המכה העשירית - המכה שלכם

השכול, התאונות, הגזענות, העוני, החינוך, העקירה, איכות הסביבה, שלטון החוק ולבסוף - ההתעלמות שלנו, "התקשורת המגויסת", מכל זה - מדי יום הצגנו בפניכם מונולוג על אחת "המכות המודרניות", שפוקדות את ישראל תשס"ה. את המכה העשירית השארנו לכם הגולשים. האם זהו הסחר בנשים? נגע הסמים? הפקקים? או אולי זו דווקא אלימות הנוער? כיתבו לנו על המכה או המכות שלכם, באמצעות מנגנון התגובות.

מבחר תגובות

הגולשת סיגי כותבת: המכה שלי היא הרטבת לילה של ילדים. שום דבר לא עוזר, לא טיפול פסיכולוגי, לא טיפול במרפאה להרטבת לילה - כלום! נמאס לי! דנה מחיפה בחרה במכת פנויים פנויות - "אולי זה עקב אכילס של החברה החילונית, אבל בזמן האחרון יש המון פנויים-פנויות מעל גיל 30 שעדיין לא מצאו אחד את השני".

גלי מחיפה כותבת על הביזיון של האקדמיה: "התנאים שבהם צריך ללמוד, חוסר המלגות ללימודים מתקדמים ולמחקר, העסקת מתרגלים על דו"ח שעות וללא זכויות ועוד ועוד". עדי רותם מכפר-סבא משוכנעת שהמכה האמיתית היא הרצון להיות כמו אמריקה: "אם מישהו לא שם לב", היא כותבת, "ישראל מנסה להיות ארה"ב מכל הבחינות. נמאס". 

דנה מתל-אביב כתבה על מכת ביטוח לאומי. לעומתה, שירי ממודיעין בחרה במה שהיא מכנה "מכת המכות", ופירטה באריכות: "המכה האמיתית של המדינה הזו היא השסעים הרבים הפוצעים אותנו ומונעים מאיתנו להיות מדינה ככל המדינות ועם ככל העמים. למה אנשים שומרים כל כך יפה על הבית הפרטי שלהם, וכשהם בחוץ הם מתנהגים זוועה? מלכלכים, דוחפים, מקללים, דוקרים והורגים (על שטויות! למי לא כאב כששמע על הבחור שנדקר רק כי העיר למישהו על המאה שקלים שנפלו לו, או בשל ויכוח על כיסא בים) למה אשכנזים שונאים מזרחיים וההיפך? למה גם בדור שלישי צריך להיות עדתיים? למה אנחנו לא שומרים על האדמה והמים שלנו? למה הורים (ותעזבו את המורים בשקט-  חינוך אמיתי בא מהבית!) לא מלמדים את ילדיהם שאסור לזרוק וללכלך בחוץ, בדיוק כמו בבית? למה שהילדים שלי יילכו לצבא בעוד עשור שנים כשפרזיטים בני גילם 'ייהרגו' באוהלה של תורה באותו זמן? למה אני ובעלי ועוד הרבה כמונו נעבוד כמו חמורים, כשאותם אלה מ'אוהל התורה' לא יעבדו וייהנו מכספנו? למה??"

אושר "מכדור הארץ" בחרה במכות שספגה הפלנטה שלנו: "התעללות בחיות, בטבע, בנהרות, ביערות, פיטום, שחיטה, סימון, השתלטות, הכלאה, האבסה, הרעבה, כליאה והמתה, זיהום, טינוף, בזבוז, חלמאות, זלזול, ביזה, ניצול, טיפשות, נהנתנות, רשעות לשמה. נקודת המוצא האוולית שלנו כגזע עליון - היא זו שתביא לקיצנו. אם לא נדע לרחוש כבוד כלפי הסובב אותנו באשר הוא, לא נוסיף להתקיים על כדור הארץ המיוסר, הפצוע, המדמם שלנו לזמן רב - ובצדק. על הגול העצמי שאנחנו מבקיעים לעצמנו נשלם במחיר מופקע וזה הולך להיות כואב. ואם הייתי מפריזה או טועה ולו בפרט אחד יחיד, דיינו". 

