שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אפרים קישון - למנוחות

    אחד מגדולי הסופרים שידעה ישראל הלך לעולמו בגיל 80. הלוויתו תיערך בשעה 14:00 בבית בעלמין טרומפלדור בתל אביב

    הסאטיריקן אפרים קישון, מגדולי הסופרים שידעה ישראל, נפטר בשבת מדום לב בביתו בשוויץ. בן 80 היה במותו.

     

    הלווייתו של קישון תיערך ביום שלישי ב-14:00 בבית-העלמין ברחוב טרומפלדור בתל-אביב. ארונו של קישון יוצב החל מהשעה 11:00 בבית סוקולוב בתל-אביב, שם יוכל הציבור לעבור על פניו ולחלוק לו כבוד אחרון. בשעה 13:00  ייצא הארון מבית סוקולוב לבית-העלמין. 

     

    בין יצירותיו הבולטות של קישון בספרות ובקולנוע ניתן למנות את "סאלח שבתי", "השועל בלול התרנגולות", "סליחה שניצחנו", "הגביע הוא שלנו", "ארבינקא", "תעלת בלאומילך" ו"השוטר אזולאי".

     

    ראש הממשלה אריאל שרון פתח ביום א' את ישיבת הממשלה בכמה מילים לזכרו: "אפרים קישון מת אתמול אבל מפעלו התרבותי נותר איתנו ועם הדורות הבאים. בשנינות ובחדות הציב קישון בפנינו מראה מדויקת ממנה ניבטה החברה הישראלית על מעלותיה ומגרעותיה פחדיה אמונתיה ודעותיה".

     

    שרת החינוך, התרבות והספורט, לימור לבנת, הספידה את קישון ואמרה: "עם ישראל מרכין את ראשו עם לכתו של אחד מגדולי יוצריו. מתוך האודים העשנים של השואה, קם סופר ומחזאי, אשר במשך עשרות שנים תרם תרומה אדירה לפריחת התרבות העברית החדשה. בכתיבתו הייחודית הביע אפרים קישון את אהבתו לעם ישראל, והעם החזיר לו באהבת אין קץ. ספריו, מחזותיו וסרטיו הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות העברית וזכו להצלחה בינלאומית יוצאת דופן. קישון ייצג את המיטב של התרבות הישראלית ובכך היה לאחד מטובי השגרירים שלנו בעולם. כמי שהכירה בנעוריה את כל כתבי קישון בעל-פה, התרגשתי מאוד כאשר נפל בחלקי הכבוד הגדול להעניק לו את פרס ישראל. לכתו מאיתנו הוא אבדן קשה למדינה ישראל ולעם היהודי כולו. יהי זכרו ברוך".

     

    "בדיוק חזרתי מסין ומצאתי מחזה חדש שקישון כתב ובו הוא מציע לי תפקיד", סיפר ל-ynet חיים טופול חברו הקרוב של קישון, "מחזה בשם 'תביעת האבהות של הנגר נגד אלוהים'. הוא עבד עד הרגע האחרון, הוא היה איש צעיר ברוחו. היו לו הרבה תוכניות לעתיד ומה צריך יותר מזה. אני פשוט לא מאמין, אבל זה כנראה חלק מהחיים. אני יודע שהוא הלך מאיתנו כשהוא בסדר עם עצמו, בלי תסכולים. הוא מאוד שמח על שקיבל סוף סוף הערכה בישראל".

