ביקורות סרטים
מתוך "מי אני עכשיו?"
למבוגרים אין מה לחפש ב"מי אני עכשיו". אבל אילון מאסק עומד לשנוא אותו
"מי אני עכשיו?" שעלה בנטפליקס הוא סרט ילדים צבעוני ומלוטש, אך העלילה שלו תבניתית וצפויה - למרות צוות יוצרים מנוסה שעומד מאחוריו. כשהוא עוסק בשיתוף פעולה ובהבנת האחר דרך החלפת זהויות ושינויי צורה, הוא מציג עולם נזיל וגמיש, כזה שלא בהכרח יתקבל בנוחות אצל קהלים שמרניים במיוחד
ארז דבורה | 04.05.26
"הסרט המופרע בכל הזמנים"
ספק רב אם "הסרט המופרע בכל הזמנים" יהיה אפילו הסרט הכי מופרע של השנה
קומדיית הקאלט הקנדית שנולדה כסדרת רשת נישתית ממשיכה את אותה בדיחה פרטית כבר כמעט שני עשורים, עם הומור מרושל במכוון, מסע בזמן בהשראת "בחזרה לעתיד" וניסיון לגעת בהתבגרות וחברות. אבל גם הקריצות הפנימיות למעריצים והנוסטלגיה המילניאלית לא הופכות את הסרט לצפיית חובה
ארז דבורה | 03.05.26
מתוך "השטן לובשת פראדה 2"
"השטן לובשת פראדה 2" עושה הכול כדי לשחזר את ההצלחה מ-2006 - ונתקע שם
שני עשורים אחרי הסרט שהפך לקלאסיקה, מגיע ההמשכון המיוחל שמחזיר את הדמויות האהובות לעולם אופנה שנראה נוצץ מתמיד - אך מתגלה כרלוונטי הרבה פחות. במקום אמירה חדשה על כוח, תקשורת ואופנה, הוא בוחר למחזר את העבר באריזה יוקרתית. והכי גרוע? מירנדה פריסטלי, "השטן" בשם הסרט, כבר הרבה פחות שטנית. That’s all
איתי יעקב | 30.04.26
מתוך "חיים ללא כיסוי"
בתפקיד הומלסית על הקצה: דאנה איבגי מזכירה איזה כוח יש לה על המסך
"חיים ללא כיסוי" של תום שובל ("הנוער") עוקב אחר ליבי, אישה שחיה בשולי תל אביב ומסרבת להישאר בלתי נראית. עם בימוי חונק, צילום מרשים ומשחק אדיר של איבגי, זוהי יצירה מטרידה, מצחיקה ומלאת חיים. אומנם לא תמיד ברור אם המבט שלו על הגיבורה הומניסטי כפי שהוא מבקש להיות, אבל גם כשלא נוח להסתכל - קשה מאוד להסיט את המבט
בנימין טוביאס | 29.04.26
מתוך "פרא"
שרליז ת'רון כבר שרדה הכול. נטפליקס מצאה לה סיוט חדש
ב"פרא" ת'רון מגלמת מטפסת-הרים שמגיעה לבדה אל לב השממה האוסטרלית כדי לעבד טראומה שחוותה. אך במהרה היא מגלה שהאיום הגדול אינו הנהר שבו היא מתעתדת לעשות ראפטינג, המצוקים התלולים או הבדידות. זהו מותחן הישרדות אפקטיבי ומצולם היטב, שלא באמת מביא שום דבר חדש לשולחן - אבל עושה את העבודה במקצועיות ראויה
ארז דבורה | 27.04.26
מתוך "כמה הערות על המצב"
צפינו בסרט הייחודי הזה פעמיים - ונצפה בו גם פעם שלישית
ב"כמה הערות על המצב", ערן קולירין יוצר פסיפס קולנועי נדיר של רגעים קצרים, פיוטיים ומטרידים, שמצליחים לגעת במציאות הישראלית בלי לנסח אותה באופן ישיר. באמצעות דימויים חזותיים מהפנטים ודמויות שנעות בין האבסורדי לאנושי, נולד סרט יוצא-דופן שמרגיש כמו קולנוע ישראלי מסוג שכמעט איננו רואים כאן - אישי, נועז ורלוונטי יותר מתמיד
