מת לתרגום הגיוני 2

אם אליעזר בן יהודה היה זוכה להציץ ברשימת סרטי הקולנוע שמציגים אצלנו בימים אלה, סביר להניח שהיה חוטף חלחלה לא קטנה. לפחות שליש מהשמות הם הכלאה מוזרה בין מילים בלועזית ואותיות בעברית. "באד קומפני", "דינר רש", "שואו טיים" ו"מונסטר בול" הם רק מבחר דוגמאות, כשהפליא לעשות סרטו של קווין קוסטנר, "דרגון פליי - הסימן המסתורי", ששילב כאילו כלום בין שתי השפות.
מובן שאפשר תמיד להתנחם בעובדה שהסרטים האלה זכו לפחות לשמור על שמם האורגינלי ולא קיבלו שמות מביכים ורחוקים מאוד מהמקור. "About The Boy" ("על הילד"), לדוגמה, הקומדיה החדשה של יו גרנט המבוססת על ספרו של ניק הורנבי, קיבלה את השם הסתמי "רווק פלוס ילד"; קומדיית הנעורים בכיכובו של ג'וש הרטנט "Days and 40 Nights 40" ("40 יום ו-40 לילה") הפכה ל"לא יכול בלי". מובן שקיימת עוד רשימה ארוכה של סרטים שפקדו אותנו לאורך השנים, עם שמות עבריים מעצבנים: "Rat Race" הפך ל"מיליונר מי שגומר ראשון"; "Miss Congeniality" ("נערת החן") הפך ל"איזה מין שוטרת"; "Romeo Is Bleeding" הפך בלי בושה ל"רומיאו בן זונה".
מפיצי הסרטים, לעומת זאת, לא מבינים מה בדיוק הבעיה. "מה היית רוצה שאעשה למשל עם 'Coyote Ugly'?" שואלת כרמל רבינוביץ מיחסי הציבור של סרטי "פורום פילם" ו"א.ד מטלון", "שאקרא לו 'זאב ערבות מכוער'? השם שנתנו לו, 'חופשיות על הבר', נראה לי הרבה יותר נחמד וגם מתאים יותר לרוח הסרט". עם הטענה הזאת באמת קשה להתווכח. לעיתים אכן קורה שהמפיצים מצליחים להתעלות על עצמם ולתת שמות עבריים שאינם נופלים מהמקור ולפעמים אף עושים שירות בכך שהם מתמצתים את העלילה. כך קרה לאחרונה עם הקומדיה הבריטית "Mean Machine", שכונתה אצלנו "משחק מכור"; עם סרטו של פרנסיס פורד קופלה "Rumble Fish" ("דג המריבה") שנקרא אצלנו על שם הדמות הראשית, "ראסטי ג'יימס"; או עם "Alien" ("חייזר"), בכיכובה של סיגורני וויבר, שהפך אצלנו ל"הנוסע השמיני". כל מי שמתמצא בסרט הזה, העוסק בשבעה אנשי צוות ומפלצת, יידע להעריך את המשמעות המשעשעת.