     

    ניצה שאול שכיכבה בסרטיו של קישון ספדה: "אני לא יודעת איך מדברים עליו בלשון עבר. פגשתי אותו בקיץ בהקרנה חגיגית לסרט תיעודי על חייו שביים אורי ענבר בפסטיבל בירושלים והיתה התרגשות אדירה. הוא נראה נהדר וקרן מאושר. סוף סוך הכירו בו אחרי כל השנים. נוהגים לומר שאין נביא בעירו, ואני שמחה שהוא זכה להכרה, גם אם מאוחרת. זו היתה חגיגה ענקית, שהפכה לצערי לפרידה נהדרת. כילדה קראתי את כל הספרים שלו ואחר כך הוא שלף אותי מהלהקה הצבאית לסט הצילומים של 'השוטר אזולאי'. היתה חוויה אדירה לעבוד איתו. אני לא יודעת אם יש עוד יוצר כל כך רבגוני כמותו שגם כותב, גם מביים וגם מצייר נפלא. הוא היה איש מקצוע אדיר עם חושים חזקים ויכולת לתרגם את החלומות למעשה. איש נדיר ויוצא דופן".

     

    לרגל יום הולדתו ה-80 שחל ביוני שיגר קישון מכתב מיוחד לגולשי ynet ובו ביקש לשמוע מהם מה הם אוהבים לקרוא. מאות התגובות שהגיעו הפתיעו את קישון וגרמו לו אושר רב, אותו ביטא בראיון חגיגי.   ראיון קודם נתן קישון ל-ynet מיד לאחר זכייתו בפרס ישראל בשנת 2002. באחרונה ראה אור ספרו "פרטאצ'ה ללא הפסקה" ולהלן קטעים מתוכו (1, 2).

     

     

    מהשואה עד להצלחה בינ"ל

     

    להלן קורות חייו של קישון כפי שפורסמו באתר פרס ישראל בו זכה בשנת 2002: קישון נולד בבודפסט שבהונגריה בחודש אוגוסט 1924 בשם הופמן פרנץ. לימים, לאחר שהפך לסופר הונגרי, שינה את שמו לפרנץ קישהונט. כשעלה לארץ בשנת 1949, עִברת פקיד העלייה את שמו לאפרים קישון, ובשם זה הפך לידוע בארץ ובעולם.

     

    קישון גדל בסביבה מתבוללת כנער הונגרי לכל דבר. התזכורת היחידה ליהדותו הייתה ציון הדת היהודית בתעודת הזהות שלו. "היהדות שלי הייתה עניין שולי לגביי. דיברתי הונגרית, חשבתי הונגרית ובבית הספר שרתי שירי געגועים להונגריה השלמה", אמר ב"קישון - דו שיח ביוגרפי", עם ירון לונדון.

     

    בשנת 1941, לקראת סיום לימודיו באקדמיה למסחר, כבר פעלו בהונגריה ארגונים אנטישמיים. הנער אפרים גילה באיחור את יהדותו. לאחר שהונגריה נכנסה למלחמה, נלקח אפרים למחנה ריכוז. הוא שרד את מסעות המוות לעבר מחנה ההשמדה סוביבור שבפולין, ולבסוף הצליח לברוח בדרך נס. הוא חזר לבודפסט ומצא שם את משפחתו במחבוא. בעזרת תעודות מזויפות ושכן אציל נפש "חסיד אומות העולם" הצליחה המשפחה להסתתר עד לסיום המלחמה. 

     

    בתקופת השלטון הסטליניסטי בהונגריה הצליח קישון להתפרנס יפה מכתיבה עיתונאית בעיתון סאטירי שהיה מגויס לטובת המשטר הקומוניסטי. אבל עבודתו, שנראתה לו שקרית, גרמה לו רגשות תסכול ומחנק כסופר וכעיתונאי. בהזדמנות הראשונה שהזדמנה לו, באמתלה שהוא נוסע לבקר ביריד של פראג, הוא ברח עם רעייתו דרך סלובקיה ועלה על הספינה "גלילה" בעזרת "ארגון הבריחה" והגיע לישראל.

     

    מעברת "שער העלייה" ליד חיפה הייתה תחנתו הראשונה של קישון בישראל. משם הוא הצטרף לחברים בקיבוץ כפר החורש, שבו היה סניטר. "גיליתי שלא יותר משעה ומחצית נדרשות כדי למרק את השירותים. בזמן הנותר יכולתי ללמוד עברית מספרי דקדוק ישנים", סיפר. כך עשה אפרים קישון את צעדיו הראשונים בשפה העברית.

