הקבינט: סרבן פינוי ייקנס בשלילת הטבות

ההתנתקות יוצאת לדרך: הקבינט החליט היום (ג') כי מתנחל שיסרב להתפנות מרצון ייקנס בסכום של עד 15 אלף דולר בשלילת הטבות, בהשוואה לסכום שיקבל מתנחל שיתפנה מרצון בזמן.

גורמים בירושלים אמרו ל-ynet: "איננו רואים זאת כסנקציה, אך מי שאיננו מתפנה במועדים שנקבעו, לא יהיה זכאי להטבות כמו פטור ממס רכישה, הוצאות העברה, והטבות נוספות שניתנות למי שיתפנה בזמן (עד ליום הפינוי).

השר זבולון אורלב התנגד להבחנה בין מתנגדים ללא-מתנגדים לצורך פיצוי, וטען בדיון: "אין כל הצדקה להטיל קנס על מי שמסרבים להתפנות מרצון".

עלות הפיצוי: עד 3 מיליארד דולר

הוועדה לענייני פיצוי והתיישבות חלופית הגישה היום את המלצותיה לקבינט המדיני ביטחוני שאישר אותן. המלצות הוועדה מתייחסות לעקרונות לפינוי מתיישבים, מקרקעין ומטלטלין, עקרונות לפיצוי עבור בתי מגורים, אובדן פרנסה, עסקים חקלאיים ומפעלי תעשייה.

אורלב התנגד בחריפות למה שהגדיר להעניש מתנחלים שיסרבו לפנות את ביתם ביום הפינוי. "זה בלתי מוסרי להכות בכיס את המתיישבים המתנגדים התנגדות פסיבית לפינוי ולא יסכימו להתפנות מרצון".

הפיצויים עבור הבתים של המתיישבים שיפונו נקבעו בשני מסלולים: המסלול הראשון הוא המסלול שבו יינתנו פיצויים לישראלים שגרים פחות משנתיים בשטח המפונה, או מי שיש לו בית בשטח המפונה אך אינו גר בו. המסלול השני מיועד למי שגרו בשטח מעל שנתיים רצופות.

המתיישבים יחוייבו לפנות את בתיהם עד ליום שייקבע. מי שלא יפנה, ביתו יעבור לרשות המדינה.

מאות אלפים למשפחה

היום פירטה הוועדה לראשונה את הקריטריונים שקבעה. כך למשל, משפחה בת ארבע נפשות שמתגוררת מעל ל-10 שנים במושב, יש לה נחלה ועליה בית מגורים בשטח של 200 מ"ר, באיכות בנייה של בנה ביתך והאב הוא בעל עסק חקלאי, האם שכירה בשכר חודשי של 6,000 שקלים – משפחה כזו תקבל פיצוי של 291,000 דולרים בגין הנחלה ובית המגורים. האם תקבל פיצויי הסתגלות בסך 8,000 דולר, מענק העברה ושכר דירה לשנה יעמוד על 8,400 דולר ופיצוי בגין מס רכישה יהיה 8,700 דולר. סך כל הפיצויים מהמדינה למשפחה כזו יהיה 316,100 דולר.

אם המשפחה תחליט לעבור לנגב או לגליל יעמדו פיצוייה על 336,100 דולר. בנוסף תקבל המשפחה פיצוי בגין העסק החקלאי. אם אותה משפחה התגוררה בחבל עזה פחות משנתיים. אז יעמוד סך הפיצוי שהיא תקבל מהמדינה על 233 אלף דולר. אם היא תחליט לעבור לנגב או לגליל יעמוד הפיצוי על 253,700 דולר. בנוסף תקבל המשפחה הלוואה מוטבת בגובה 46,500 דולר.

דוגמה נוספת: משפחה בעלת 6 נפשות שמתגוררת ביישוב קהילתי 10 שנים בבית שנבנה בבנייה מרוכזת בשטח של 200 מטר רבוע, האב מרוויח 8,000 שקלים והאם מרווחה 9,000 שקלים לחודש ושניהם עובדים אצל אותו מעביד כבר 8 שנים - סך הפיצויים למשפחה כזו יעמוד על 227 אלף דולר. אם תעבור המשפחה לנגב או לגליל היא תזכה ב-247 אלף דולר.

