סכנת הוויטמינים: בדנמרק הורידו מהמדפים דגנים של "קלוגס"
מחקר של ממשלת דנמרק: דגני הבוקר המועשרים מכילים ויטמינים בכמויות גבוהות מדי ועלולים לגרום לבעיות בריאותיות. מנהל החברה בדנמרק: "בכל ההיסטוריה של 'קלוגס' לא היו לנו בעיות כאלה". משווקי "קלוגס" בארץ: רמות הוויטמינים והמינרלים אינן מסוכנות
דנמרק נגד "קלוגס": משרד התזונה הדני מחרים 18 סוגים של דגני בוקר מועשרים בוויטמינים מתוצרת החברה האמריקנית. הסיבה: הדנים טוענים שאכילה קבועה של הדגנים המועשרים מסוכנת, כיוון שהיא עלולה לגרום לבעיות כבד וכליות אצל ילדים ועוברים. "אנחנו מודאגים מאוד ומופתעים, כיוון שבכל ההיסטוריה של 'קלוגס' לא היו לנו בעיות כאלה", אמר ג'ון באקלס, מנהל "קלוגס" בדנמרק.
בין המוצרים שנאסרה מכירתם – גירסאות מועשרות של דגנים שכבר נמכרים בשוק הדני, כמו "רייס קריס - פיס", "ספיישל קיי" ו"קורן פל קס", מוצר הדגל של "קלוגס". איסור המכירה לא חל על הדגנים הרגילים של "קלוגס", שאינם מועשרים. ההחלטה להחרים את המוצרים התקבלה לאחר שמעבדה ממשלתית בדקה מבחינה מדעית את המרכיבים בדגני הבוקר המועשרים. לפי המכון לתזונה במדינה, המחקרים הוכיחו בוודאות כי המוצרים שנפסלו מכילים ויטמינים בכמויות שמסכנות את בריאות הציבור.
"דחינו את הבקשה לשווק מספר מוצרים מועשרים, שעלולים להיות רעילים במינונים של 'קלוגס'", הסביר סמנכ"ל משרד התזונה הדני, פאולו דרוסטבי. "בתקופת ההריון עלולה כמות מופרזת של ויטמין בי לגרום נזק חמור לעובר. תינוקות ופעוטות שאוכלים את המוצרים הפסולים עלולים ללקות במחלות כבד, כליות ופגיעה במערכת העצבים – פגיעות שאינן ניתנות לריפוי". לדבריו, אם "קלוגס" תשנה את מינוני הוויטמינים, היא תוכל להגיש עוד בקשה לשווק את המוצרים בדנמרק.
"קורן פלקס" של "קלוגס", הגרסה הישראלית. נמכרת באישור משרד הבריאות
לדברי באקלס, המתכונים להעשרת דגנים באירופה שונים מעט מאלה בארה"ב, אולם גם שם נמכרים מוצרי "קלוגס" מועשרים, כבר יותר מ-70 שנה. "הצעד הבא שלנו הוא לעבוד עם רשויות דנמרק ולראות אם אנחנו יכולים למצוא פתרון. הדבר החשוב עכשיו הוא שנשתף פעולה", אמר. "יהיו לנו עוד דיונים בנושא עם רשויות דנמרק", הוסיף כריס וורמן, דובר "קלוגס" אירופה.
פסילת מוצרי ענק המזון "קלוגס" היא שלב בוויכוח מתמשך בין יצרני המזון, המבקשים להעשיר את מוצריהם בוויטמינים ובחומרים אחרים, לבין המדענים והפוליטיקאים, שמתנגדים בתוקף למגמה זאת. "העשרת מזון אין פירושה בהכרח שהוא טוב יותר לבריאות", אומרים המומחים. לדבריהם, המגמה החדשה מעניקה למוצרי מזון פסולים עטיפה בריאה כביכול, שלמעשה פוגעת בבריאות.
דוברת חברת "שסטוביץ", המשווקת בישראל את מוצרי "קלוגס", מסרה כי כל מוצרי "קלוגס" בארץ נמכרים באישור משרד הבריאות, לאחר שנבחנו כל מרכיבי המוצר, כולל רמות הוויטמינים והמינרלים. לדברי המשווקים, רמות הוויטמינים והמינרלים עומדות בדרישות המנה היומית המומלצת שנהוגה בארץ, למבוגרים ולילדים, ונמוכות מהקיצבה המרבית.