     

    בקיבוץ כפר החורש שבצפון, נזכרו היום בחיוך בעולה החדש שהגיע לקיבוצם בסוף שנות ה-40'. כמו כל חברי הקיבוץ, גם אפרים היה יוצא הונגריה והיה זה אך טבעי עבורו לבחור ולהתיישב בקיבוץ זה.

     

    חבר הקיבוץ אלכס ברזל סיפר לכתבת ynet שרון רופא-אופיר על הימים ההם: "כולנו כאן ידענו את השפה ההונגרית, אך איתו התעקשנו לדבר בעברית כדי שילמד מהר את השפה, ואני זוכר אותו איך למד בחריצות אינסופית. בתוך תקופה קצרה כבר ידע לדבר עברית מגומגמת קיבלנו אותו בזרועות פתוחות, וכאשר העלינו את שאלת מועמדותו לחברות להצבעה, הוא החליט כי הוא מבקש להיות עיתונאי ועבר לתל אביב".

     

    קישון התקבל לעבודה במערכת העיתון ההונגרי "אוי קלט" בתפקיד עורך לילה. בשנת 1951 התקבל קישון ללימודים ב"אולפן עציון" בירושלים והקדיש שנה שלמה ללימוד השפה העברית. "אני לא התנפלתי על העברית בשמחה, אלא מתוך ייאוש. הייתי מוכרח להציל את עצמי מגורלו המר של המהגר הנצחי", אמר בספרו של לונדון.

     

    בתום לימודיו באולפן החל קישון בכתיבת סאטירות והציען לכל מערכות העיתונים בארץ. פניותיו נדחו פעמים רבות, עד שזכה והעיתון "דבר" הדפיס, לראשונה בארץ, סאטירה מפרי עטו בשם "תעלת בלאומילך". בשנה זו, 1951, ראה אור גם ספרו הראשון, "העולה היורד לחיינו", שבו נתן ביטוי הומוריסטי לעולמו של העולה החדש.

     

    בשנת 1953, שנתיים בלבד לאחר שסיים קישון את האולפן, העלה תיאטרון "הבימה" את המחזה הראשון שלו, "שמו הולך לפניו", שהיה להצלחה גדולה. לראשונה נמצא סופר שהעז לעקוץ את שלטון מפא"י. דיאלוג כמו "לאיזו מפלגה אדוני שייך? אני לא שייך, יש לי כבר שיכון!", היה חידוש בימים ההם. באותה תקופה החל קישון לכתוב פיליטון יומי בעיתון "מעריב", וברבות הימים הפך לבעל הטור הפופולארי "חד גדיא" שהופיע ב"מעריב" באופן קבוע במשך כ-30 שנה.

     

    בסוף שנות החמישים תורגמו מבחר מן ההומורסקות שלו מתוך "מעריב" לשפה האנגלית, והספר Look Back Mrs. Lot נבחר כ"ספר החודש" של העיתון "ניו יורק טיימס". הביקורת השוותה את המחבר לשלום עליכם ולמרק טוויין. לאחר שביסס את עצמו כבעל טור, כמחזאי וכבמאי תיאטרון, פנה קישון בשנות השישים אל הקולנוע. את "סאלח שבתי", סרטו הראשון, כתב וביים בלי כל ניסיון קולנועי. לאחר מכן כתב, ביים והפיק חמישה סרטים בארץ. ההוקרה הבינלאומית לסרטיו מתבטאת בשלושה פרסי "גלובוס הזהב" שהעניקו לו מבקרי הקולנוע בהוליווד ובבחירתו למועמד פעמיים לקבלת פרס ה"אוסקר".

