ביקורות סרטים
מתוך "שלגיה"
אתם אולי תגיעו בשביל גל גדות, המלצה שלנו? תישארו בבית
לאחר דיווחים על שלל דרמות מאחורי הקלעים הנוגעות לכוכבות הראשיות: גדות ורייצ'ל זגלר, עיבוד הלייב-אקשן החדש ל"שלגיה" עלה לאקרנים והוא יצור כלאיים מעוות בין קלאסיקה קסומה ל-PC עכשווי. בלי נסיך, ועם אג'נדה, גמדי CGI שלקוחים מהסיוטים והשקעה של מאות מיליוני דולרים - מדובר בשפל חדש עבור דיסני שמן הראוי לוותר עליו ולשוב למקור מ-1937
ארז דבורה | 20.03.25
מתוך "דבי הייתה פה"
"דבי הייתה פה" מציג את המציאות של מתמודדי נפש בצורה ייחודית
סרטה החדש של דנה גולדברג ממשיך את קו סרטי הגרילה שלה ומאתגר את היצירה הקולנועית עם שורה של בחירות צילומיות יוצאות דופן. התחושה היא חוויה שבין תיעוד ובדיון, בטח כאשר רוב העלילה מתרחשת בחדר קטן במוסד פסיכיאטרי
שמוליק דובדבני | 17.03.25
מתוך "איש הכלב"
הסרט הזה אורך 90 דקות בלבד, ועדיין קהל בוגר כנראה יצא ממנו מותש
"איש הכלב", המהווה ספין-אוף ל"קפטן תחתונים" ומבוסס על הקומיקס המצליח של דאב פילקי, משלב הומור פרוע, מחוות לז'אנר גיבורי-העל ואנימציה יצירתית, אך עמוס ומתיש למדי עבור מבוגרים. למרות רגעים משעשעים ודמויות חביבות, הגודש העלילתי והקצב המסחרר מקשים עליו להותיר רושם משמעותי
ארז דבורה | 17.03.25
מתוך "שלב החשמל"
הסרט הגרוע הזה עלה סכום מטורף. מישהו צריך לבקש את הכסף שלו חזרה
הספר המינימליסטי שעליו מבוסס "שלב החשמל" החדש של נטפליקס שילב בין נוסטלגיה ומלנכוליה, ועסק במסע של נערה ורובוט קטן בנוף שנחרב לאחר מלחמה בין רובוטים ובני אדם. אך בידי האחים רוסו, מי שעשו חיל במארוול אך פישלו ללא הפסקה לאחר מכן, הוא הפך לספקטקל אקשן-מד"ב עם מילי בובי בראון וכריס פראט, שנראה כאילו נוצר בידי AI. בוז
ארז דבורה | 16.03.25
מתוך "חסין כאב"
אוהבים את "הבנים"? אהבתם את "קיק אס"? אחלה, הסרט הקיצוני הזה בשבילכם
ב"חסין כאב" יוצא בחור צעיר, שמצבו הרפואי לא מאפשר לו לחוש כאב, בעקבות אשת חלומותיו שנחטפה. וסביר להניח שתיהנו מאוד מהאלימות הסלפסטיקית הפרועה שממתינה לו ולכם - אבל שימו לב, דרושה קיבה חזקה, מה גם שהסיפור לא באמת מחזיק בלי כל הכאסח המופרז שסביבו