הנזק שבעודף ויטמינים
| הוויטמין | הנזק |
| ויטמין A (נמצא בפירות ובירקות כתומים) | מומים אצל עוברים, עלייה בלחץ בתוך גולגלתי (גורם להקאות), הפרעות בראייה, בעיות בתפקודי כבד |
| ויטמין B (נמצא בדגנים ובקטניות) | יוצא בדרך-כלל במערכת השתן ואינו מזיק |
| ויטמין C (נמצא בפירות הדר) | אבנים בכליות |
| ויטמין E (נמצא בשקדים) | בעיות בקרישת הדם |
| ברזל | בעיות בתפקוד הכבד |
| סידן | אבנים בכליות |
"בישראל אין סיכון להרעלה ממזון מועשר בוויטמינים"
בישראל לא נבהלו ממסקנות ממשלת דנמרק בדבר הסיכון שבאכילת מזון מועשר בוויטמינים. "על-פי סקרים שערכנו באחרונה, אין סיכון בישראל להרעלות ויטמינים ממזון מועשר", מרגיעה ד"ר דורית ניצן קלוסקי, מנהלת שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות.
"בסקרים שביצע משרד הבריאות התברר כי רוב הישראלים אוכלים דגני בוקר לא מלאים (שעניים בוויטמינים טבעיים), ולכן כיום אין בעיה בישראל בדגני הבוקר מועשרים. הדנים, לעומת זאת, מרבים לאכול דגנים מלאים (שעשירים בוויטמינים טבעיים) ולכן ייתכן שדגני הבוקר המועשרים יגרמו להם לעודף מיותר שעלול להזיק", מסבירה ד"ר ניצן קלוסקי.
לדברי ניצן קלוסקי, משרד הבריאות עוקב אחר המזונות המועשרים בישראל ונמצא בקשר עם החברות המייצרות כדי לקבוע את מידת ההעשרה המקסימלית.
בימים אלה מסיימים אנשי שירות המזון והתזונה במשרד הבריאות ניסוח תקנות חדשות שיחלקו את המזון המועשר לשלוש קבוצות - קבוצת מזונות שניתן יהיה להעשירם במינון שיקבע המשרד, קבוצת מזונות שתהיה חובה להעשירם וקבוצות מזונות שאסור יהיה להעשירם. ניצן קלוסקי סיפרה כי לישראלים חסרים בעיקר ויטמינים מסוג B, ברזל וסידן. (רבקה פרייליך)
בריאות בצלחת : מוצרים מועשרים בוויטמינים בישראל
טרנד הכנסת ויטמינים למזון הגיע כבר מזמן לארץ, וכמעט כל שבוע מודיעה חברה אחרת על החדרת ויטמינים למוצרים. המוצרים מועשרי הוויטמינים משווקים לרוב כ"בריאים" יותר מאחיהם נטולי התוספות, אך חלק מהתזונאים מסתייגים מהצהרות אלו.
רק אתמול הודיעה רשת מקדונלד'ס כי היא משיקה לחמניות חדשות המועשרות בוויטמינים. לפי הנהלת הרשת, מינון הוויטמינים בכל לחמניה מעניק 20% מהצריכה היומית המומלצת לוויטמינים על-ידי משרד הבריאות.
חברות מזון רבות מוסיפות ויטמינים מסוגים שונים, סידן וחומצה פולית למוצריהן, תוך ציון הכמות על האריזה, כפי שמחייב החוק. ביניהם: דגני הבוקר של "תלמה" ושל "נסטלה", חטיפי במבה, דובונים ושוש, מרקי אינסטנט וסוגים שונים של לחמית. על המדפים אפשר למצוא אפילו לחם מועשר בוויטמינים, ובמקררים מונחים קרטיבים שהוסיפו להם ויטמינים.
שיטת החדרת הוויטמינים למזון הגיעה אלינו, איך לא, מארצות-הברית. בעוד רבות מארצות אירופה מתנגדות נחרצות הן למזון מהונדס והן לתוספת מלאכותית של ויטמינים, האמריקנים (וישראל בעקבותיהם) לא רק מוסיפים ויטמינים, אלא גם מנסים לשווק מוצרים אלה כמוצרים "בריאים" יותר, בכך שהם עונים על כמויות נכבדות של הצריכה היומית של ויטמינים ומינרלים.
"כדאי לקחת את הצהרות החברות הללו בעירבון מוגבל", מציעה התזונאית הוותיקה רחל גרנות. "הורים נוטים להאמין שבדרך זו הם דואגים לתזונה נכונה של ילדיהם, אך כמות הוויטמינים שמקבלים ילדים ממוצרים אלה היא מזערית וכמעט שאינה משמעותית". גרנות דווקא אינה חוששת מעודף ויטמינים במוצרים, אלא מהטעיית הצרכנים. "נוח להורים לחשוב שבמבה, דגני בוקר או לחמניה מספקים את כמות הוויטמינים הנחוצה לילד, אך הם שוכחים שיחד איתם הולכים לעיתים קרובות מרכיבים אחרים עתירי קלוריות".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