שמוליק דובדבני | 26.04.26
מתוך "מייקל"
"מייקל" הוא מופע מחווה לזמר/מוזיקאי אגדי. בכל השאר הוא כישלון מוחלט
הביו-פיק על מייקל ג'קסון משחזר בדיוק כמעט מהפנט את התנועות, הקול והכריזמה של כוכב שאין שני לו. אבל בכל פעם שהסרט מתקרב לאדם שמאחורי האגדה, הוא נסוג מיד אל המקום הבטוח ביותר: עוד מופע נוצץ בשירותו של מותג, שמוותר על האמת בעבור השואו
ארז דבורה | 24.04.26
מתוך "מומיה"
מגעיל ולא אמין: סרט ה"מומיה" החדש הוא בסך הכל חיקוי של "מגרש השדים"
הבמאי לי קרונין - שבסרטו השלישי בסך הכל כבר מקבל את הצמדת שמו לכותרת - מנסה להחיות את את המפלצת הקולנועית הוותיקה כסיוט משפחתי אפל, עמוס באימת גוף בוטה ובאווירה חונקת של אובדן ואשמה. התוצאה לעיתים מצמררת ומסקרנת, אך נשענת יותר על גועל מאשר על פחד אמיתי - מה גם שהדמיון שלו לקלאסיקת אימה כבירה ניכר בכל עת
ארז דבורה | 20.04.26
מתוך "כדורים ברשת"
לסרט הזה היו צריכים לקרוא "אשכים בלי הפסקה" - וגם זה לא היה עוזר לו
מארק וולברג ופול וולטר האוזר נפגשים בקומדיה חדשה שמנסה להחיות את רוח סרטי "שני האהבלים נגד העולם" של שנות ה-90 וה-2000 - ולא סתם אלא עם עם פיטר פארלי ("טיפשים בלי הפסקה") מאחורי המצלמה, והרבה בדיחות מתחת לחגורה. אבל בין נוסחה שחוקה לכימיה מקרטעת, "כדורים ברשת" נשארת בעיקר זיכרון חיוור של ז'אנר שפעם ידע להיות מטופש הרבה יותר - וגם הרבה יותר מצחיק
בנימין טוביאס | 19.04.26
מתוך "סופר מריו גלקסי הסרט"
"סופר מריו גלקסי הסרט" החדש עושה בוכטות של כסף. אז למה הצופה סובל?
שיתוף הפעולה בין נינטנדו לאילומיניישן ממשיך להדפיס כסף, עם סרט ההמשך הזה, שמעמיס עוד דמויות, עוד רפרנסים ועוד רעש צבעוני לעיניים. אבל מאחורי המעטפת המלוטשת מסתתרת שוב עלילה מפוזרת שמרגישה כמו פרסומת יקרה במיוחד למותג, ופחות כמו סרט שמצדיק ביקור בקולנוע
ארז דבורה | 19.04.26
מתוך "הדרמה"
"הדרמה": כולם מדברים על הסרט הזה - ובצדק, הוא יגרום לכם להתכווץ במושב
הסרט החדש, בכיכובם של זנדאיה ורוברט פטינסון המעולים, יצר דרמה משלו בעקבות צופים זועמים שטוענים כי הוא מטרגר. וזה נכון: הוא שווק כקומדיה רומנטית מזן מוכר, אלא שעד מהרה הסרט מתגלה כסאטירה חריפה על שיפוטיות, מוסרנות וחרדה חברתית, שמאתגרת את השיח הדידקטי בנושא - ואת הצופים שפשוט לא יגיעו מוכנים לזה
שמוליק דובדבני | 17.04.26
מתוך "להעז בגדול"
לא כל עז היא GOAT: סרט האנימציה של סטף קרי קולע רק חלקית
עם קצב מסחרר ושפע רפרנסים לעולם ה-NBA, "להעז בגדול" מציג סיפור אנדרדוג מוכר על עז שחולם להיות שחקן (סוג של) כדורסל. מאחורי החזות הצבעונית מסתתר מבט על כסף, אגו ורשתות חברתיות בספורט המקצועני. אלא שעודף הגודש והעלילה הצפויה מונעים ממנו להפוך לגדול באמת, מה שלא יפריע לילדים שלכם ליהנות
ארז דבורה | 17.04.26
מתוך "הכלה!"