עודף אינפורמציה

אבל עדיין, קשה להתעלם מכמה תופעות מציקות. אחת מהן, למשל, היא עודף האינפורמציה. משום מה נדמה שמישהו בהפצה חושב שאנחנו עם טיפש במיוחד, ושצריך לתת לנו תוספת מעבר לתרגום המקורי. סרט הנעורים בעל השם הפשוט והקליל "Losin' It" ("לאבד את זה"), בו כיכב טום קרוז ב-83', הפך אצלנו ל"לאבד ת'בתולים בטיחואנה"; הסרט שהביא לדנזל וושינגטון את האוסקר השנה, "Training Day" ("יום אימונים"), קיבל אצלנו את התוספת "מסוכן"; וגם הסרט בכיכובן של ג'ודי דנץ' וקייט ווינסלט "Iris", שיעלה אצלנו בשבוע הבא, ייקרא בישראל "אייריס וג'ון".
"ההחלטה לקרוא לסרט 'יום אימונים מסוכן' היתה הוראה ישירה של האולפנים בחו"ל", מסבירה שגית פורטי, מיחסי הציבור של סרטי "גלובוס גרופ". אני לא חושבת שזה בגלל שהם חושבים שאנחנו מטומטמים, אלא בגלל שהם שיערו שזה ימכור יותר. הם עושים הרבה עבודת מחקר. הם בודקים איך סרטים דומים עם שמות דומים הצליחו פה, ומחליטים בהתאם".
אריה ברק, מיחסי הציבור של פורום פילם וא.ד מטלון, מעלה השערה משלו: "אצלנו בארץ היו משייכים את 'יום אימונים' ישר לקונוטציה צבאית", הוא אומר. "אני מאמין שהם רצו שנצא מהמסגרת הזאת. המילה 'מסוכן' לוקחת את האסוציאציה למקום אחר".
ליחצ"נית אסנת בוקופצר, לעומת זאת, יש הסבר מדויק מדוע הוחלט לקרוא ל-"Iris" בשם "אייריס וג'ון": "נכון שלפעמים אנחנו נותנים תוספת אינפורמציה, אבל זה רק בגלל שיש הרבה שמות שהם תלויי תרבות", היא אומרת. "'אייריס וג'ון' מביא את סיפור חייה של אייריס מרדוק, סופרת מאוד ידועה באנגליה, בערך כמו חיים נחמן ביאליק אצלנו. אם היו עושים כאן סרט על ביאליק והיו קוראים לו 'ביאליק', כולם היו יודעים על מה מדובר. אבל אם היו מפיצים את הסרט הזה לחו"ל, סביר להניח שהשם ביאליק לא היה אומר הרבה. מצד שני, אם היו משווקים אותו בשם 'ביאליק וזלדה', אז אנשים שהיו באים
לראות את הסרט היו יודעים שמדובר בסיפור אהבה.בעיקרון אנחנו מאוד מקפידים לשמור על השם המקורי של הסרט, אבל לא תמיד יש לנו את האפשרות, כי לפעמים למשמעות הלועזית של השם אין ביטוי מקביל בעברית. לדוגמה הסרט 'על שפתיי'. באנגלית קוראים לו 'ריד מיי ליפס', אבל אין למשפט הזה מקבילה בעברית. גם כשמדברים בעברית ורוצים להגיד את המשפט הזה אומרים 'ריד מיי ליפס' ולא 'תקרא את שפתיי'. בסופו של דבר, בישיבת הקריאטיב שניהלנו, שבה
יושבים אנשי ההפצה, השיווק ויחסי הציבור, החלטנו לקרוא לו 'על שפתיי', כי זה נראה לנו הכי קרוב למקור. היינו כמובן מעדיפים לקרוא לו 'ריד מיי ליפס', אבל נראה לנו מגוחך לכתוב את זה באותיות בעברית. בכלל, אני לא רואה לנכון לכתוב שמות של סרטים בלועזית באותיות בעברית, אלא אם כן מדובר במילה בינלאומית כמו לדוגמה 'כאוס', שבאמת השארנו".
אריה ברק חושב אחרת: "נכון שבזמן האחרון יש נטייה להשאיר הרבה מהשמות באנגלית, אבל אין לי בעיה עם הטכניקה הזאת והיא נראית לי לגיטימית לגמרי. זה גם לא שהמצאנו את הגלגל בקטע הזה. אנחנו התחלנו לעשות את זה אחרי שהאירופים כבר עשו את זה והוכיחו שזה עובד. בסך הכל אנגלית היא שפה בינלאומית, ורוב המדינות, כאשר יש שם קל באנגלית, בוחרות להיצמד למקור האמריקאי. 'שואו טיים' או 'באד קומפני' אלה מילים פשוטות שמובנות לרוב העם. נכון שאת 'באד קומפני' יכולנו לתרגם ל'חברה רעה', אבל זה פשוט לא מצלצל מספיק. 'באד קומפני' הרבה יותר מרמז שזה סרט אקשן. זה הכל עניין של מרקטינג וניסיון להגיע לקהל בצורה אטרקטיבית.
"אני גם לא אומר שאנחנו מצליחים כל הזמן. 'דרגון פליי - הסימן המסתורי', למשל, ממש לא הצליח ובהחלט נכשלנו בקטע הזה. אולי אם היינו ממציאים שם הרבה יותר פשטני כן היינו מצליחים למכור אותו, כי אני לא חושב שזה סרט רע. אבל בסופו של דבר אני חושב שהאנגלית הפכה לשפה מאוד מושרשת אצלנו וזה מצב טבעי. מה שכן, תמיד לפני שאנחנו מחליטים להשאיר את השם הלועזי, אנחנו כותבים אותו באותיות בעברית כדי לראות איך זה נראה לעין. אנחנו מוודאים שאי אפשר לשחק עם השפה ולהצמיד לשם כמה משמעויות".
"מונסטר בול" (במקור "מונסטר'ס בול") הוא דוגמה מצוינת לשם שלא תורגם, ושפתוח למגוון פרשנויות (ולא, לא מדובר בכדור מפלצת וגם לא בבול של מפלצת), מה שהוביל להתרעמות נרחבת, בעיקר מצד מבקרי הקולנוע בארץ, ששאלו מדוע לא קראו לו בפשטות "נשף המפלצות". יחצ"נית הסרט, שגית פורטי, ממהרת להסביר: המושג 'מונסטר'ס בול' הרבה יותר מוכר בארה"ב, אבל אם היו מתרגמים אותו בארץ ל'נשף המפלצות' הוא לא היה אומר לאף אחד כלום וגם לא היה מרמז על העלילה. השם הנכון יותר הוא אולי 'הסעודה האחרונה', אבל אז זה היה מוביל לאסוציאציה של ישו, שאין לה כל קשר עם הסרט. בסופו של דבר, בגלל שהסרט הגיע אלינו אחרי שהאלי ברי זכתה באוסקר על תפקידה בו ואחרי שזכה בסיקור נרחב בתקשורת עם השם הלועזי, החלטנו להשאיר את השם באנגלית כדי לא ליצור בלבול".