ארז דבורה | 15.03.25
מתוך "חלב"
"חלב" הוא סאטירה מטרידה על הצד האפל של האימהוּת
כחלק מטרנד סרטי האימהות השוטף את הקולנוע בתקופה האחרונה, מאיה קניג
שמוליק דובדבני | 14.03.25
פסטיבל סאות' ביי
הסרט הזה מתעקש שהממשלה מסתירה שיש חייזרים - אבל עסוק רק בקונספירציות
The Age of Disclosure אמור היה לטלטל את העולם עם שורה של חשיפות על הסתרה מכוונת של עב"מים, שחיים מעלינו מאז ומתמיד, אך לא מביא אף הוכחה אמיתית, אלא פשוט טוען - תסמכו עלינו ועל האנשים שאנו מראיינים. ובסופו של דבר מרגיש בדיוק כמו עוד אחת מתיאוריות הקונספירציה שהוא מדבר עליהן
אמיר בוגן, אוסטין | 13.03.25
מתוך "כל מה שאנו מדמיינים כאור"
אפילו שהקולנוע ההודי לא ממש מוכר לנו - הסרט המרגש הזה שווה צפייה
"כל מה שאנו מדמיינים כאור" הוא סרט על העצמה ואחווה נשית בהודו המודרנית - סוג של "סקס והעיר הגדולה" נוסח מומביי שגיבורותיו הן נשים עצמאיות וליברליות, אך גם נאלצות להתמודד מול קשיים כלכליים. זהו סרט שמעיד על יוצרת בעלת ייחוד ותבונה, והוא נשען לא מעט על הופעתן הנפלאה של שלוש השחקניות הראשיות
שמוליק דובדבני | 12.03.25
מתוך "פדינגטון בג'ונגל"
אם אין לכם ילדים, אין לכם מה לחפש ב"פדינגטון בג'ונגל". וזה ממש מבאס
הסרט השלישי בסדרת הסרטים שעוסקים בדוב האהוב מחזיר אותו - ואת משפחתו המאמצת - מבריטניה לג'ונגלים של פרו, ולהרפתקות הממתינות שם. אלא שהסביבה החדשה אינה תחליף הולם ללונדון; הסרט בוזז יצירות מופת קודמות המתרחשות בג'ונגל לטובת מהלכים עצלים-תסריטאית, והכי חמור - הגרסה המוקרנת בארץ היא זו המדובבת בלבד. מה לעזאזל?
ארז דבורה | 10.03.25
מתוך "זרע התאנה הקדושה"
במאי הסרט נמלט מאיראן רגע לפני הקרנתו, הסיבה לכך ברורה אחרי שצופים בו
"זרע התאנה הקדושה" של מוחמד רסולוף עוקב אחר שופט-חוקר במערכת המשפט האיראנית, הנקרע בין נאמנותו למשטר לבין משפחתו, על רקע מחאת החיג'אב בטהרן. הסרט המצוין, שצולם בחשאי ומשלב קטעי וידאו מהפגנות, מציג כיצד האלימות המשטרתית חודרת גם אל הבית, והופכת את המרחב האישי לזירת אימה פוליטית
שמוליק דובדבני | 09.03.25
מתוך "מיקי 17"
מי ידע שאפשר ליהנות מצפייה ברוברט פטינסון מת שוב ושוב?