רבים יצאו ממנו באמצע ותיעדו לטיקטוק. אבל אסור לכם לפספס את הסרט הזה
הוא קרס בקופות, עורר מבוכה באולפנים והפך לבדיחה ויראלית של צופים שנטשו באמצע - אך דווקא מתוך הכאוס הזה, "הכלה!" מתגלה כסרט שאפתני ועיקש, שמערבב בין פרנקנשטיין, הוליווד של שנות ה-30 ופוליטיקה עכשווית, ומצליח להיות מסקרן גם כשהוא מתפרק
שמוליק דובדבני | 10.04.26
מתוך "קופצים בראש"
חמוד, חכם - ופשוט לא מספיק: עוד החמצה בעידן החדש של פיקסאר
"קופצים בראש" של אולפן האנימציה המוביל מנסה להחזיר את קסם החדשנות, אך מתקשה להשתחרר מצללי העבר והנוסחה המוכרת. הסרט הזה מציע גיבורה אידיאליסטית, הומור ואקשן, לצד מסר אקולוגי ואמביוולנטי, ואומנם המעבר לעולם החיות מספק רגעים מבדרים - אך גם חושף תסריט לא מגובש עד הסוף. התוצאה: חוויה מהנה למשפחה - שרחוקה מהשיאים היצירתיים של האולפן
ארז דבורה | 09.04.26
מתוך "מייק וניק וניק ואליס"
גנגסטרים שחולים על "בנות גילמור", מסע בזמן, שירים של אואזיס: הסרט הזה מבולגן
"מייק & ניק & ניק & אליס" (מה עם כל ה-& הזה? מה קרה ל-ו' החיבור?) שעלה בדיסני+ הוא סרט שמערבב מדע בדיוני, רומנטיקה, פשע ואקשן, עם לא מעט השראה מטרנטינו וניינטיז באוויר. יש רגעים מבדרים ודיאלוגים משעשעים, אבל העומס הסגנוני והעלילתי מקשה עליו להתרומם לכדי יצירה מגובשת באמת
ארז דבורה | 30.03.26
מתוך "יופי קטלני"
בלרינות עם סכינים: "יופי קטלני" הוא סרט שמתעב גברים
קומדיית האימה-פעולה של אמזון פריים מנסה לשלב בין עולם הבלט לאלימות מדממת ולמסר של העצמה נשית - אך נופלת לקלישאות ולעלילה מופרכת. למרות קאסט צעיר ומגוון ואומה תורמן בתפקיד מרכזי, הדמויות נותרות שטחיות וההומור מתקשה להחזיק את הסיפור
ארז דבורה | 26.03.26
מתוך Monument
אחרי שהואשם בניצול מיני ועשה "עלייה": צפינו בסרט הישראלי של בריאן סינגר
הוא הואשם שניצל מינית קטינים והוקע בתעשיית הקולנוע האמריקנית, ואז הבמאי בריאן סינגר מצא מקלט יצירתי בישראל - ויצר את סרטו החדש Monument, בהפקה ישראלית ועם קאסט שמלא בכוכבים מקומיים. מדובר בדרמה על נסיגת צה"ל מלבנון שמבקשת לגעת בזיכרון הלאומי, אך מתקשה להשתחרר מתחושת ניכור. התוצאה: ניסיון קאמבק טעון, שמעורר לא רק עניין קולנועי אלא גם לגמרי יכול לעורר אי-נוחות מוסרית
אמיר בוגן, ניו יורק | 23.03.26
מתוך "כנופיית ברמינגהבם: בן אלמוות"
סדרת המופת "פיקי בליינדרז" סוף סוף מקבלת סרט, והוא מופתי לא פחות
הסדרה הבריטית שהפכה לתופעה עולמית זוכה לסיום הקולנועי שמגיע לה. ב"כנופיית ברמינגהאם: בן אלמוות" אנחנו קופצים בזמן וחוזרים לטומי שלבי - אחת הדמויות הטובות שייצרה הטלוויזיה במאה ה-21 - בגילומו של קיליאן מרפי, אחד השחקנים הטובים של המאה הזו. סרט שמבוסס על סדרת טלוויזיה הוא תמיד הימור, אבל בזכות הנאמנות לדי אן איי המקורי של הסדרה - זה עובד