     

    החל משנות השבעים עלו בעולם המוניטין של קישון כסופר וכמחזאי. ספריו הפכו לרבי מכר בארצות מרכז אירופה, ומחזותיו הוצגו ומוצגים ברציפות עד עצם היום הזה. מאמצע שנות השמונים תופסים מחזותיו של אפרים קישון מקום קבוע ברפרטואר של במות בינלאומיות, ויצירותיו הספרותיות זוכות בשפע של פרסים בינלאומיים. בשנים אלה קישון חילק את עתותיו בין אירופה לישראל. הוא ביים את מחזותיו, כתב מאמרים להגנת ישראל בעיתונות והשתתף בתוכניות טלוויזיה על תקן של "המסביר הלאומי".

     

    "מגוון פנים"

     

    וכך נומקה הענקת הפרס על ידי חבר השופטים: "מר אפרים קישון, גדול הסאטיריקנים שקמו למדינה מאז ראשיתה, הצליח להעלות את האמירה ההומוריסטית לדרגת אמנות והשכיל להציג בה את החברה הישראלית המתהווה על כל פניה.

     

    מר אפרים קישון מבטא את התחדשותו של העם היהודי לאחר אימת שואת אירופה, פליט יהודי אשר קם מחורבות השואה והצליח בפרק זמן קצר לכבוש את השפה העברית ולכתוב בה יצירה הומוריסטית. יצירתו של מר קישון מאופיינת ביכולתו לראות את העברית המדוברת ראייה אובייקטיבית, וביטויים שונים שטבע בכתביו נקלטו במהירות על ידי רבדיה השונים של החברה המתהווה.

     

    אפרים קישון 'העולה החדש' ידע לנצל את נסיבות חייו ואת ניסיונו כדי לכתוב על בעיות היסוד שהמדינה הצעירה התמודדה עמן בימים של עלייה המונית וייסורי קליטה. קישון העמיד במרכז יצירתו את האדם הפשוט על בעיותיו היום-יומיות, ולא נרתע מהטיפול במצוקותיה הקשות והכואבות של החברה.  

     

    קישון שיקף ביצירתו את מגוון פניה של החברה הישראלית והמחיש בה את המצוקה החברתית-כלכלית, את האבטלה, את העוני ואת תנאי הדיור הקשים. קישון חשף בכתביו את הסבך הביורוקרטי, ובמיוחד התמקד בפערים שבין המגזרים השונים, וכל זאת מתוך אהבת המדינה ומתוך מעורבות בהווייתה.

     

    יצירותיו של מר קישון הן נדבך חשוב בנכסי התרבות של מדינת ישראל, והן תרמו להן תרומה רבה ומשמעותית למוראל הלאומי ולהתערות של גלי העלייה בחיי הארץ. יצירותיו השונות וחדות העין של קישון תורגמו לרוב שפות העולם, והן משמשות להסברת עמדות של העם בישראל ומקרבות את קוראיהן הרבים בחו"ל לישראל.

     

    לקישון מקום חשוב גם בצמרת יוצרי הקולנוע הישראלי. סרטיו זיכו אותו בשפע פרסים בינלאומיים, וסרטו 'סאלח שבתי' הוא הסרט הישראלי המשמעותי והידוע ביותר על אף השנים הרבות שחלפו מאז הפקתו".

     

    לערך "אפרים קישון" באנציקלופדיה ynet - לחצו כאן  


    פורסם לראשונה 30/01/2005 00:04

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מגדולי הסופרים. קישון
    צילום: אורן אגמון
    צילום: ערוץ 2
    ניצל בשואה ועלה לישראל. קישון
    צילום: ערוץ 2
    צילום: לע"מ
    זכה להכרה. קישון מקבל את פרס ישראל
    צילום: לע"מ
    צילום: לע"מ
    קישון בעת קבלת תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת בן גוריון
    צילום: לע"מ
    לאתר ההטבות
    מומלצים