לאחר ההצלחה של "פרזיטים" בונג ג'ון-הו חוזר עם "מיקי 17", סאטירת מד"ב אנטי-קפיטליסטית שבמרכזה מיקי בארנס - עובד חסר ערך שפיתוח טכנולוגי חדש מכניס אותו למעגל בלתי-נגמר של חיים ומוות. המשחק המרשים של פטינסון, כמו גם רפרור לאירועים אקטואליים (ד"ש לטראמפ) הופכים את היצירה הזו לשלמה והמוצלחת ביותר שיצר הבמאי 
ארז דבורה | 07.03.25
מתוך "יום באמסטרדם"
"יום באמסטרדם": יצירה מתפנקת, בלי שום דבר מעניין להגיד
סרטה החדש של רוני קידר, יוצרת בעלת קול משלה בנוף הקולנוע הישראלי העצמאי, עוסק בשתי נשים - צעירה בריטית שאיבדה את אימה, וישראלית שברחה מהמיועד שלה רגע לפני החופה - שנפגשות ומתחברות בעיר ההולנדית. אלא שהדמויות לא מעוררות רצון להמשיך ולבלות איתן, והצורך שלהן בשחרור נרשם כמלאכותי - והדינמיקה ביניהן מזכירה שתי מתבגרות שיצאו ליום כיף בקניון
שמוליק דובדבני | 06.03.25
מתוך "לכודים"
לעבד סרט תיעודי לעלילתי זה לרוב לא רעיון טוב. הסרט הזה הוא יוצא-הדופן
"לכודים", בכיכובו של וודי הרלסון, מהווה עיבוד עלילתי לסרט תיעודי שעסק בתאונת צלילה וניסיון הצלה הירואי - ובשל רמת האמינות הגבוהה הנובעת מכך שאותו הבמאי אחראי לשניהם, התוצאה היא מותחן מהודק ואמין שמעביר היטב את תחושת הלחץ והאימה של מעמקים אפלים
ארז דבורה | 04.03.25
מתוך 'אין ארץ אחרת'
"אין ארץ אחרת" הוא כתב אישום קולנועי נגד מדיניות הכיבוש הישראלי
שיתוף הפעולה הישראלי-פלסטיני שזכה בפרס האוסקר ומתעד את שגרת יומם של תושבי מסאפר יטא הוא סרט חשוב אך קשה לצפייה, במיוחד עבור אזרחים ישראלים שיש בהם קורטוב של אנושיות ולא יכולים שלא להתבייש במה שהרשויות והמתנחלים מעוללים באוכלוסייה המקומית. אך הדרך שבה משתלב הסרט בשיח הפוליטי העכשווי היא נטולת מורכבות, מכלילה ולא כל כך הגונה
אמיר בוגן | 03.03.25
מתוך "געגועים"
עם ריצ'רד גיר על תקן שי אביבי, "געגוע" מצליח לרגש
הגרסה דוברת-האנגלית של סרטו של שבי גביזון, שגם אותה ביים, מנותקת מכל הקשר -  שלא כמו גרסת המקור המתרחשת בישראל, מדינה שבה המוות והאבל הם חלק בלתי נפרד מהמציאות היומיומית, ועוסקת באב המתחקה אחר חייו של בנו שמת ואותו לא הכיר. אבל גביזון והכוכב שלו ריצ'רד גיר גורמים לזה לעבוד, ויוצרים חיבור ייחודי בין מלנכוליה ואבסורד
שמוליק דובדבני | 02.03.25
מתוך "מריה"
אנג'לינה ג'ולי מרשימה ב"מריה" - אבל היא לא אנושית מספיק בשביל לרגש אתכם
סרטו החדש של הבמאי הצ'יליאני פבלו לריין משלים עבורו טרילוגיה שבה עסק בנשים גדולות מהחיים - ג'קי קנדי, הנסיכה דיאנה, ועכשיו זמרת האופרה המיתית מריה קאלאס. אלא שרק מעריציה יהנו ממנו באמת ובתמים, וגם כסרט שמתאר דעיכה בלתי נמנעת של כישרון גדול, הוא מסוגר ודחוס מדי. אפילו הכוכבת ג'ולי, שטכנית מעניקה פה הופעה של מועמדות לאוסקר, מתקשה לחדור ללב. אולי בגלל זה היא לא קיבלה מועמדות?
