ריבלין תוקף: הח"כים הם "אזובי הקיר" של העליון?

סיבוב נוסף בעימות בין יו"ר הכנסת לנשיא בית המשפט העליון: היו"ר, ראובן ריבלין, תקף אתמול (יום ו') את בית המשפט העליון כשהוא מסתמך בעיקר על פסק הדין שבו הכריע בג"ץ כי הבחירות ייערכו ב-2006 ועל ציטוטים נבחרים מספרו האחרון, והחדש יחסית של השופט, אהרן ברק, "השופט בחברה דמוקרטית".

בכנס של הפורום למשפט וחברה של המכללה האקדמית נתניה, שבראשו עומד פרופ' זאב סגל, אמר ריבלין כי הציבור בישראל "הלך לקלפי כדי לבחור כנסת ביודעו שתקופת כהונתה הפורמלית תסתיים ב-2007". הוא הוסיף כי בג"ץ קבע שהבחירות ייערכו ב-2006 ולאור החלטת בג"ץ להקדים את הבחירות ל-2006, "באמת לא משנה מה חשבו ומה התכוונו 'אזובי קיר' כמו יוסי ביילין, עוזי לנדאו ורבים אחרים, בהם גם אני הקטן, כאשר התאחדנו סביב המטרה החשובה כל כך: ביטול הבחירה הישירה".

ריבלין אמר: "הלוואי שיכולתי לראות את פסק הדין הזה רק כביטוי תמים של דיאלוג משפטי מובנה, רגוע, שקיים בין כל מחוקק והרשות השופטת שמולו. אבל לצערי אינני יכול. אינני יכול להתעלם מן המגמה המחריפה והולכת, של אמירות ששומטות בעיני את שארית הלגיטימיות הציבורית מתחת לרגליה של הכנסת".

יו"ר הכנסת תקף את השימוש במה שמכונה "עקרונות היסוד של השיטה" ושאל: "מהם עקרונות אלו? מי כוֹנן אותם?... אלה נורמות שיונקות את סמכותן לא מתהליך דמוקרטי של קבלת חוקה מוסכמת אלא מאיזושהי הנחה סמויה לפיה כולנו עמדנו בסיני והענקנו צ'ק פתוח של נעשה ונשמע לא למשה רבנו אלא לבית המשפט העליון".

ריבלין הוסיף כי הוא רואה בעקרונות היסוד של השיטה דבר שרק השופטים יודעים מהו ואף אחד אחר בלתם אינו יודע.

ברק: לשופטים לא היה שיקול אישי

הנשיא ברק אמר בתגובה לדברי ריבלין: "אני חושב שהדברים שנאמרו הם יפים וחשובים, זה סוג הביקורת שהיא לגיטימית וחשובה כי היא נועדה להציג נקודת מבט שונה משלי ולא נועדה להתווכח ולהתנצח. הדברים ראויים למחשבה ולבחינה".

בנאום שנשא ברק, ציין השופט כי הוא שואל את עצמו מהו תפקידו של שופט: "מהו תפקיד השופט באותם מקרים קשים שיש להם יותר מפתרון אחד?" הוא הוסיף כי לטעמו רוב רובם של המקרים המתגלגלים לפתחו של בית המשפט אינם קשים אלא פשוטים ואולם המקרים הקשים הם אלה השנויים במחלוקת.

"מה תפקידי כשופט במקרה קשה? תפקידי כשופט הוא לבחור באופציה שיותר מכל אופציה אחרת מגשרת על הפערים שבין המשפט לבין החיים והחברה. תפקיד נוסף שלי הוא להגן על החוקה ועל ערכיה של מדינת ישראל וזה גם תפקיד הכנסת והרשות המבצעת. אם לא נגן על הדמוקרטיה – היא לא תגן עלינו", אמר ברק.

הוא קשר את הדברים לניסיון המר של העם היהודי בשואה ושל העולם כולו במלחמת העולם השנייה. "אחד הלקחים מהשואה הוא שכדי להבטיח דמוקרטיה צריך להבטיח זכויות אדם וכדי להבטיח את אלה יש להבטיח ביקורת שיפוטית".

הוא הדגיש את חשיבות האובייקטיביות השיפוטית: "צריך לעשות הכל כדי להבטיח אובייקטיביות שיפוטית, כלומר שהכרעה במקרים קשים לא תהיה פרי השקפה פרטית של השופט אלא ערכים חיצוניים לשופט. עקרונות היסוד, שאותם פירטתי בספרים שונים שכתבתי, באים להבטיח אובייקטיביות", אמר ברק וענה בכך בעצם לריבלין, שטען כי עקרונות היסוד הם דבר "עמום ובלתי ברור".

בנוסף אמר ברק כי הוא סבור שהשופט חייב לפעול במסגרת הסכמה חברתית: "בית משפט שכל יום שני וחמישי יכריז על הסכמה חברתית חדשה לא ימלא כראוי את תפקידו בחברה דמוקרטית. בית המשפט אינו נושא דגל של הסכמה חברתית חדשה, הוא פועל במסגרת תפיסות היסוד של החברה ועליו לתת להן ביטוי. רק במקרים חריגים יוצאי דופן מותר ואפילו צריך ששופט ייתן ביטוי לדבר חדש. אבל בית משפט שיפסוק דבר כזה כל יום לא ישרוד".

ברק הוסיף כי בית המשפט חייב ליהנות מאמון הציבור "לא במובן הפופולרי אלא במובן שגם אם לא מסכימים להחלטה הסופית – מקבלים אותה".

הוא התייחס גם לפסק הדין בנושא הקדמת הבחירות שאותו תקף ריבלין ואמר: "השופטים שפסקו בעניין הזה בוודאי לא שקלו שום שיקול אישי וגם מי שאינם מפנים מפסק הדין הזה אינם חושבים שמדובר בשיקולים אישיים".

ברק אמר כי הוא מייחס חשיבות ראשונה במעלה לכוונת המחוקק, בבואו לפרש חוקים של הכנסת במסגרת פסקי דין. "חוק צריך לפרש על פי כוונת המחוקק, בזה אני מאמין גדול. חוק איננו חץ באוויר אלא כלי לעיצוב מטרה חברתית אך בצד זאת יש גם את עקרונות השיטה שלהם אנו מחוייבים".

הדיון כולו התנהל ברוח טובה ועם הרבה חיוכים וניכר ששני הצדדים - גם ריבלין כנציג הכנסת וגם ברק כנציג בית המשפט העליון - כבר התרגלו אל האמירות הללו.