עד כמה הבעל מסוכן? המחשב יקבע

הטכנולוגיה בשירות הנשים המוכות: תוכנת מחשב חדשה מאפשרת לשוטרים, חוקרים מיוחדים שהוכשרו במיוחד לטיפול בנשים מוכות, להעריך את מידת מסוכנותו של הבעל ולפעול בהתאם. בשבועות הקרובים תיערך במשטרה בדיקה על מנת לבדוק עד כמה נתוני המחשב תואמים למציאות, כך נודע ל-ynet.

לאחר קבלת התלונה הראשונית במשטרה, נשאלת האשה על נסיבות העבירה, התנהגותו הכללית של הבעל, התנהגותו כלפיה ועוד. את הנתונים המתקבלים מזין החוקר למחשב, ובעזרת תוכנה שפותחה במיוחד לצורך זה, מספק המחשב מידע על רמת מסוכנותו של הגבר.

לדברי קצינת נפגעי עבירה במחוז תל אביב של המשטרה, רב-פקד צלילית ויטלזון, "המערכת הממוחשבת היא די חדישה. טופס המסוכנות הממוחשב עדיף על הטופס הידני אותו מילאו השוטרים בעבר. כיום, במידה והאשה תגיע להתלונן בשנית, הנתונים שלה כבר יהיו במחשב. התוכנה, במקרה זה, תוכל להוציא גרף מסוכנות בו נכללות גם התלונות הקודמות". 

לאחר ביצוע ההערכה ממוחשבת, מחוייב החוקר לספק לאשה דף ובו הטלפונים והכתובות של הגורמים המסייעים באזור מגוריה. בנוסף עליו להסביר לה שהיא יכולה לגשת לבית משפט לענייני משפחה ולהוציא צו הגנה.

בשלב זה, אם קיימת סכנה ממשית לביטחונה של האשה, היא תועבר למקום מבטחים עד למעצרו של התוקף. על פי הנהלים, מעצר חשוד בתקיפת בת זוגו יעשה בתוך לא יותר משבעה ימים מיום קבלת התלונה. בנוסף, המשטרה מודיעה לאשה על דבר המעצר, ובמידה והבעל שוחרר, היא מקבלת דיווח מלא על תנאי שחרורו.

בנוסף לכל זאת, בתחנות המשטרה המסונפות למחוז תל אביב מתנהל פרויקט במסגרתו בכל יחידה לטיפול באלימות במשפחה ישנה מתנדבת מטעם מרכז הסיוע. המתנדבת מעניקה לאשה המתלוננת תמיכה נפשית ראשונית, ומסבירה לה על אפשרויות המשך הטיפול במרכזים הקהילתיים.

לדברי רפ"ק ויטלזון, "היתרון של המתנדבות הוא שהן לא שוטרות. לעיתים החשודים עצמם מוכנים להקשיב להן וללכת לטיפול משותף עם האשה. המערכת הטיפולית עוטפת כאן את מערכת הענישה, ומעניקה תקווה נוספת למתלוננות ולחשודים".

"יותר מודעות בחברות סגורות"

לדברי סגן-ניצב נורית זיו, ראש מדור נפגעי עבירות במחלקת החקירות במשטרה, מרבית המקרים עדיין לא מגיעים לכדי תלונה.

מנתוני המשטרה עולה כי כ-150 אלף נשים סובלות מאלימות. רק כעשרה אחוזים מהן מגיעות להתלונן. החדשות הטובות הן שישנה עלייה ברמת המודעות בקרב חברות סגורות כגון החברה הערבית, החרדית והאתיופית.

"אנחנו מנסים ליצור קשר עם הרבנים ולהסביר להם את החשיבות בהגשת תלונה במשטרה. אנחנו גם בקשר עם מובילים חברתית בחברה הבדואית. יש הקשבה, יש פתיחות אבל עדיין לא הגענו לימות המשיח", הבהירה זיו.

לדבריה, "רוב הנשים בוחרות לשתוק במשך שנים. נשים שמגיעות למשטרה לא מסכנות את עצמן, אבל אם הן לא מתלוננות, אכן נשקפת סכנה לחייהן".

בהתייחס לעובדה שחלק מהגברים האלימים עושים שימוש בנשק שקיבלו בעת השירות הצבאי או שירות המילואים, אמרה זיו כי ברגע שנודע למשטרה שהחשוד באלימות נושא נשק, הוא נלקח ממנו. "כמו כן", אמרה, "יש שיתוף פעולה מלא עם הצבא, כאשר צה"ל מאלץ את הגבר להשיב את נשקו, ובמידה ואין ברירה גם מבטל לו את שירות המילואים".

"המשטרה היא לא גוף סוציאלי"

גם אם בשלב מסויים מבקשת האשה לבטל את התלונה, המשטרה לא מתחייבת לעשות כן. במקרה זה, הטיפול בבקשה יועבר לקצין חקירות, ורק במיקרים חריגים ייסגר התיק. במיקרים אחרים, קצין המשטרה יפנה את בני הזוג לטיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה. רק לאחר המלצת המרכז יוחלט אם לסגור את התיק.

ויטלזון ציינה כי ישנם מקרים בהן הנשים המתלוננות רוצות שהמשטרה תגיע לביתן על מנת לאיים על הבעל. "אנחנו לא עוסקים בזה, המשטרה היא לא גוף סוציאלי", היא מבהירה. "אנו נטפל בחקירת העבירה עד הסוף, ולא נגיע רק בשביל לאיים על התוקף".