שתף קטע נבחר

המשחק רק מתחיל

אפשר להגדיר את התרגיל של נתניהו ולבנת, שהקימו מחנה של "מורדים לייט", כמגוחך וחתרני ואפילו כניסיון פוטש. אבל האיום רציני: אם הליכוד יבער מחדש, ספק אם שרון יוכל להקים ממשלת אחדות. בשבועיים הקרובים הוא יצטרך להחליט לאן כולנו הולכים. ושבועיים במערכת הפוליטית הם הרבה מאוד זמן

שום דבר כבר לא יוכל להפוך את המציאות על פניה: היום ההיסטורי והדרמטי, שבו הצביעה הכנסת ברוב גדול בעד תוכנית ההתנתקות, הוא כולו של האיש שפשוט סירב למצמץ, שעשה את החישובים הקרים שלו, לקח סיכון והחליט לא להתקפל בפני מי שניסו לתקוע לו סכין בגב דווקא ברגע האחרון, דווקא ברגע המכריע.

 

הערב הזה היה כולו של אריאל שרון. ראש הממשלה, למרות הלחצים האינסופיים שהופעלו עליו בימים האחרונים, סירב לכרוע ברך בפני מי שבטענות ובתירוצים שונים ניסו, גם אם ימשיכו להכחיש זאת, לדחוף מקלות עבים למדי בגלגלי תוכנית ההתנתקות, אך בעיקר בין רגליו של שרון עצמו.

 

לימור לבנת ובנימין נתניהו שיחקו אמש, בעזרת סיעת המפד"ל, משחק פוליטי, שיש במערכת הפוליטית מי שהגדירו כלא פחות מ"מלוכלך". הם הלכו על הקצה, וחשבו שיצליחו לגרוף את כל הקופה. אבל הקופה הזו, שטולטלה ללא הרף במשך שעות אחר הצהריים, נשארה אצל שרון. זה קרה לא מעט בזכות איש אחד, שבפעם הראשונה מאז החלה התוכנית להתגלגל, יצא, כלשון מקורביו של ראש הממשלה, לא פחות מ"גבר-גבר".

 

האיש הזה הוא סילבן שלום, שפשוט סירב לשחק את המשחק של לבנת ונתניהו. זה לא שהשניים לא ניסו לגרור את שר החוץ לתוך המערבולת שנוצרה אחר הצהריים בכנסת. הם ניסו, ועוד איך ניסו. אבל שלום החליט להישאר הפעם מחוץ לתמונה, נאמן לעמדתו לפיה משאל עם יכול לפתור את הבעיה רק אם המפד"ל תתחייב באופן חד משמעי להישאר בממשלה גם לאחריו. "אם הם לא מתחייבים, אז חבל על הזמן", אמר אתמול שר החוץ בישיבת סיעת הליכוד. "משאל ואחריו בחירות זה בזבוז זמן מוחלט".

 

על הדברים האלה הוא חזר גם אתמול, בפורומים שונים. וככל שאמר אותם יותר פעמים, הוא הלך והתרחק מנתניהו ומלבנת, שנכנסנו לחדרה של שרת החינוך בסביבות השעה ארבע אחר הצהריים, ומשם ניהלו, באמצעות עצם ישיבתם בין ארבע קירות, מערכת לחצים אינסופית על שרים וחברי כנסת בליכוד. לבסוף הם הצליחו להקים מחנה של מורדים-לייט בהשתתפות ישראל כץ ודני נוה.

 

לא עזר להם גם המסמך שהשיג השר זבולון אורלב מרבני הציונות הדתית. המסמך הזה, שעליו חתומים כעשרים רבנים, התנה את הישארות המפד"ל בקואליציה בקיום משאל עם. סילבן שלום ראה והבין כי מדובר במלכודת: 20 הרבנים הם לא חברי סיעת המפד"ל. החתימות שלהם, עם כל הכבוד הראוי, הן לא החתימות של אורלב, וגם לא של שאול יהלום או ניסן סלומיאנסקי, שרק אתמול הבהיר, שוב ושוב, כי הוא לא ייקח חלק בממשלה המפנה יהודים מבתיהם. והחתימה של הרב נחום רבינוביץ' היא גם לא אישור של מוסדות המפד"ל.