ציפי שמילוביץ, ניו יורק | 20.03.26
מתוך "מכונת מלחמה"
"מכונת מלחמה": אפילו מתקפת חייזרים לא מצליחה להציל את הסרט הזה
חיילים אמריקאים מופיעים על המסך שלנו מספיק בתקופה הזו, ולא בטוח שסרט על לוחם אמריקאי טראומטי שנלחם במכונת חיסול חייזרית הוא האסקפיזם המושלם. למרות הרעיון המקורי שמניע את עלילת "מכונת מלחמה", שעלה לאחרונה בנטפליקס, התסריט השבלוני, הבימוי הסביר והדמויות הדלות לא עוזרים לממש את ההבטחה
ארז דבורה | 08.03.26
מתוך "צעקה 7"
מזל שיש סערה אנטי-ישראלית סביב "צעקה 7", כי אחרת לא היה לנו אכפת
הקאמבק של קווין וויליאמסון ושל נב קמפבל מחזיר מעט מהקסם הישן, אבל גם זה לא מצליח להסתיר עלילה מופרכת וחזרתיות עייפה. אחרי סערת מליסה בררה והעזיבה של ג'נה אורטגה, המותג שורד - אך בעיקר מכוח נוסטלגיה והרגל. זה בסך הכל עוד סיבוב לחובבי סדרת סרטי האימה, אבל פחות למי שמחפש רענון אמיתי
שמוליק דובדבני | 27.02.26
מתוך "דוד : הסרט"
"דוד: הסרט" הופך את מלך ישראל לגיבור-על. הבעיה היא שהוא לא היה כזה
אל תתנו לדיבוב של מירי מסיקה וששון איפרם שאולוב להטעות אתכם: האפוס התנ"כי החדש הוא בכלל פרויקט של אולפן נוצרי אדוק מיוטה. עם אנימציה מרשימה אך דמויות שטוחות כנייר, "דוד: הסרט" מגיש גיבור הוליוודי נטול-פגמים בתוך סרט שמרני - שמתייחס לצופים שלו כאל ילדים שצריך "להגן" עליהם ממורכבות
בנימין טוביאס | 26.02.26
מתוך "השיגעון שלנו"
הקומדיה הרומנטית הזו בנויה על הרעיון של "הקול בראש". היא תהפוך פה ללהיט
ב"השיגעון שלנו" מעצב הבמאי פאולו ג'נובזה סרט יעיל ובנוי במיומנות, אך גם מודולרי ושבלוני למדי שמשתמש בגימיק פסיכולוגי קל לעיכול שמכוון לקהל רחב. ההומור עובד והקצב זורם, אך הדמויות נותרות שטוחות וצפויות - מה שלא יפריע גם לסרט הזה להפוך לשלאגר כמו סרטו הקודם של ג'נובזה, "זרים מושלמים"
ארז דבורה | 23.02.26
מתוך "פשע 101"
כריס המסוורת' לא משכנע בשיט. וזו רק בעיה אחת של "פשע 101"
הסרט הזה מבטיח מותחן פשע לוס-אנג'לסי מהוקצע ושואף לספק יומית מוצלחת  - אבל מתקשה להצדיק את היומרה, צנועה ככל שתהיה. למרות קאסט נוצץ וניסיון לשחזר את רוח הקלאסיקות (בעיקר את רוחו של "היט", סרט הפשע העילאי של מייקל מאן), הסרט נמרח על פני 140 דקות דלות במתח, בכריזמה ובחידוש, אך עשירות בכל קלישאה ז'אנרית שאתם מסוגלים להעלות על הדעת
בנימין טוביאס | 22.02.26
מתוך "הולה צ'או"
מחפשים סרט קטן ואנושי? "הולה צ'או" יעשה את העבודה. אך האם הוא סרט טוב?