ארז דבורה | 28.02.25
מתוך "לא יום ולא לילה"
למרות פגמיו, כדאי לצפות בסרט הזה - שדן בגזענות בעולם החרדי
אם "לא יום ולא לילה", סרטו של פנחס וויה, היה עוסק רק בנער ממוצא מזרחי שמתקשה להבין מדוע הממסד החרדי האשכנזי דוחה אותו - היינו נותרים עם דרמת התבגרות כואבת. אך הסיפור עובר למוקד אחר והופך להרהור פילוסופי על חטא ואשמה, משל מדובר היה באחד מפרקי הדקלוג המופתי של קישלובסקי, והסרט נותר פשטני למדי. ובכל זאת הוא שווה את זמנכם בשל הסוגיה שבה הוא עוסק באומץ רב, הראויה לדיון רחב
שמוליק דובדבני | 26.02.25
מתוך "אני עדיין כאן"
הסרט הזה מטלטל את ברזיל והוא רלוונטי מתמיד גם עבורנו
"אני עדיין כאן", המתרחש בברזיל של תחילת שנות ה-70, מתאר את מאבקה של אם לשמור על משפחתה לאחר שהאב נעצר בידי השלטונות ונעלם. הגיבורה מגולמת באופן מרשים בידי פרננדה טורס המועמדת עתה לאוסקר על תפקיד זה, וגם אם ישנם חלקים שלא זכו לפיתוח מספק, הסרט חשוב עבור מי שחי בחברה שעוברת תהליכים דומים
ארז דבורה | 25.02.25
מתוך "הקוף"
מהבמאי הזה ציפינו ליותר מאשר עוד סרט בסגנון "יעד סופי"
"הקוף", סרטו החדש והמאכזב של אוז פרקינס - מי שאחראי ל"לונגלגס" שעשה גלים בז'אנר האימה - מבוסס על סיפור של סטיבן קינג ועוסק בצעצוע מסוכן של קוף שמביא למותם האכזרי של מי שנמצאים בסביבתו. הבעיה היא שאף אחת מהדמויות לא מעוררת הזדהות, העלילה לקויה, ונראה שכל העניין קיים עבור פרצי הצחוק המזועזעים-נלהבים של הצופים מול עוד אירוע מוות פתאומי ובלתי-סביר
ארז דבורה | 20.02.25
מתוך "אהבה משוגעת"
יש אנשים שיראו את הסרט הזה בגיל הנכון והוא לנצח ייחרת על ליבם. אני לא אחד מהם
ב"אהבה משוגעת", הבמאי הצרפתי ז'יל ללוש בועט בכללי הז'אנר ומנסה לשלב בין דרמת פשע, רומנטיקה אפית ואנרגיות של סרט נעורים. עם פסקול נוסטלגי, עריכה מסחררת ומבט בלתי מתפשר על אהבה טוטאלית – הוא חובט חזק, אבל לצערו הוא לא תמיד פוגע
ארז דבורה | 19.02.25
מתוך The Gorge
גם החן של אניה טיילור ג'וי לא הופך את הסרט הזה ליותר ממשחק מחשב מצולם
מאחורי מותחן הפעולה המד"בי/רומנטי The Gorge של אפל TV פלוס עומדים אנשים מוכשרים, כולל הבמאי סקוט דריקסון ("דוקטור סטריינג'") והכוכבים אניה טיילור ג'וי ומיילס טלר. אבל למרות שהפן הרומנטי של הסרט דווקא עובד, כל היתר סובל מעט מעודף מלאכותיות ומוכיח שבסופו של דבר, ייתכן שתסריט טוב זה דבר די חשוב
ארז דבורה | 18.02.25
מתוך "ברידג'ט ג'ונס: חוזרת לשוק"
אחרי 24 שנה: "ברידג'ט ג'ונס: חוזרת לשוק" מחזיר את הפרנצ'ייז לימי התהילה שלו
הסרט הרביעי בסדרה המצליחה בכיכובה של רנה זלווגר משלב בין הומור לרגש, עם הופעות אורח של כל הדמויות מהעבר. הפעם, מסעה של הגיבורה עמוק ומשמעותי יותר בהשוואה לסרטים הקודמים, והודות לכתיבה ובימוי מוצלחים, מדובר בהמשכון ראוי. נסלח אפילו ליכולות המשחק של זלווגר
