למה ההיסטוריה לא חוזרת?

לפני כשש שנים התחלתי, יחד עם צוות של תחקירנים, לאסוף חומר לספר על קרבות לטרון ב-1948. הדרמה הגדולה, שבה היו מעורבים רבים שהפכו אחר כך לבעלי תפקידים מרכזיים בשלטון ובחברה בישראל, נראתה לי מרתקת מאין כמותה. מעניין לא פחות היה האתגר לנער את האבק מעל פרשה שנשכחה מלבם של רבים. על סף סיום המחקר, ערכתי סקר בין תלמידי תיכון ידוע בתל-אביב. שאלתי מה הם יודעים על קרבות לטרון. התוצאה: כמעט איש מהם לא זכר דבר משיעורי

ההיסטוריה שבהם לימדו את הנושא. הם תלו את קולר האשמה בתכניות הלימודים ובספרי העזר הנקבעים על ידי משרד החינוך, שאין בהם, לדעתם, כדי לגרות את רצונו של התלמיד להתעמק בהיסטוריה. החומר, טענו, יבש מדי, מסורבל מדי, וסגנון הלימוד מיושן ובלתי נגיש לתלמיד.

רק בישראל 

התשובה היא קודם כל: כסף. הפקת הספר "לטרון" התאפשרה תודות לעבודתם המשותפת של שלושה תחקירנים, שחלקם עבד זמן רב על איסוף החומר. עלות התחקיר הסתכמה בלא פחות מ-200 אלף שקל. סכום דומה שולם לתחקירנים של "המטרה: תל-אביב". הוצאת "קשת" מימנה את ההוצאות האלה ברצון ותוסיף לממן את הספרים ההיסטוריים הבאים שתוציא לאור, בלי קשר לרמת ההוצאות וההכנסות, משום שאנו חושבים ששימור ההיסטוריה שלנו הוא אחד הערכים העליונים בחברה הישראלית.

למרות זאת, מרבית המו"לים יהססו להוציא סכומים כאלה לפני שיובטחו להם מכירות נרחבות של הספר. ההיסוס הזה נובע מן העמדה השמרנית שמאפיינת בדרך כלל את ענף המו"לות הנזהר מלקחת סיכונים. המציאות מוכיחה שזהו שיקול מוטעה. "לטרון" מכר עד היום יותר מ-30 אלף עותקים. "המטרה: תל אביב" כבר עבר את ה-20 אלף. רק מעט ספרים בשוק הישראלי מכרו כמות כזאת של עותקים. חישוב כלכלי פשוט מראה שבהיקפי מכירה כאלה המו"ל יכול בהחלט להרוויח, גם אחרי תשלום ההוצאות הכבדות לתחקיר ולתמלוגים.

ובכל זאת, מו"לים רבים מעדיפים לא להיכנס להרפתקה הזאת. הטענה הרווחת היא, שרק סופרים פופולריים במיוחד יוכלו להבטיח שספריהם ההיסטוריים יימכרו היטב, ומרבית הסופרים מן השורה הראשונה מעדיפים לכתוב על נושאים אחרים, משתלמים יותר. ספרי היסטוריה של סופרים בלתי ידועים, טוענים המו"לים, לא יכניסו כסף.

יש מעט סופרים יוצאים מן הכלל העושים עבודה נפלאה בתחום זה: עמוס אילון, אניטה שפירא, תום שגב, יחיעם וייץ, שלמה נקדימון. יש גם אחרים. אבל זוהי רק טיפה בים. בהיסטוריה שלנו מצויים אין ספור נושאים מעולים המצפים לסופר הנכון: העלייה לארץ בראשית המאה, הכחדת יהדות אירופה על ידי הנאצים, המבצעים המדהימים של ההעפלה, המאבק בבריטים, הדרמה הגדולה של מלחמת הקוממיות, האישים שעמדו במרכז ההיסטוריה שלנו, ומה לא. אני מייחל לעצמנו שהשנים הבאות יתאפיינו בפריחה מו"לית גם בתחום זה. כולנו נצא נשכרים מכך.

• רם אורן הוא סופר, עורך ומנכ"ל הוצאת "קשת". לאחרונה ראה אור ספרו "אחות קטנה".
  

• ובשבוע הבא: אלי הירש על הפוליטיקאים של הלשון.