משפחה אחרת למשל, בעלת 4 נפשות שמתגוררת 6 שנים במושב, יש לה נחלה ועליה בית מגורים בשטח של 250 מטר רבוע בבנייה מרוכזת, האב הוא בעל עסק חקלאי והאם שכירה ומרוויחה 5,000 שקל לחודש – משפחה כזו תקבל 240,000 דולר. אם היא תעבור לנגב או לגליל תקבל המשפחה 260,000.

מי שירצה יוכל לבקש פיצוי שייקבע על פי שומה פרטנית שתיערך לבית המפונה. מזכיר הממשלה ישראל מימון אמר, כי מרגע שמנהלת ההתנתקות מוקמת, ומרגע שנקבעו הקריטריונים ויועבר הכסף לכך – יוכלו המפונים לבקש מקדמות, אם הם מעוניינים לעזוב מרצון את האיזור כבר כיום.

בוועדה סבורים כי המתיישבים מקבלים במסגרת הפיצויים גם פיצוי על נזקים לא ממונעים שבאים לידי ביטוי בדירוג הפיצויים לפי הוותק והקשר למקום המפונה.

מנכ"ל משרד המשפטים, אהרון אברמוביץ', הסביר כי בחוק ייקבעו צעדים שינקטו כלפי ישראלים שייכנסו לשטח מפונה או ישהו בו ללא היתר או יפריעו לפינויו. במקרה כזה, אולי אף יוטלו עליהם סנקציות פליליות.

הוועדה נמצאת בימים אלה במו"מ עם לשכת עורכי הדין, מאחר שחברי הוועדה מבקשים לקבוע הגבלה על שכר טרחת עורכי הדין בתביעות לפי חוק הפיצוי, אך לשכת עורכי הדין איננה שבעת רצון מהיוזמה. 

	מודעה

חברי הוועדה העריכו, שכלל ההוצאות בגין הפיצויים גם לאנשים פרטיים וגם לעסקים יעמדו על 2.5 עד 3 מיליארדי שקלים. בנוסף, יעלו דרישות תקציביות נוספות שעדיין לא פורטו וגם הן צפויות לכלול מיליארדים עבור המשטרה, הצבא ועוד.

"זה נטל תקציבי כבד", אמרו חברים בוועדה. "כיוון המחשבה בוועדה היה על פיצויים הוגנים מאוד שהם לעיתים מעל לשווי הנכסים. אחד הלקחים מפינוי ימית הוא, שצריך תהליך מסודר לגבי הפיצויים, עקרונות מסודרים לפיצויים וגוף אחד שמוביל חקיקה. בימית עלו הסכומים שדרשו כפיצויים ככל שהתקדם הפינוי, וכאן ניסינו למנוע זאת. נהיה זהירים, כדי שבמעלה הדרך לא יטפסו הסכומים".

עוד ציינו חברי הוועדה, כי הלקחים מימית הופקו גם בכך, שעבור המתיישבים שיפונו יוקמו מנגנוני סיוע. רעיון נוסף שעומד על הפרק, אך אינו נמצא בטיפול הוועדה, אלא בטיפולה של מנהלת ההתנתקות, הוא יישוב המפונים ביישובים חדשים, שם יעברו הליך שיקומי בצורה טובה יותר".

ההמלצות מהוות למעשה את ראשי הפרקים בהצעת החוק שתוגש בנושא. "נעשה פה מאמץ גדול והושקעו פה אלפי שעות עבודה כדי להגיע לתוצאה הראוייה. רצינו לקבוע כללים שיהוו פיצוי הוגן וראוי. כל התהליך נעשה מתוך הערכה למתיישבים ולפועלם, מתוך רגישות. ניסינו כל הזמן לקבל תגובות מהמתיישבים", אמר אברמוביץ'.

עד סוף החודש יגבש משרד המשפטים את תזכיר החוק, ועד סוף אוקטובר תאשר הממשלה את הצעת החוק. בראשית נובמבר תובא הצעת החוק לקריאה ראשונה בכנסת ועוד לפני ההצבעה תגיש הממשלה לאישור הכנסת את תוכנית ההתנתקות.