 

אבל גם כששלום הבהיר כי הוא לא במשחק, נתניהו ולבנת לא ויתרו. הם המשיכו לנסות ולגרור אחריהם למהלך של אולטימטום ואיום על ראש הממשלה כמה שיותר ח"כים ושרים בליכוד. זה, כידוע, לא הלך להם, והם נשארו כמעט לבד. לבסוף, הם גם הצביעו בעד, בדיוק כפי שהודיעו בימים האחרונים שבכוונתם לעשות. רק מי שלא רצה לשמוע את מה שאמרו יכול היה לחשוב שיצביעו בכנסת נגד החלטה שהם עצמה ניסחו אך לפני חודשים אחדים, לפני ההצבעה בממשלה.

 

שבועיים זה הרבה זמן

 

ולמרות הכל, למרות הניצחון הגדול של שרון בכנסת, ולמרות שהמהלך של לבנת ונתניהו נראה מגוחך, חתרני ואף סוג של ניסיון פוטש, כפי שהגדירה אותו דליה איציק, צריך גם לומר את האמת: שר האוצר ושרת החינוך הוציאו את האוויר ממפרשיהם של המבקרים, לאחר שהודיעו כי בכוונתם להתפטר בתוך שבועיים אם לא יתקיים משאל עם.

 

שרון יכול לחייך. דוברו, אסי שריב, יכול לחזור 20 פעם על כך ש"לא ייתכן ששר האוצר יעביר מסרים לראש הממשלה דרך התקשורת". לאולטימטום של שני השרים הבכירים יש משמעות פוליטית לא קטנה. שרון לא באמת יוכל להתעלם ממנו. כעת, לאחר שההצבעה בכנסת התקבלה ברוב גדול, הוא צריך לקבל החלטה חד משמעית: ללכת למשאל, ובכך לפרק את המוקשים שטומנים לו בימין, לשמור על הממשלה שלו ולמנוע קרע בליכוד – או ללכת לבחירות.

 

האיום של נתניהו ולבנת הוא רציני, לפחות לפי שעה, על אף ששבועיים במערכת הפוליטית הישראלית הם הרבה מאוד זמן. בשבועיים האלה יצטרך ראש הממשלה להכריע בין משיכת זמן להכרעה ברורה. נכון, הוא יוכל לנסות להרכיב ממשלת אחדות עם מפלגת העבודה. להחלטה בכנסת גם יכולה להיות השפעה מכרעת על חלק מהמורדים בליכוד. הם יכולים לקום בבוקר, ולהחליט שמאבקם תם, שהריבון אמר את דברו. אבל יכול לקרות גם ההיפך: הליכוד יכול להתחיל לבעור מחדש, לאור פיטוריהם של השר עוזי לנדאו וסגן השר מיכאל רצון. וכשהליכוד יבער, ספק אם שרון יצליח להקים ממשלת אחדות.

 

בכל מקרה, ההצלחה הגדולה לא הפכה את המשחק הפוליטי לפשוט יותר. לכולם היה ברור כי שרון יצליח להעביר את תוכניתו, אבל לאף אחד לא ממש היה ברור מה יהיה הלאה. גם עכשיו התמונה לא נראית ברורה יותר. ייתכן והיא אף מורכבת יותר, בגלל נתניהו, לבנת וכץ. בינתיים, ראש הממשלה יעשה מאמץ להעביר גם את תוכנית פינוי-פיצוי בכנסת. לאחר מכן, הוא יצטרך להתמודד עם האיום של שריו הבכירים. אך הכל עוד פתוח. המשחק, למעשה, רק מתחיל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
איום אמיתי. נתניהו
צילום: רויטרס
צילום: איי אף פי
סירב למצמץ. שרון
צילום: איי אף פי
צילום: תומריקו
הלך והתרחק. שלום
צילום: תומריקו
צילום: איי אף פי
כשהליכוד בוער. לנדאו
צילום: איי אף פי
"מכתב הרבנים" של אורלב
מומלצים