איתי בחר בכתוביות בעברית: "מישהו יכול להסביר לי למה יש כתוביות בכל תוכניות הטלוויזיה, גם אם השפה המדוברת בהן היא עברית? אל תגידו לי שזה בשביל החרשים. בעבורם יש פתרונות טכנולוגיים כגון טלטקסט או באמצעות הממיר. לא כולנו צריכים לסבול בגלל מיעוט קטן". גם י.מ. מחיפה בתחום הטלוויזיה, אך מזווית שונה - ערוצי הילדים: "מכל התחרות על המידרוג, התחרות הגדולה ביותר היא על הצופים הפעוטים". 

גל מצביע על אובדן החזון: "המכה שלי היא זה שעם ישראל סטה מן הדרך הנפלאה שסללו לנו מקימי וחוזי המדינה, דרך השיתוף והאחווה, שנראתה באורח החיים הקיבוצי עד שאלו הופרטו בשל הניכור החברתי והצרכים הקפיטלסטיים הדורסניים של בני האדם, שתמיד רדפו ליותר".

הגולש אלף כתב על בתי המשפט: "מתחבר לביורוקרטיה אבל גם בפלילים, העונשים שהם מטילים על עבירות חמורות כמו אלימות ועבירות תנועה חמורות פשוט מצחיקות (או עצובות - תלוי איך מסתכלים על זה). בית המשפט העליון מדבר כל הזמן על שלטון החוק אבל שוכחים שבשביל שלטון חוק צריך גם ענישה הולמת". ואילו גולשת צנועה, שהסתפקה בכינוי נ', כתבה לנו בקצרה: "המכה שלי היא אמא של בעלי".  

גולש אחר הפתיע וכתב דווקא על עצמו: "אין ספק כי המכה העשירית עונה לשם 'עמית'. כמה סיבות לכך: א. אני (עמית, למי שלא הבין) מתחכם בתגובותיי ללא הרף, לעתים אף מתנשא ונוטה להוציא דברים מהקשרם. ב. עמית מרגיש דחף הזוי להגיב בכל זמן נתון על כל כתבה. מאחר ומעגל חבריו הוא מצומצם ביותר, אימץ לעצמו הבחור את שאר המגיבים כחבריו לכתבה. ג. בכל הזדמנות בו יוכל, ימליץ עמית על להקה העונה לשם The Dave Matthews Band (להקה משובחת, ממליץ בחום). ד. המגיב הסדרתי לעולם לא יפסח על 'השחלת' רמזים לגבי מראהו, ויעשה זאת בצורה נלעגת עד כאב (יפיוף, ציינתי?) 

"עם זאת, כמה יתרונות למגיב הסורר: א. הוא למד מגיל צעיר לעשות את צרכיו בחוץ. ב. עמית לעולם לא יקלל מגיבים אחרים, אלא אם אלו ירמזו על כך שאמו עובדת בצומת הקרובה לאזור מגוריהם. ג. עמית סולד מתגובות כגון 'שי גבסו החתיך, כפרה עליו!' וכו'. ד. בנושא אחר - לא, עמית לא נמשך בשום אופן לשי גבסו. המשך יום נעים. עמית".