רבע מאה אחרי הסרט התיעודי האישי שלו, יוחנן ולר שב אל אותה דינמיקה משפחתית בעיבוד קומי-דרמטי שמרכך את המציאות - אבל גם מחליש את הדרמה. בין בית ישראלי צפוף, מערכות יחסים טעונות ודמות אחת שנועדה לפרוט על הרגש, הסרט מתקשה להתרומם. מי שיתמקד באנושיות עשוי למצוא רגעים נוגעים - אך מבחינה קולנועית, התוצאה מוגבלת למדי
ארז דבורה | 21.02.26
מתוך "בהצלחה, תהנו, אל תמותו"
כשה-AI פוגש הומלס עם חגורת נפץ: הסרט שהוא כמו "מראה שחורה" על סטרואידים
אחרי צמד כישלונות צורבים, הבמאי גור ורבינסקי ("שודדי הקריביים") שב עם "בהצלחה, תהנו, אל תמותו"  - סרט שמנסה לבלוע את רוח התקופה כולה. בינה מלאכותית, שיבוטים ובריחה למציאות מדומה נשזרים בסיפור על אדם מסתורי, מרופט וביזארי שמוביל קבוצת סועדים בדיינר למסע מטורף נגד השעון על מנת להציל את האנושות. כל החבילה מעט גדושה מדי, וסביר להניח שהסרט לא יהפוך לקלאסיקה עתידית - אבל זהו ניסיון ראוי לבדר ולעורר מחשבה
ארז דבורה | 19.02.26
מתוך "הדבר הזה"
התסריטאי של "פארק היורה" כתב קומדיית אימה זולה ומלאת הגעלות. יאללה, למה לא
ב"הדבר הזה" פטרייה חייזרית משתלטת על בני אדם ומפיצה נבגים, כשמי שמנסים להילחם בה הם ג'ו קירי, ג'ורג'ינה קמפבל וליאם ניסן - שבשנים האחרונות המיר את סרטי האקשן בכיכובו לסרטים קומיים-אבסורדיים שדורשים ממנו להשתטות. העלילה מתרחשת ברובה במחסן נטוש בקנזס, סביר להניח שבשל מגבלות תקציב, ומאזנת בין גועל מכוון להומור יבש. זהו סרט שאינו שואף ליותר מבידור ז'אנרי - ולעיתים, כמו במקרה הזה, גם זה מספיק
ארז דבורה | 17.02.26
מתוך "פיליון"
למרות הסקס הקווירי וה-BDSM, "פיליון" מצליח לא להפוך לסרט פורנו
בסרט הביכורים שלו, הבמאי הארי לייטון בוחן מערכת יחסים יוצאת דופן בין קולין הביישן (הארי מלינג) לריי האופנוען הקשוח (אלכסנדר סקושגורד), דרך דינמיקה קיצונית של יחסי כוח מיניים שעשויה לאתגר את קהל הצופים השמרני יותר. זוהי דרמה ריאליסטית ומעוררת מחשבה, וגם מלאת הומור, שמותחת את גבולות הקולנוע המסחרי 
ארז דבורה | 16.02.26
מתוך "אלפא"
ב"אלפא" מגפה דמוית איידס הופכת אנשים לפסלי שיש. זה נשמע מעניין - אבל זה לא
ז'וליה דוקורנו זעזעה את קאן עם "טיטאן" הנועז, אך סרטה הבא, "אלפא", התקבל לתחרות בתגובות קרירות הרבה יותר. זו מלודרמה משפחתית משולשת של אם, בת ודוד מכור, על רקע מגפה שגורמת לחולים להפוך בהדרגה לפסלי שיש. למרות רגעים חזקים של אימת גוף, ריבוי הרעיונות והמבנה המפוצל של הסרט עלולים לגרום לו לאבד צופים
ארז דבורה | 15.02.26
מתוך "אנקת גבהים"
סקס, ליהוק נועז וצ'ארלי XCX: "אנקת גבהים" עושה רומנטיקה גותית לדור הטיקטוק
הבמאית אמרלד פנל לוקחת את הרומן האהוב של אמילי ברונטה ויוצאת למלחמה בשמרנים והטהרנים - עם פסקול עכשווי, ליהוקים שמרגיזים את כולם ומרגו רובי אחת שמרגישה כמו ברבי בטירה גותית. זה לא עיבוד נאמן, זה לא שיעור ספרות, וזה בטח לא תקופתי. אבל זה רומנטי, אפל ומלא תשוקה עד כאב - ובעיקר מזכיר שקאנון נועד שיפרקו אותו