ארז דבורה | 17.02.25
מתוך "אנונימי לגמרי"
כמובן שאביב גפן היה הראשון לרוץ לראות את הסרט על בוב דילן - והיה די מושלם
המוזיקאי היהודי הוא תופעה חד-פעמית, יוצר שממשיך להופיע ולפגוש קהל, גם אם ההופעות שלו לא תמיד מתגמלות עבור מעריציו האדוקים. הסרט החדש "אנונימי לגמרי" מצליח ללכוד את דמותו ללא בומבסטיות מיותרת, ומזכיר לנו שבעולם של תוכן מהיר יש מוזיקה שעדיין מצליחה לשנות ולהדהד
אביב גפן | 16.02.25
מתוך "מופע טוטאל"
"מופע טוטאל" הוא הסרט שחשוב וצריך לראות בימים העכורים האלה
יצירתו של רועי אסף, שגם מככב בתפקיד הראשי כשחקן כושל שמעלה מופע קברט סאטירי פרובוקטיבי בעיירה הדרומית בה הוא מתגורר, הוא פרויקט קולנועי מאוד שמנצל היטב את הנופים הדרומיים ואת העובדה שהוא מתרחש בפריפריה. אבל כוחו מגיע מזה שחסרים לנו היום סרטים בעלי שיניים, שלא לומר ניבים שיינעצו במציאות הישראלית, וסרטו של אסף הוא בדיוק אחד כזה
שמוליק דובדבני | 16.02.25
מתוך "הברוטליסט"
10 מועמדויות לאוסקר ו-5 כוכבים מהמבקר - אתם לא רוצים לפספס את "הברוטליסט"
בריידי קורבט מגיש סרט שאפתני ומרהיב, שבמרכזו ארכיטקט יהודי ניצול שואה המנסה לממש את חזונו היצירתי באמריקה של אחרי המלחמה. עם משחק מצוין של אדריאן ברודי, בימוי מדויק, וייצוג יוצא דופן של אמריקה עצמה, אז והיום, מדובר ביצירה נדירה בעוצמתה - גם אם היא דורשת מכם לשבת בקולנוע 215 דקות
שמוליק דובדבני | 14.02.25
מתוך "קפטן אמריקה: עולם אמיץ חדש"
שירה האס צריכה לתבוע את מארוול על מה שעשו לדמותה - ובעקיפין גם לה כשחקנית
"קפטן אמריקה: עולם חדש מופלא" מנסה ללכת בעקבות ההצלחות הקודמות בפרנצ'ייז ולהיות מותחן אקשן-קונספירטיבי. אך כאשר העלילה משעממת ולא קוהרנטית, האקשן אינו מסעיר, והדמויות הראשיות דלות - מדובר בצפייה עגומה למדי, וזה עוד לפני שדיברנו על השטחת הדמות של גיבורת העל הישראלית
ארז דבורה | 13.02.25
מתוך "אהבה ומכות אחרות"
מרוב כשלים, קשה להחליט מה הכי גרוע בסרט הזה
קי הוי קואן שבה את ליבנו ב"הגוניס" ו"הכל בכל מקום בבת אחת", אולם הוא לחלוטין לא מתאים לסרט האקשן החדש "אהבה ומכות אחרות" שם הוא מגלם את התפקיד הראשי. וגם הסרט עצמו כושל: העלילה מנסה להיות מוזרה, לא צפויה ומתוחכמת; לשלב בין אקשן מוקצן, לרומנטי, לקומי ואפילו לפאתוס רגשי. אבל צריך הרבה אופטימיות להאמין שהחיבור הזה יעבוד
ארז דבורה | 09.02.25
מתוך "חליסה"
בסרט הזה נועה קולר נותנת הופעה שאין בה אפילו טון מזויף אחד
אחות בטיפת חלב חולמת על תינוק משלה, ובינתיים מסייעת לתושבות קשות-היום של שכונה קשוחה בחיפה בסרטה המדויק של סופי ארטוס, "חליסה", שמוביל את הגיבורה שלו לכמה מקומות אפלים למדי, ומציג את האימהוּת לא כאובססיה אלא כרגש שאי אפשר לעמוד בפניו