הגדיל לעשות אייל פיליפסבורן מירושלים, שהציע 11 מכות משלו:   

1. תאונות דרכים - המונולוג הראשון היה על אדם אחד שנפצע, תוסיפו עשרות אלפי סיפורים כאלה (וקשים הרבה יותר) ביחד עם 550 סיפורים על משפחות שאיבדו את יקריהן ותגלו שעשר מכות מצרים זה גיבושון לעומת המכה הנוראית הזו.
2. פרוטקציות - במדינת ישראל התכונה היחידה שיכולה להבטיח לאדם הצלחה היא הידחפות. אדם ללא קשרים או יכולת פנומנלית להתחבר עם האנשים הנכונים לא יוכל להגיע לשום הישג, ללא שום קשר ליכולתו (גם בחו"ל יש פרוטקציות, אבל מי שמוכן לעבוד באמת באמת קשה, מצליח). 
3. תשתית - לא רק מבחינת תאונות הדרכים. הכבישים בארץ צרים כל כך שכל תאונה קטנה פוקקת אותם לגמרי. ההבדל בנסיעה ממקום א' ל-ב' בשעות שונות של היום עומד על 300% מבחינת זמן נסיעה. הבלאי שנגרם לכלי-הרכב, הפסד שעות העבודה והעצבנות של הנהג על הכביש עולים הרבה יותר מבנייה של כבישים מופתיים וקווי רכבת מכל מקום לכל מקום. 
4. תרבות התורים - בארץ הקודש, תור זה שם של ציפור, לא יותר. אני מנסה להיזכר מתי הייתי בפקק שלא הייתי עד לנהגים (בעיקר של מוניות אבל לא רק) שהחליטו שיש להם מעבר מיוחד והם לא צריכים להשתרך בפקק כמו שאר הנהגים. 
5. סלולרי - למה ילדים בגן צריכים אותו, למה כל כך קשה לכבות אותו בקולנוע? למה זה כל כך חשוב שאני אשמע עם מי הילדה בת ה-16 שעומדת לידי בקיוסק בקניון יוצאת הערב? 
6. יפי הנפש - הם יושבים בבית קפה ומדברים על גרוסמן, הם הולכים להצגות ומדסקסים על הכיבוש. זה לא היה מפריע לי אלמלא הם היו הולכים לאיחוד האירופי וקוראים לו להחרים מוצרים מההתנחלויות, אלמלא הם היו קוראים מעל בימות ציבוריות בעולם לתמוך בישראלים שמתנגדים לכיבוש (ו"תודה" לקרן ידעיה, הבמאית של "אור"). 
7. מוסכניקים - "יש לך בעיה עם שסתום הפליטה בקרבוטור, החלפתי לך שמן ומים ירוקים וגם את דיסקית הבלמים האחוריים ואת הקרבורטור". לך תדע אם יש משמעות למשפט הזה, או שמבחינה מקצועית המשפט בלתי מובן כמו סרט של דיוויד לינץ'. 
8. ביורוקרטיה - על מנת למלא טופס 45 א', אנא הצטייד באישורי מס הכנסה, אישור של משרד הפנים על היותך אזרח ישראלי ואישור מחברא קדישא שעוד לא השתמשת בשירותיהם. לאחר מכן, יש להחתים נוטריון על כך שאינך מת באופן משפטי ולהמציא הצהרה מרואה חשבון שכל רכושך הפיננסי אינו מוגדר על פי חוק הרשות לשנת התרצ"ד כרך ג' שורה 8, ממש ליד המעבר, כרכוש של מישהו שמת. מה זה טופס 45 א', אתה שואל? תפנה למענה הקולי בימים א', ג' ו-ד' בין 10:30-10:38. 
9. ג. יפית - הטיעון הכי טוב למה צריך להחזיק את ערוץ אחד. מ-שו-גע! 
10. גלגל"צ - כששומעים את הפלייליסט של התחנה הזו, די ברור למה יש תאונות דרכים.
11. אתרי חדשות באינטרנט - על כל ידיעה יש תמיד מאה מגיבים שחושבים שנו-רא נו-רא חשוב לקרוא את מה שיש להם לכתוב (וכן, אני חלק מהבעיה, אני יודע).
    

      אל תתביישו להוסיף, זוהי רשימה חלקית ביותר.