פרשנות: סיכול ממוקד של הצרכנים

האופנה האחרונה הרווחת במקומותינו היא להפוך את כל מי שאינו רצוי לנו ל"לא רלבנטי". זה נשמע יפה יותר מסיכול ממוקד. ועכשיו הגיעה תורם של הצרכנים להיות "לא רלבנטיים" לממשלה, ובעיקר לשר התמ"ת, אהוד אולמרט. זו בדיוק משמעותו של קיצוץ תקציב המועצה לצרכנות ל-2005 ב-40%, שבעטיו הגישה היום מנכ"לית

 המועצה לצרכנות, גלית אבישי, את התפטרותה.

המועצה לצרכנות היא חברה ממשלתית קטנה, שנוסדה לפני למעלה מ-30 שנה. כל תקציביה באים ממשרד התעשייה והמסחר. בעשור האחרון, במיוחד עם התפתחותו המהירה והפרועה של שוק המסחר האלקטרוני, גבר זרם תלונות הצרכנים שהמועצה נדרשת לטפל בהן. אך תקציביה לא גדלו בהתאמה אמיתית לצרכיה – שהן בעצם צורכי הצרכנים. כוח האדם במועצה לצרכנות לא גדל באופן משמעותי, על כל המשתמע מכך.

לכאורה, בחזית ההגנה על הצרכנים אין המועצה עומדת לבדה. קיימת גם רשות ההסתדרות לצרכנות, ארגון ותיק אף הוא, וקיימת ההגנה שמקיים משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה על הצרכנים באמצעות יחידות מינהל סחר פנים והממונה על הגנת הצרכן. אלא שכל זה אינו אלא טעות אופטית: מצבה של רשות ההסתדרות לצרכנות הוא כמצבה העגום של ההסתדרות כולה, ומשרד התמ"ת אפילו אינו צריך להעמיד פנים שהוא מגן על הצרכנים.

בדו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני חודשים אחדים נמתחה ביקורת חריפה ביותר על תיפקוד התמ"ת בכל הנוגע להגנה על הצרכנים: החל מפגיעה חמורה במעמדו של הממונה על הגנת הצרכן (שמשמעותה היא פגיעה אנושה ביכולת התפקוד שלו – י"א), עבור דרך הקטנה מתמידה במספר המפקחים במשרד, אי-אכיפת החוקים שהתמ"ת מופקד על ביצועם, וכלה באי-טיפול בתלונות במקרים מסוימים ובאי-ניהול מעקב אחריהן.

רק העובדה שמבקר המדינה הוא שופט עליון בדימוס, וככזה אמון על לשון-המעטה, גרמה, ככל הנראה, לכך, שפסקת הסיום בביקורתו נוסחה במילים הבאות: "מממצאי הביקורת עולה, שהמשרד אינו מייחס את החשיבות הראויה לנושא הגנת הצרכן, ואינו פועל כראוי למיצוי סמכויותיו בתחום זה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להחליט מהי הדרך הראויה להיערך לטיפול בתחום חשוב זה".

עכשיו נראה, שהמשרד אכן החליט מהי הדרך הראויה להיערך לטיפול בתחום חשוב זה: תקציב המועצה ל-2005 קוצץ באופן אכזרי. נוכח המצב שבו, כאמור, הצרכנים ממילא אינם מוגנים מפני הבריונות ההולכת ופושה גם בתחום הצרכנות, נמסר למועצה כי בשנה הבאה תצטרך להסתפק בתקציב הקטן ב-40% מזה של 2004.

ועכשיו נעבור למספרים. קראו זאת היטב, אלו הנתונים שנמסרו מהמועצה לצרכנות: כל תקציבה של המועצה עמד ב-2004 על 2,807,000 שקל. חלק הארי של סכום זה נועד לתשלום משכורות ושכר ולהוצאות משרדיות. תקציב המועצה ל-2005 עתיד לעמוד על 1,690,000 שקל בלבד. כן, פחות 1,117,000 שקל.

משמעותו הרת-האסון של נתון זה מתחוורת כאשר מביאים בחשבון, ששכר העובדים ושכר יועצים לבדו עומד על 2,000,000 שקל, ועליו נוספים 500,000 שקל הוצאות משרדיות. פירוש הדבר – חד וחלק, ומאוד חותך ומכאיב – כי אם יאושר התקציב המקוצץ ל-2005 תיאלץ המועצה לצרכנות לפטר עובדים ולצמצם באורח ניכר את פעילותה למען הצרכנים. במועצה מעריכים, כי ייאלצו לפטר כמחצית מן העובדים. הפגיעה האנושה ביותר תהיה בתחום הטיפול בתלונות, שכן הוא זה שמחייב את עיקר כוח האדם.

כל הנתונים הללו ידועים היטב בתמ"ת. הרי הוא זה שמתקצב את המועצה לצרכנות ושולט על כל בדל-תקציב שהיא נזקקת לו. מכאן, שגם שם ידעו כמה חמורה עלולה להיות הפגיעה בצרכנים. ומה בדיוק הם עשו שם נוכח הידיעה המדאיגה הזאת?

מי שקורא את תגובת התמ"ת להודעה על התפטרותה של מנכ"לית המועצה יכול בקלות לחשוב, שיד ימין במשרד אינה יודעת מה עושה יד שמאל. "...כל תקציבי המשרד קוצצו באחוזים ניכרים ובין היתר בתחומים חשובים לא פחות מתקציב המועצה לצרכנות, כמו תקציב המדען הראשי, מרכז ההשקעות ועוד. למרות זאת ובשל החשיבות הרבה שהשר מייחס לנושא הצרכנות הנחה את מנכ"ל המשרד לפעול לתגבור מסגרת התקציב של המועצה לצרכנות ומנכ"ל המשרד אף מסר על כך בשיחה שקיים עם הגב' אבישי".

תיגבור מסגרת התקציב? זה נשמע כמו אורוול בריבוע. האם באמת חושבים בתמ"ת שהציבור עד כדי כך אידיוט? שמעתה ואילך יילך ציבור זה, שכעת מופקר לחסדי פורעי-חוקי הצרכנות, וישנן: "קיצוץ הוא תיגבור"?

לא נראה לנו שבתמ"ת באמת חושבים שהציבור אידיוט. מה שכן נראה, שאולמרט החליט שהצרכנים, "רק" קרוב ל-7 מיליון אזרחי ישראל, הם כבר לא רלבנטיים. ואם עד עכשיו לא הסבירו להם מספיק טוב עד כמה הם לא רלבנטיים, עכשיו ימחישו להם זאת בצורה ברורה: ייסגר האשנב לתלונותיהם, איזה אשנב – אשנבון. ככה גם לא ישמעו את הצעקות.