הקשר למקור מקרי בהחלט

ומה לגבי ההחלטה לתרגם סרטים כך שהקשר בינם לבין שמם המקורי יהיה מקרי בהחלט? "בדרך כלל אנחנו עושים את זה עם סרטים שלא הצליחו כל כך בארה"ב", מסביר ברק. "אם אנחנו יוצאים אחרי האמריקאים, ואנחנו רואים טייטל אמריקאי שלא עבד, אנחנו מחליטים לשנות אותו וגם החברה האמריקאית אומרת לנו לפעמים: 'תשמעו, השם הזה לא עבד אצלנו, תנסו לעשות עם זה משהו'. למשל הסרט 'Tomcats', שמספר על חבורת גברים צעירים שמתערבים מי האחרון מביניהם שיצליח להישאר רווק. אפילו בארה"ב הסרט נכשל כי אף אחד לא ידע מה בדיוק השם הזה אומר. הסרט הגיע אלינו זמן קצר אחרי ההצלחה של 'אמריקן פאי', אז החלטנו לעלות על הגל וקראנו לו 'אמריקן גאי', גם כי העלילה שלו היתה מאוד דומה. וזה באמת עבד. הוא הצליח בצורה יוצאת מן הכלל".
"כל שם הוא אינדיווידואלי", אומרת שגית פורטי. "למשל 'רווק פלוס ילד'. השם של הספר - 'על הילד' - שנבחר בתרגום העברי של הספר ושעליו מבוסס הסרט, היה מאוד לא קורץ בעינינו. אז החלטנו לערוך שיתוף פעולה עם אחד מאתרי האינטרנט בארץ, סיפרנו שם על עלילת הסרט ושאלנו את קהל הגולשים מה בעיניהם השם הכי מתאים. ככה התקבל בסוף 'רווק פלוס ילד', כשאותו דבר עשינו עם 'לא יכול בלי'.
לעיתים קורה שהשם המקורי של הסרט בכלל לא מתאים לעלילה, מוסיפה בוקופצר. ל'חברות הכי טובות שיש', בכיכובה של אנדי מקדואל, למשל, קוראים במקור "Crush" ("הידלקות"), ולמושג הזה אין כמעט קשר לעלילה. "מסופר שם אמנם על רומן שנרקם בין דמותה של מקדואל לבין בחור שצעיר ממנה ב-20 שנה, אבל עיקר הסרט הוא על איך שהרומן משפיע על הקשר בינה לבין שתי חברותיה הטובות. הסרט הצליח בארץ בצורה מדהימה, ובחו"ל ביקשו מאיתנו פרטים על הקמפיין כדי לשחזר את ההצלחה. אחת השאלות שהם שאלו אותנו היתה מה עשינו עם השם, ובאמת, חלק גדול מהמדינות שינו את השם בעקבותינו".
מובן שקשה שלא לתהות האם לעובדה שבארץ רצה במקביל גם הצגה מצליחה בשם "חברות הכי טובות" לא היה חלק מסוים בהצלחה. בוקופצר מבקשת להבהיר שלהצגה לא היה כל קשר לבחירת השם. להיפך. בהתחלה רצינו לקרוא לסרט רק 'חברות הכי טובות', כי על זה בדיוק מדברת העלילה. אבל אז נזכרנו שיש גם הצגה כזאת, ובגלל זה החלטנו להוסיף את המילה 'שיש', כדי שהקהל לא יחשוב בטעות שהסרט הוא כמו ההצגה".