שמוליק דובדבני | 07.02.25
מתוך "אנונימי לגמרי"
טימותי שאלאמה מפצח את החידה ששמה בוב דילן - וזה שווה אוסקר
"אנונימי לגמרי" הוא סרט נהדר שהשעתיים ורבע שלו חולפות ביעף, למרות - ואולי בגלל - שהוא לא חוסך מהצופה את הפגמים והמורכבויות של גיבורו, גאון מוזיקלי של פעם בדור, שאותו מגלם בכישרון רב שאלאמה המוכשר. אך ערכו הגדול ביותר של הסרט טמון בכך שהוא חושף דור חדש של חובבי מוזיקה ליצירה כבירה שהסתיימה לפני שהם נולדו
אמיר שוורץ | 06.02.25
מתוך הסרט "עם הזרם"
סרט אנימציה ללא מילים על חתול מאיים על דיסני ופיקסאר
"עם הזרם", שעוקב אחר מסעם של חתולה שחורה, לברדור ידידותי, למור חמדן, עוף דורס אצילי, וקאפיברה טוב מזג בעולם פוסט-אפוקליפטי, כבר ביסס את מעמדו כחביב הפסטיבלים. ועם סגנון חזותי ייחודי ובלי מילים בכלל (!), הוא יכול להמשיך עם ההצלחה הזו כל הדרך לאוסקר
ארז דבורה | 04.02.25
חברה מושלמת
מלא טוויסטים ודי שטחי - אבל "חברה מושלמת" יספק את קהל היעד שלו
סאטירת האימה-מד"ב של דרו הנקוק עמוסה בתפניות עלילתיות ותוך כדי מנסה לייצר איזה מסר פמינסטי - אך עוד לפני שמצליחה להגיע לנקודה, אנו מבינים את הסיבה שלשמה התכנסו באמת: הומור שחור ומדמם
ארז דבורה | 03.02.25
מתוך "כביש הסרגל"
מעולם לא העז סרט ישראלי להציג כך משפחה שכולה - ואפשר לומר זאת לזכותו
"כביש הסרגל" נמצא בעולם הפילם נואר, אבל יחד עם זאת הוא ישראלי כל כך. מיה דרייפוס מביימת במיומנות תסריט מתח כתוב היטב ונהנית מתצוגת משחק נפלאה של טלי שרון
שמוליק דובדבני | 02.02.25
מתוך "5 בספטמבר
"5 בספטמבר" מהדהד את הטראומה שחווינו - וזה מצמית
הסרט מתאר את טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדה במינכן - מנקודת המבט של אנשי מחלקת שידורי הספורט של רשת ABC האמריקאית, אשר מצאו את עצמם בסיטואציה ונאלצו להגיב. זהו סרט שמעלה על נס את פועלם של עיתונאיים מקצועיים - אבל אנו צופים בו בנשימה עצורה גם מפני שנשקפת ממנו הטראומה שחוותה ישראל לפני למעלה משנה
שמוליק דובדבני | 31.01.25
מתוך "עד שייצא עשן לבן"
המותחן הזה מתרחש בוותיקן המושחת - וקשה שלא לראות דמיון למתרחש בישראל
"עד שייצא עשן לבן", שעוסק בתככים ובמזימות סביב תהליך בחירתו של אפיפיור חדש לאחר מותו של הקודם, נהנה מבימוי קולח ומצטיין גם בכל הנוגע לצילום, עיצוב התפאורה והמוזיקה. הסך הכול מבדר ומהנה, אולם השחיתויות נחשפות בסרט באופן לא מאוד משכנע, מה שהופך את הסיפור הבלשי למעט מאכזב וחסר פואנטה. והטוויסט המגוחך בסוף? ובכן, לפחות יש בו משהו אירוני
שמוליק דובדבני | 30.01.25
מתוך "טיסה מסוכנת"
