מעכשיו: משרד הבריאות יתיר לקבוע את מין היילוד

הבשורה הרעה: הטיפול החדש אינו כלול בסל הבריאות ומי שיחפוץ לעבור אותו ייאלץ לשלם עבורו מכיסו.

האפשרות להשיג הריון תוך קביעה מראש של מין העובר הפכה בשנים האחרונות למעשית בעקבות התפתחות הטכנולוגיה של אבחון טרום השרשתי, המאפשרת בדיקה של גנטית של חלק מתאי העובר בתהליך של הפריה חוץ-

גופית בשלבים מוקדמים מאוד של התפתחותו, עוד לפני השתלתו ברחם. בבדיקה ניתן לאתר כרומזומים פגועים שונים וכן לקבוע מהו מין העובר שהושג – האם הוא ממין זכר או ממין נקבה. כיום, מקובל לאבחן את מין העובר במקרים של מחלות תורשתיות האופייניות למין מסויים, על-מנת למנוע החזרתו לרחם של עובר שעלול להיות חולה במשפחות הסובלות ממחלות כאלה.

למרות שהטכנולוגיה החדישה מאפשרת זאת, קביעת מין העובר לפי רצון ההורים שנויה במחלוקת ואסורה בחקיקה או בהנחיות מקצועיות ומנהליות בחלק גדול ממדינות העולם, בהן גרמניה, אנגליה, הולנד, צרפת ובלגיה. בישראל אסר מנכ"ל משרד הבריאות לפני שנתיים את ביצוע ברירת מין היילוד בתהליכים של הפריה חוץ-גופית שלא למטרת מניעת מומים מולדים.

ועדה שהוקמה במשותף על-ידי האקדמיה הישראלית למדעים וועדת הלסינקי לניסויים גנטיים בבני אדם דנה לאחרונה בנושא והחליטה שלא להתיר באופן שוטף את ביצוע בחירת מין היילוד, אולם קבעה מספר מקרים מיוחדים שבהן ניתן יהיה לאפשר בחירה כזו שלא למטרות רפואיות. לאחרונה אימץ משרד הבריאות את המלצות הועדה והן יפורסמו בקרוב כנוהל המסדיר לראשונה בישראל את תחום קביעת מין היילוד וקובע את הנסיבות והמגבלות בהן ניתן יהיה לאשר את ביצוע האבחון המוקדם למטרה לא רפואית.

הנוהל החדש קובע כי ניתן יהיה לברור את מין היילוד במקרה שלמבקשים יש לפחות ארבעה ילדים משותפים מאותו המין ואין להם ילדים בני המין השני, למעט מקרים מיוחדים שלא הוגדרו בנוהל. כמו כן נקבע כי ביצוע האבחון המוקדם יתקיים רק במקרים בהם יש סיכון ממשי וניכר לפגיעה מהותית ומשמעותית בבריאות הנפשית של אחד ההורים או שניהם, או של הילד העתיד להיוולד – אם לא יבוצע ההליך המבוקש.

הורים שיענו על הקריטריונים שקבע משרד הבריאות יקבלו, כך קובע הנוהל, ייעוץ גנטי ובו יובהרו להם כל פרטי התהליך, סיכוניו וסיכוייו וכן השיקולים האתיים הכרוכים בבחירת המין בטרם ההשרשה ברחם. הנוהל קובע עוד כי במקרה שבו יווצרו בתהליך עוברים תקינים שאינם מהמין המבוקש לא יוכלו ההורים לעבור מחזור נוסף של טיפולים לפני שנעשה שימוש בכל העוברים התקינים שנוצרו.

כל בקשה לבחירת מין היילוד תוגש לאישור ועדה מיוחדת שתמונה על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות ובה יישבו פסיכולוג קליני, מומחה לאתיקה, עובד סוציאלי, משפטן, גנטיקאי ואיש דת. הועדה תשקול, בין היתר, האם האישה צריכה לעבור טיפולי הפרייה ללא קשר לנושא בחירת מין היילוד, מה מידת הסיכון שנשקפת לה כתוצאה מהטיפולים ומהו מצבם המשפחתי והחברתי של ההורים.

משרד הבריאות קובע כי אישור הוועדה לא יהווה אישור לקבלת מימון מקופת-חולים לצורך ביצוע ההליך והוא אינו כלול בסל הבריאות, כלומר: מי שיזדקק לו ייאלץ לממן אותו בשלב זה מכיסו. בדברי המבוא לנוהל החדש מוסבר מדוע

הוחלט שלא לאפשר את ביצוע האבחון באופן שוטף מסיבות שאינן רפואיות לכלל הציבור. "אל מול הזכות הבסיסית של אדם לחירות וזכותו לבחור מה טוב עבורו כאשר האמצעים הטכנולוגיים קיימים – עומדים אינטרסים אחרים, חשובים ביותר לקיומה של חברה תקינה ומוסרית כגון טיעונים רפואיים ומוסריים כנגד ביצוע פעולה רפואית הנושאת בחובה סיכון למטרה שאיננה רפואית, מעמדם של העוברים מהמין שלא נבחר להשרשה, מניעת מגמת האפליה בין המינים ושמירת האיזון הדמוגרפי", נאמר בנוהל. "כמו כן, אין להתעלם מהעלות הכספית הגבוהה של ביצוע אבחון טרום השרשתי המחייב גם ביצוע הפרייה חוץ-גופית".

עוד קובע הנוהל כי ניתן יהיה לבצע אבחון טרום השרשתי בכל מקרה שבו קיים פגם גנטי הקשור במין היילוד, הגורם למחלה תורשתית חמורה.