בנימין טוביאס | 13.02.26
מתוך "ברנינג מן"
לא רק פסטיבל בנבאדה: "ברנינג מן" זו הדרמה הכי רלוונטית ומפתיעה של השנה
בעוד שסרטים כמו "חמצן" של נטעלי בראון התמקדו בחרדה האימהית, הבמאי אייל חלפון מעניק לנו את הגרסה הגברית והחשופה של הפחד מהאובדן. שי אביבי מגלם את יונה, סופר שנוטש את חייו בתל אביב ונשאר לחכות לבנו החייל (רן קפלן) מחוץ לשערי הבסיס, ביצירה שמצליחה לזקק את המציאות הישראלית המורכבת שאחרי 7 באוקטובר, למרות שנכתבה לפני
שמוליק דובדבני | 12.02.26
מתוך "אין ברירה אחרת"
"אין ברירה אחרת" הוא תזכורת חשובה לזה שגם אדם ממוצע יכול להידחק לאלימות
הסרט הדרום-קוריאני של פארק צ'אן-ווק ובכיכובו לי ביונג-הון ("משחק הדיונון"), הוא סאטירה שחורה על אדם רגיל שמאבד את עבודתו ומוכן לעשות הכול כדי לחזור לשוק העבודה, גם במחיר של אלימות. דרך הומור קודר ומצבים אבסורדיים, הסרט מראה איך מערכת כלכלית אטומה דוחפת אנשים נורמטיביים לפינות קיצוניות, ומעלה שאלות על ערך העבודה והעתיד המקצועי בעידן של חוסר ודאות
ארז דבורה | 10.02.26
מתוך "תמות, אהובי"
עירום, התעללות, טירוף: ג'ניפר לורנס נותנת הכול בסרט הזה. אפילו יותר מדי
"תמות, אהובי", סרטה החדש של הבמאית הייחודית לין רמזי, לוקחת את הגיבורה שלה למקום אפל, חונק וחסר-נחמה - ויחד איתה גם את הצופים. ג’ניפר לורנס מתמסרת לחלוטין לדמות של אם מתפרקת, בהופעה חשופה, פיזית ונפשית. התוצאה מאתגרת ומעוררת מחשבה אך גם סובלת מהקצנת-יתר, במיוחד בכל הנוגע להופעתה של לורנס, ויוצרת חווית צפייה שלא לגמרי מצדיקה את עצמה
ארז דבורה | 09.02.26
מתוך "חשבונות שמיים"
האם טרגדיה נוראית היא גזירה אלוהית? הסרט הזה תוהה - אבל לא מצליח לענות
אירוע אישי כואב מטלטל דוחף זוג חרדי צעיר לשני כיוונים מנוגדים: הוא מקצין בשם האל, היא מתחילה לשאול שאלות על מקומה בעולם. "חשבונות שמיים", סרטה של הבמאית החרדית אסתי שושן, מציע מבט נדיר על שבר, אשמה והתמודדות - אך חוטא בדברנות-יתר ומתקשה לתרגם את הדיון המרתק לדרמה קולנועית חדה
שמוליק דובדבני | 08.02.26
מתוך "צוות ההרס"
גברי, קולני ומוגזם: הסרט של ג'ייסון מומואה ודייב בטיסטה עושה את העבודה
"צוות ההרס" שעלה באמזון הוא עוד קומדיית אקשן עתירת מאצ'ואיזם ואלימות, שמפגישה בין צמד השרירנים בסיפור על אחים-למחצה מהוואי שמתעבים זה את זה - אך נאלצים לשתף פעולה לאחר שאביהם נרצח. הכימיה ביניהם היא שמצדיקה את הצפייה, וטוב שכך כי חוץ ממנה, הכול פה צפוי וקלישאתי. מנגד, מי שמחפש אלימות קיצונית למדי בהחלט יבוא על סיפוקו
ארז דבורה | 04.02.26
מתוך "כריסטי"
לא רק בלונדינית: כולם ירדו על הסרט הזה - אבל סידני סוויני מצוינת בו
