מתחילים מחדש

לאחר יום נהיגה מנהלתי של 465 ק"מ, התייצבו מאות המתחרים במירוץ פאריז-דאקאר - שהוזנק השנה מהעיר אראס - לקטע מיוחד ראשון באורך של שישה קילומטרים. ותיקי המירוץ התובעני מכירים היטב את הקטעים הקצרים האלה, אשר נועדו בעיקר לצוותי הסיקור ביבשת אירופה. בניגוד למדבריות ולחול העמוק שעוד לפניהם, כאן לא מדובר בקשיי עבירות יוצאי דופן. לתוצאות גם אין השפעה של ממש על סיכויי הניצחון או אפילו ההישרדות.
מסיבה זו משתדלים המתחרים הבולטים לא לסכן עצמם או את כלי הרכב בו ינהגו באלפי הקילומטרים הקשים בהמשך המירוץ, ועיקר מטרתם לסיים ולנוח, אם כי כישוריהם ואיכות כלי הרכב בו הם מתחרים מאפשרים ללא מאמץ מיוחד תוצאות טובות למדי. לכן גם לא מפתיע לגלות כי את הזמן המהיר ביותר בקטע היחיד עד כה קבע דווקא נהג שאינו נמנה על הצמרת - ג'יל פרננדו הספרדי עם הסיאט קורדובה, מכונית מייצור ספרדי כמובן. הזמן שקבע - 6 דק', 43 שניות.
את הזמן השלישי והרביעי קבעו שניים בעלי סיכוי לניצחון. לסטפן פטרהנסל ניסיון עצום והצלחה יוצאת דופן (6 ניצחונות) במירוץ הקשה, על שני גלגלים. אותם דברים אמורים גם לגבי היפני קאנג'ירו שינזוקה, ז'אן פייר פונטניי (7) ויוטה קליינשמיט, מנצחת המירוץ בשנה שעברה אשר קבעה את הזמן השמיני. למעשה, ההפתעה הגדולה עד עתה היא מיקומו הנמוך יחסית של אחד המועמדים הבולטים להגיע ראשון לדאקאר, ז'אן לואי שלסר, אשר קבע את הזמן ה-68 בטיבו.

הישראלים

שלושה מקומות גבוה יותר משלסר (65) ממוקם הצוות הישראלי שקבע את הזמן האיטי ביותר. דרור כהן עם המיצובישי קבע זמן של 10 דק' ו-22 שניות, שלוש דקות ו-39 שניות איטי יותר ממנצח הקטע המיוחד.
את הזמן המהיר ביותר בין הישראלים קבע עידו כהן, שסיים את היום בפיגור של 2 דק' ו-22 שניות – הזמן ה-27 בטיבו. האחים ניר וערן ברקת, אחריהם עקב ynet במירוץ הקודם, סיימו את הקטע הראשון בזמן של 9 דק' ו-51 שניות ובמקום ה-45.
וזו רק ההתחלה. הסוף, להזכירכם, מיועד ל-13 בינואר. מה שמבטיח לכם סיקור יומיומי במשך כשבועיים. ולמתחרים במדבר הצחיח? הרבה מאד שעות של נהיגה, המון שעות של חפירה וחילוץ ומעט מאד שעות של שינה.