גם שעה וחצי זה יותר מדי זמן לבלות במחיצתם של הדמויות ב"טיסה מסוכנת"
מל גיבסון, שבעבר הפגין כישרון כבמאי אקשן, נכשל לשחזר את העוצמה של יצירותיו הקודמות, ו"טיסה מסוכנת" מתגלה כאכזבה עם דמויות מעצבנות וסצנות משעממות וחסרות היגיון. הסרט, בכיכובם של מארק וולברג וטופר גרייס, מתרחש כולו לאורך טיסת הברחה של עד מדינה וכשם שהוא צפוי הוא גם מתסכל ומתיש
ארז דבורה | 27.01.25
מתוך "סחורה יקרה מכל"
"סחורה יקרה מכל" מבהיר שמה שקרה בשואה יכול לקרות גם היום
סרט האנימציה של הבמאי זוכה האוסקר מישל האזנוויציוס, העוקב אחר איכר אנטישמי ואשתו שמאמצים תינוקת יהודיה, מתאר אנטישמיות כתפיסה שהופכת אנשים לחסרי-לב. אבל זהו לא סרט דידקטי או מוסרני, והוא אינו נרתע מלאייר את מה ש"אסור". התוצאה מספקת התמודדות מעניינת, מאתגרת וראויה עם השיח שלא פעם חוטא בקלישאות על השואה וייצוגיה
שמוליק דובדבני | 26.01.25
מתוך "נוכחות"
הגימיק של "נוכחות" ממצה את עצמו מהר מאוד - תסריט אמין ולא מרושל היה עוזר
סרט האימה הקונספטואלי של הבמאי סטיבן סודרברג מצולם כולו מבעד לעינייה של יישות אפלה. קיצוץ של כמה סצנות היה כנראה משדרג אותו - אך כעת הוא הרבה תנועות מצלמה ומעט תוכן
ארז דבורה | 24.01.25
מתוך "סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב"
כריסטופר ריב היה הרבה יותר מסופרמן - הוא באמת היה גיבור
סרט דוקומנטרי חדש אודות ריב, שגילם את איש הפלדה בסדרת סרטי "סופרמן" ונותר משותק לאחר שנפל מסוסו, מספק מבט חדש ומרתק לתוך חייו של השחקן ומשפחתו. "סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב" מצליח לעורר עניין ולרגש מבלי לעסוק ברכילות זולה
שמוליק דובדבני | 23.01.25
מתוך "דברים קטנים כאלה"
קיליאן מרפי עשה עבודה מרשימה בעיצוב הדמות הזו. חבל שהיא קצת משעממת
הדרמה "דברים קטנים כאלה" מתרחשת באירלנד של שנות ה-80 ועוסקת ב"מכבסות מגדלנה" הידועות לשמצה, שבהן נכלאו נשים צעירות. מרפי זוכה-האוסקר מגלם פה גבר שעובר תהליך התלבטות מוסרית ופרקטית בנוגע ליכולתו לעמוד מנגד אל מול הזוועות - אבל הקצב האיטי של הסרט, האופי המרומז והדמות המופנמת עד כאב שבמרכז הסיפור, ובכן, הם לא בדיוק מתכון לסיפוק הקהל
ארז דבורה | 21.01.25
מתוך "הסיפור של סולימן"
"הסיפור של סולימן" הוא תזכורת כואבת למחיר ההישרדות של האנשים השקופים
הסרט עוקב אחר יומיים קריטיים בחייו של סולימן, מהגר עבודה מגיניאה שחי בצרפת ומתמודד עם המורכבות של הישרדות בשולי החברה. באמצעות תנועת מצלמה קרובה ונשימה עצורה, הוא חושף את הלחצים האדירים המונחים על כתפיו של אדם שנאבק על זכותו לחיים טובים יותר, ומעצב את הרגעים שבהם אנושיות ופגיעות מתנגשות עם ביורוקרטיה חסרת רחמים
ארז דבורה | 20.01.25