שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מצעד האיוולת
    "פגוש את הפוקרס" הוא הזדמנות לכל המעריצים לראות איך רוברט דה נירו, ברברה סטרייסנד ודאסטין הופמן צוחקים על עצמם בקומדיה טיפשית במיוחד. אהרון קשלס על שחקנים מליגה א' בסרט סוג ד'

    לפני מספר שבועות הבמאים המהוללים מרטין סקורסזה ("נהג מונית"), פיטר בוגדנוביץ' ("מה נשמע דוק?") ומייק ניקולס ("הבוגר") הוזמנו לפרמיירה היוקרתית של "פגוש את הפוקרס", סרט ההמשך ללהיט משנת 2000. כשהם יצאו מן האולם הם שיפשפו את מצחם בחוזקה. לרגע נדמה היה כי ניקולס אפילו קודח חור אדמומי במוחו, בניסיון להיזכר מהיכן מוכרים לו כוכבי הסרט. בוגדנוביץ' היה הראשון להיזכר, "לעזאזל, זו הייתה ברברה סטרייסנד". אחר-כך קפץ ניקולס, "נכון, ואת בעלה שיחק דאסטין הופמן". רק סקורסזה המשיך לאמץ את זכרונו: "אבל מאיפה אני מכיר את האבא המפחיד עם השומה על הלחי?"

     

    לבוגדנוביץ' וניקולס לא היה אומץ לשבור את ליבו של האחרון ולספר לו את האמת. עד מהרה הם התפזרו. תשוש ועייף, ואולי מתוך הרגל, סקורסזה נופף למונית צהובה ואז זה הכה בו. האיש עם הפלולה הוא לא אחר מרוברט דה נירו.

     

    התגובה הדמיונית ששורטטה לעיל תתכתב ודאי עם תחושותיו של כל צופה שגדל על סרטיהם של סטרייסנד, הופמן ודה-נירו שעה שהוא מביט בעבודתם המשותפת החדשה.

     

    בכלל, יש משהו בכל הקומדיות האחרונות בהן דה-נירו בוחר להשתתף שכופה על הקהל הוותיק צפיה סכיזופרנית: מחד, אנו חוזים תוך דכדוך קל באחד מאחרוני גדולי השחקנים האמריקנים על המסך. זהו האיש שהעניק לנו את דמויותיהם האלמותיות של ג'ק לה מוטה, טרוויס ביקל ורופרט פאפקין, והנה כאן הוא שוב מסתפק בתפקיד קומי שמהותו לנתץ את המיתוס עליו עמל בקושי רב במשך כל שנותיו הראשונות כשחקן. מאידך, הן ב"בוא נדבר על זה" והן ב"פגוש את ההורים" קשה שלא להשתעשע לנוכח מחול האיוולת ע"ש דה-נירו.

     

    האם הווגינה מאושרת?

     

    ב"פגוש את הפוקרס" דה-נירו שב לגלם את הקריקטורה של סוכן ה-CIA הפורש, ג'ק ביירנס. לאחר שהכיר את חתנו העתידי, בעל השם הבעייתי משהו - גיילורד פוקר (בן סטילר) - הוא מבקש להעמיק את חקירתו באילן היוחסין כשהוא נוסע יחד עם אשתו, נכדו והזוג המיועד לביתם של רוז (סטרייסנד) וברני (הופמן) פוקר הממוקם אי שם במיאמי החמה והלוהטת.

     

    ובמיאמי, כך לפחות לימדו אותנו שיריו של וויל סמית', לא רק מזג האוויר חם, גם הנשים והגברים. ומדוע שרוז וברני יהיו שונים, בייחוד כששם משפחתם מצווה על הזדווגות תמידית?

     

    ובכן, הם לא שונים. אלא שגיילורד הנוירוטי והמכור לשקר הסתיר מג'ק את חדוות המין של הוריו וכן את עיסוקם: האם היא סקסולוגית ומחברת הספר "האם הווגינה שלך מאושרת?", והאב הוא עו"ד לשעבר ועקרת בית ליברלית בהווה. אוי לאוזניים הרפובליקניות והשמרניות שכך שומעות. כיצד יגיב ג'ק? האם הוא ישתף את הוריו של גיילורד במעגל האמון המפורסם שלו או שמא ינוס על חייו בזמן שצמד ארנבוני האנרג'ייזר מחליפים חומצות?

     

    מי שמתמצא מעט בז'אנר הבורקס האמריקאי יודע שאין כל סיבה לדאגה שכן התוצאות בסרטים הללו הן זהות, אבל זו הדרך הבטוחה לחופה המיוחלת שמייצרת את מיטב הצחוקים.

     

    פוקריזציה לכו-לם

     

    ומה כולל התפריט הפעם? תינוק בעל חיבה מובנת לבלוטות חלב, כלבלב שבועל כל דבר שזז, החל בבובת איינשטיין –ללא ספק רגע שמעניק פרשנות חדשה לתורת היחסות - וכלה בחתול, משחקי מין הכוללים קציפה, כובע בוקרים ומנקה שטיחים, ובקיצור כל התרחשות שתבהיר לג'ק ולצופים מה מקור השם פוקר. כאילו שלא היינו יכולים לנחש לבד.

     

    ואמנם, ב"פגוש את הפוקרס" אנחנו זוכים לאמץ לראשונה את המונח המדעי החדש "פוקריזציה", שמתאר תהליך שבו מרעיפים אהבה, חום ומגע פיזי אינסופיים כדי לגרום ליקירנו להרגיש בנוח. ברני ורוז מעוניינים לערוך "פוקריזציה" לבני משפחת ביירנס הקפואים, ואכן, רק צמד סוכניו המיוחדים של הבמאי ג'יי רואץ' ("אוסטין פאוורס") - הלוא הם סטרייסנד והופמן - יכולים לחולל את התהליך המשונה הזה למשפחת ביירנס כמו גם לצופים עצמם. למעשה בלעדיהם הסרט הזה כלל לא היה ממריא.

     

    ואכן, עד כמה שזה יישמע מוזר, בניגוד להתבוננות המזוכיסטית בדה נירו, הצפייה בסטרייסנד והופמן - שמשתעשעים כאן בתדמיתם הליברלית והפציפיסטית - מעוררת עונג רב ואפילו התרגשות. מסטרייסנד לא שמענו זמן רב וגם הופמן חזר להופעות סדירות רק בשנה האחרונה. את התוצאות של הרעב הזה ניתן לראות היטב בעיניהם. יש בהם זיק של חיות, כמי שמבקשים לטרוף באהבתם ובמסירותם למלאכת המשחק את מסך הקולנוע. מבין השניים הופמן בולט במיוחד כשהוא מצליח לקחת תפקיד חלול וחסר אופי ולהעניק לו באמצעות התלהבותו ופניו מלאות ההבעה, את הלב, הנשמה והרגש שכה היו חסרים לתסריט. איש קטן גדול.

     

    שני דברים לפני סיום:

     

    1. הייתכן שצפינו בסרט שבו בן סטילר איננו בא במגע ישיר עם הפרשות ריריות?

     

    2. מי שרגיש לפעולות החבלה הקולנועיות האחרונות של דה נירו מוזמן לדלג גם על סרטו הנוכחי. אין ספק שיהיה לכם מאוד קשה לראות את השור הזועם מסתובב עם עטין מלאכותי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים