסתרת עם חיבור לחשמל. בתקרת החדר נקבע חלון סקיילייט שמכניס אור ואוויר לא רק לחדר הזה, אלא למסדרון כולו, זאת משום שהחלל לא מופרד בדלת. כשפותחים את דלת ההזזה המפרידה בין חדר הכביסה לחדר הרחצה של הילדים, נהנה המסדרון גם ממבט לחלון עם זכוכית הפסים הקבועה בדלת היציאה אל אזור השירות שבגינה. מהקצה השני, אחד החלונות בחדר השינה של ההורים מכניס גם הוא אור ואוויר לחלל המעבר.
בחדר הרחצה של הילדים מיקמה המעצבת אמבטיה שמתאימה לגילם הצעיר, אבל מיקמה אותה כך שיהיה קל יחסית להחליף אותה במקלחון כשיגדלו. האמבט והקיר מאחוריו חופו באריחי גרניט פורצלן קטנים מאוד בגוון אפרפר־תכלכל שהונחו בדוגמת אדרת דג ("אני נוהגת לחפות רק את האזורים הרטובים ואת שאר החדר צובעת בצבע פוליאור רחיץ", אומרת מטלון), ואילו לרצפה נבחרו אריחי גרניט פורצלן אפור הדומים לאלה שבחלל הציבורי אך בעלי צורה מוארכת.
לבסוף, מדף של נגריית IDANA שנתלה מעל האסלה מזכיר גם הוא את הרהיט של אותו מותג שנתלה בסלון, וכך מתחברים החללים השונים של הבית, שמצליח לשמור על אווירה משפחתית ונעימה למרות הבחירות המונוכרומטיות והמינימליסטיות שמאפיינות את העיצוב שלו.