הסרט הביוגרפי על אודות אלופת האגרוף מבקש להפוך את סיפורה לדרמה גדולה מהחיים, אך מתפשר על נרטיב מוכר וזהיר מדי. סידני סוויני משקיעה את הגוף והנשמה, אך הקרבות שלה - בזירה ומחוצה לה - נותרים נטולי עוצמה אמיתית. וחבל, כי זהו סיפור סוחף שהגיע לו קצת יותר מזה
שמוליק דובדבני | 03.02.26
מתוך "המגן"
הסרט החדש של ג'ייסון סטיית'ם צולם באי של אורי גלר - וזה הדבר הכי מעניין בו
"המגן" איננו גרוע במיוחד, רק שכבר צפיתם בו בעבר. או ליתר דיוק, בשכמותו. סטיית'ם מגלם בו סוכן לשעבר שגר בדד באי סקוטי נידח, עד שהצרות חוזרות לרדוף אותו. נו, אתם כבר מכירים את השטנץ. אבל מי שבעניין הסטנדרטי הזה יבוא פה על מבוקשו: זה בסך הכל עוד סרט אקשן של סטיית'ם עבור קהל שאינו מחפש גאולה או חזון, תעוזה או חדשנות, אלא שעה-שעתיים של ודאות. בימים אלו, אנחנו לגמרי מבינים את הסנטימנט
ארז דבורה | 02.02.26
מתוך "אישה יפה"
"הצילו": בסרט הזה יש ריר, קיא וחזיר בר רצחני, ועדיין הוא לא מטורלל מספיק
אחרי שורה של בלוקבאסטרים, במאי הקאלט סם ריימי חוזר למקורות שלו ומביא קומדיית אימה שחורה על אישה והבוס הבלתי שלה, שמוצאים את עצמם תקועים על אי בודד. היא מומחית להישרדות; הוא, כאמור בלתי - וזה ייגמר בדם. הבעיה היא שלמרות ההגעלות, ריימי לא הולך מספיק עד הסוף, והסיפור קצת רחב ומיושן מדי.  מה שכן, למרות אלה ועוד, באמת שזה סרט חמוד נורא
בנימין טוביאס | 01.02.26
מתוך "על כלבים ואנשים"
"על כלבים ואנשים" מחפש דרך להתמודד עם זוועת 7 באוקטובר. הוא לא באמת מוצא
כחודש אחרי טבח 7 באוקטובר יצא הבמאי דני רוזנברג לצלם בעוטף עזה סרט שנולד מתוך חוסר יכולת לעמוד מן הצד. התוצאה היא יצירה שיש בה אומץ, רגישות ומשמעות, אך גם בלבול נרטיבי ואסתטי. זהו סרט שהוא עצמו חיפוש - אחר עדות, אחר צורה, ואחר הדרך לספר את מה שעדיין מסרב להתעצב לכדי סיפור. כשהאחראים עדיין מסרבים לקחת אחריות על 7 באוקטובר, הצפייה בזה היא בעלת משמעות מוסרית
שמוליק דובדבני | 31.01.26
מתוך "הנאשם"
"הנאשם": גרסת ה-Temu לסרט מוצלח בהרבה של ספילברג
 סרט המתח העתידני החדש בכיכובו של כריס פראט עוסק בבלש משטרה שמואשם ברצח אשתו - ונאלץ להוכיח את חפותו מול מערכת AI שמשמשת כשופט ותליין. אך הניסיון לדון באופן ראוי בטכנולוגיה חדשה ומשמעותית מחייב עומק ומקוריות שגדולה בכמה מספרים על הסרט הזה. מאחר והוא מגיע מבית היוצר של "מלחמת העולמות" הנלעג שיצא בשנה שעברה, אנחנו לא באמת מופתעים
ארז דבורה | 23.01.26
מתוך "המנט"
כולם מהמרים שכוכבת "המנט" תזכה באוסקר. עכשיו כבר ברור למה
סרטה החדש של קלואי ז'או מציג פנטזיה היסטורית שבה דמותו של ויליאם שייקספיר נדחקת לשוליים, והמרכז עובר לאשתו אגנס - בגילומה של ג'סי באקלי. כשהוא עוסק באבל על מות הבן של השניים ובפער בין חוויה רגשית בלתי ניתנת לעיבוד לבין הפיכתה ליצירה תיאטרונית, "המנט" הוא דיוקן פיוטי על מקור האמנות ולא על המיתוס של הגאון עצמו
שמוליק דובדבני | 22.01.26
credit logocredit logocredit logocredit logoUX\UI עיצוב ופיתוח