קשה למצוא בעולם הרכב המודרני נישות באמת חדשות. אולם למראית עין לפחות נראה כי סיאט הצליחה לעשות זאת עם הטולדו החדשה. מכונית מוזרה למראה, הראויה מבחינתי לתואר הבעייתי "מיניוואן-סדאן". סטיב לואיס, ראש מחלקת העיצוב הסימפטי של סיאט, מסכים להגדרה. " אומרים לנו שרנו כבר עשתה את זה עם הוול-סאטיס. אולי זה נכון. בכל מקרה זה לא מפריע לי, להיפך. זה אומר שהכיוון שלנו הוא בסך הכל נכון." כך היא נולדה הטולדו נולדה, כך לואיס, כפרויקט סוף שבוע-צדדי. "כאשר ברנד פישטסריידר היה עדיין מנכ"ל סיאט, הוא עודד אותי ואת וולטר (דה סילבה, א.ש) ליצור מכונית נוספת על בסיס האלתיאה. ישבנו יחד בזמן הפנוי, ואחד האיורים שהצגנו לפניו מצא בעיניו חן. מכאן הכל עבד מהר מאוד". "מהיכן ההשראה" אני שואל, ולואיס עונה כי זו מגיעה מתחילת המאה. "רצינו ליצור תחושה שהייתה קיימת במכוניות של פעם, בהן המטען היה קשור לחלק האחורי. הבט טוב בטולדו. היא לא נראית כאילו קשרנו תא מטען לאלתיאה?". הציפיות, המתחרים "ברור לי שלא כולם יאהבו את המכונית, וכבר עכשיו אני יכול לומר כי התגובות שקבלנו מהקהל מעורבות, ולא חד משמעיות לכאן או לכאן, אומר לי המעצב. ומייד מוסיף, כדי שלא להעכיר את האווירה. "...אנחנו נסתפק ב-20% ממכירות אלתיאה. לא צריך יותר. הוצאות הפיתוח היו מאד נמוכות, ולא צריך מכירות היסטריות כדי לכסות אותן". מעניין גם לציין לואיס נראה בטוח הרבה יותר עם הטולדו, לעומת האלתיאה. "אני חושב שבמיניוואן הספורטיבי שלנו האחוריים צנועים מדי בגלל יחידות תאורה קטנות. בטולדו לא התביישנו, ולכן היא יותר סיאט". ולמה לא הוצגה קודם כל הליאון החדשה, מכונית חשובה בהרבה עבור היצרן הספרדי? "מדובר בהחלטה שיווקית בלבד. אני יכול לגלות לך שאין כאן יותר מדי בעיות בפיתוח. אחרי הכל, האלתיאה, הטולדו והליאון היו מוכנות באותו זמן" הוא אומר. ממתין שנייה, ואז מודה כי אף הוא היה רוצה לראות את הליאון כבר "בחוץ". ומה עושה לו את היום? "פורד פוקוס היא המתנה שקיבלתי בתערוכה הזו. כאשר אני רואה אותה לראשונה באור יום ובגודל טבעי, אני מרגיש הרבה יותר טוב ופחות חושש. כאשר אני רואה מה עשו עם המכונית הזו מבחינת עיצוב, אני שמח עוד יותר עם הדרך בה הלכנו. הבחירה שלנו בכיוון המוחצן לעומת השמרנות שלהם תוכיח עצמה כנכונה מאד". הטנגו מתה וכמו בכל שיחה עם אנשי סיאט, הסיום חייב להיות בטנגו. בתערוכת פרנקפורט, לפני שלוש שנים בדיוק, חשפה סיאט את הרודסטר המתקתקה שהפכה נושא מסורתי לשיחות בין עיתונאים לאנשי סיאט. כולם רצו אותה, אף אחד לא קיבל אותה עדיין. ולואיס אינו איש בשורות טובות. להיפך. "הטנגו המוכרת מפרנקפורט מתה סופית" הוא אומר. "בדקנו אפשרויות רבות כשעבדנו עליה, חשבנו אפילו לבסס אותה על ה-TT הבאה של אודי, אבל זה היה יקר מדי. ובמקרה של ה-TT, גם גדול מדי. אנחנו הרי לא מוכרים בארה"ב, השוק החזק למכוניות כאלה, וזה אומר שקשה לנו מאוד למצוא כאן רווח". "אז זהו" אני שואל, "החלטתם לרדת מהרעיון הנפלא?". לואיס מנסה להרגיע. "מותה של הטנגו אינו אומר שהפסקנו לחשוב על מכונית ספורט מרטיטות. כפי שאני רואה את זה, סיאט חייבת מכונית ספורט משלה. לכן תמיד נמצא משהו בהיכון על לוחות השרטוט שלנו...". עוד נראה.