מת לצעוק ולצחוק

גם אם במקרה הספציפי הזה אכן מדובר בצירוף מקרים, קשה להתעלם מתעשיית משחקי המילים שדוהרת על שמות וסלוגנים מצליחים. הצלחת סרטי "מת לחיות" בכיכובו של ברוס וויליס, למשל, הולידה שורה ארוכה של סרטי "מתים", כמו "המרגל מת מצחוק", "מת לצעוק" או "מת לצחוק"; הלהיט "מותק הילדים התכווצו" שעלה אצלנו ב-89' הביא לשרשרת ארוכה של "מותק", החל מ"מותק הילדות התחלפו" ועד "מותק הילד התנפח"; ואי אפשר לשכוח את הקומדיה בכיכובו של אדם סנדלר "Little Nicky", שעלתה אצלנו בשנה שעברה תחת השם המרגיז והתמוה "שטן על הזמן".
"כשאנחנו חושבים על תרגום, חשוב לנו שהשם ירמוז על העלילה", מסביר ברק. שאנשים יידעו לאן הם הולכים. העובדה שתירגמנו את 'Tomcats' ל'אמריקן גאי' היא מה שהביא את הנוער לקופות. גם כל התעשייה הזאת של ה'מת לצחוק' ו'מת לצעוק' אומרת בעצם לאנשים שהם הולכים לראות פארודיות. זה הפך לטרנד. אנשים יודעים בדיוק לאן הם באים וזה עובד עד היום, למרות שהשם הזה רץ כבר הרבה זמן. בסופו של דבר, כל החשיבה היא איך למכור את המוצר, וכל עוד זה עובד, כל האמצעים כשרים".

ועכשיו: אתם בוחרים

והנה פרויקט משותף ל"7 לילות" ול-ynet. לפניכם ארבעה סרטים חדשים שעומדים לצאת הקיץ, נטולי שם עברי בשלב זה. אתם מתבקשים להציע שמות לסרטים. חברות ההפצה לא מתחייבות לבחור בשם שהוצע, אך אם כן - שם המציע/ה יפורסם ב"7 לילות" וב-ynet, והוא או היא יקבלו, כמובן, כרטיס זוגי חינם לסרט שחייב לו, או לה, את שמו. את הצעות ניתן להעביר באמצעות תגובה לכתבה זו. תהנו.

1. "Bend It Like Beckham" (בתרגום חופשי: "תבעטי בזה כמו בקהאם")

קומדיה על בנות, אהבה וכדורגל. עלילת הסרט מתרחשת במערב לונדון ומביאה את סיפורן של שתי בנות 18 ממוצא הודי, שחולמות להפוך לשחקניות כדורגל מקצועיות. אבל מתברר שגם אם יש לך כישרון כמו לדייוויד בקהאם, זה לא מספיק כשההורים שלך רוצים שתמצאי בחור הודי נחמד ותלמדי לבשל.

2. "The Bounre Identity" (בתרגום חופשי: "הזהות של השאול")

מאט דיימון מגלם בחור שסובל מאמנזיה אחרי שנמשה על ידי ספינת דיג איטלקית בלב הים. אין לו מושג מי הוא, אבל יש כמה רמזים שיכולים להעיד על עברו: מיקרופילם ששתול בירך שלו, ידע נרחב באמנויות לחימה, ושם: ג'ייסון בורן (באנגלית נשמע כמו המילה 'שאול'). עכשיו נותר לו לחפש את זהותו האמיתית ולנסות להבין מדוע אנשים רוצים במותו.

3. "Like Mike" (בתרגום חופשי: "כמו מייק")

קומדיה. יתום בן 14 חולם להפוך לשחקן כדורסל מפורסם. אחרי שהוא מודד נעלי ספורט ישנות שחקוקות בהן ראשי התיבות M.J, הוא מפגין כישורים אדירים בקליעה לסל והופך לכוכב גדול באן.בי.איי.

4. "Bulletproof Monk" (בתרגום חופשי: "הנזיר חסין הכדורים")

נזיר מסתורי ללא שם (יאן פאט צ'או) שמר במשך 60 שנה על מגילה עתיקה שצופנת בתוכה את המפתח לכוח בלתי מוגבל. עכשיו הוא חייב למצוא לעצמו מחליף. קר (שון וויליאם סקוט), בחור בעל חוכמת רחוב שמתעניין רק בעצמו, הוא לא בדיוק המועמד המתאים, אבל אחרי שבמקרה הוא מציל את הנזיר מנפילה בשבי, הוא יוצא איתו למשימה שבה עליהם להגן על העולם מפני רשעים הלהוטים להשיג את המגילה.