חיים אברהם שוקל ללכת לפוליטיקה

לאחר שנסגר המעגל בן 1,200 הימים, ובנו החטוף בני הובא לקבורה, מדבר עכשיו חיים אברהם על הרצון להשפיע. אברהם, שהיה פעיל במפלגת העבודה, שוקל התמודדות בדרגים בכירים יותר. יש לו גם תומכים – למשל שר הביטחון לשעבר בן אליעזר. אבל הוא מודע לכך שיש מי שיגידו שהוא עושה הון פוליטי מהאבל

אטילה שומפלביפורסם: 31.01.04 , 18:03

במוצאי שבת לפני שבוע, כשהתקבל המידע על השלמת עיסקת חילופי השבויים, ישב חיים אברהם, אביו של בני ז"ל, בסלון ביתו בפתח תקוה, ודיבר על בנו ועל השנים בהן פעל בלי הרף להחזרתו הביתה. שישה ימים לאחר מכן, ליוו בני המשפחה את בני בדרכו האחרונה. (לפרויקט מיוחד בנושא עסקת השבויים - לחצו כאן)

אבל סופו של המאבק להחזרתם של בני וחבריו החטופים הביתה היה רק ההתחלה. חיים אברהם, שהפך מאז נחטף בנו לסמל של מאבק עיקש, שהשכיל להבין את עוצמת הקשר עם התקשורת הישראלית והעולמית, אומר ל-ynet כי אין בכוונתו להיעלם. המטרות הבאות שלו הן חסן נסראללה, האו"ם, השבת יתר הנעדרים הישראלים - והחיים הציבוריים.

"המאבק לא נגמר", הוא אומר. "הטרגדיה שלי, נוראית ככל שתהיה, היא אישית ונחיה איתה. אבל נסראללה הוא ראש הנחש, הוא סרטן לעם היהודי שצריך לחסל. שמתי לי למטרה לעשות לו דה-לגיטימציה בעולם המערבי. זו עבודה קשה, סיזיפית, אבל לאט לאט זה מחלחל. האיש הזה, מהרגע שהתחיל להתעלל במדינת ישראל, הוא אויב אישי שלי, ובן בריתו של השטן. גם עם האו"ם צריך לסגור חשבון. היחס שלהם לחיזבאללה הפך את הארגון הזה לשווה ערך למדינה. זה לא יכול לעבור בשקט. צריך להבין שהמשימה שלי לא תמה".

אברהם מזכיר: "יש לנו עוד בנים בשבי - באומל, כץ, פלדמן, רון ארד וגיא חבר. כולם הבנים שלנו, ויש הורים שנמקים מול העיניים, והלב נחמץ על חוסר האונים. צריך להחזיר אותם, ואמרתי לכולם שאני מוכל לעזור בכל דבר ועניין".

פעיל ותיק בעבודה

חיים אברהם הוא איש מציאותי, מעורב בפעילות חברתית ופוליטית. הוא חבר בהנהלת ההסתדרות הציונית, וכבר שנים רבות שהוא חבר במפלגת העבודה, מפלגה בה פעל באינטנסיביות עד שנחטף בנו. כשהחל את המאבק להשבתו הביתה, אברהם אף הצהיר כי בכוונתו להתמודד בבחירות הפנימיות ולהפוך לחבר כנסת. התגובות להודעתו היו מעורבות. מי שידע להעריך את מאבקו העיקש ראה בהודעה ההיא מהלך טבעי. אחרים לגלגו, ומתחו ביקורת על מה שכינו ניסיון לערב את השכול עם אינטרסים אישיים.

חיים אברהם ראה, בלע את העלבונות והתעלם מהם, אך לבסוף ירד מהרעיון. כעת, הוא מגלה לראשונה כי התוכניות של אז, היו רק חלק מהמאבק להשבתו של בנו.

"חשבתי שחלק מהמאמץ שלי להחזיר את הבנים זה להשתלב בפוליטיקה", הוא אומר. "זה היה בלון ניסוי, אמירה לשם האמירה. רציתי לראות מה יגידו האנשים. יש הרבה אנשים שאוהבים לראות אותך לא בגודל הטבעי שלך כשאתה בעיצומו של מאבק. כשראיתי חלק מהתגובות, נסוגתי מהר מאוד מהעניין, והבנתי שאין מה להתעסק עם הנושא של בני ברמה הפוליטית".

אבל הרצון להשפיע, להיות מעורב ולנהל מאבקים מאחד המקומות היותר משפיעים בפוליטיקה הישראלית, הכנסת, לא נעלם. דווקא עכשיו, כשמאבק אחד הסתיים, שוקל חיים אברהם את צעדיו מחדש. הפוליטיקה היא שוב אופציה, ויש לא מעט אנשים שדוחפים אותו לזרועותיה, כמו חברו הקרוב משה שמש, איש העבודה שדחף את המשפחה לזרועות התקשורת כבר בימים הראשונים שאחרי החטיפה.

גם שר הביטחון לשעבר, ח"כ בנימין בן אליעזר, רואה באברהם מנהיג עתידי. "אני מאוד אשמח אם חיים יבוא לפוליטיקה", אומר בן אליעזר ל-ynet, "הפוליטיקה הישראלית יכולה רק להרוויח מאדם כמוהו".

"מוקדם היום להגיד מה יהיה", אומר חיים אברהם. "אני בצומת קשה מאוד מבחינתי. אני עדיין לא יודע לאן כל מה שעשיתי בשלוש שנים הולך. זה לא פשוט. אבל אני יודע ששליחות ציבורית היא חשובה לעצם קיומנו. אנשים צריכים לקחת אחריות ולקבל משימה על עצמם. כרגע אני צריך פסק זמן כדי לחזור לשיגרה, אבל מי שיש לו אג'נדה, צריך לקחת אחריות".

"להוביל את החלפת השלטון"

לאברהם, איש השכונות בעבודה, יש אג'נדה, בעיקרה חברתית. "הנושאים שאותי מטרידים בחברה זה הפערים בהכנסות בין עשירים לעניים", הוא אומר. "זה מערער את יסודות החברה. תמיד יש משאבים, השאלה מה המדיניות ולאן הולך הכסף. לדבוק במדיניות כלכלית כפי שהיא היום זה אסון לכולנו. המדיניות הזאת פועלת נגד אושיות החברה. מי שמקבלים את ההחלטות צריכים להיות רגישים לחוסן החברתי. בסופו של דבר, אנחנו צריכים להוביל תהליך שיביא להחלפת השלטון בישראל".

כניסתו לחיים הפוליטיים, לכשיבחר לעשות כן, לא צפויה להיות מהלך פשוט. במציאות הישראלית הקשה, שבה מאבקים הירואיים נשכחים והציניות גוברת לעתים על הכל, הביקורת לא תחסר.

חיים אברהם, יש מי שבוודאי יגידו, מנצל את אסונו הפרטי למטרות פוליטיות. אברהם מודע לכך, אבל לא נרתע: "הציבור יכול לפרש את שאלת כניסתי לפוליטיקה ולומר שאני נבנה מהכאב", הוא מסכם. "אבל האם זה נכון? האם לא הייתי בעמדה מכובדת גם לפני מה שקרה לבני? אין לי את התעודות שלי? השאיפה שלי להיות במערכת הפוליטית קיימת אצלי מזמן. אני מודע לביקורת שעלולה להיות נגדי, אבל האם אפשר להיות מנותק ממה שקורה?".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו