שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "האיש השמן" חזר להשמין. מדוע?
    שר האוצר מנהל את המדיניות הכלכלית במשק במטרה לחזק את המגזר הפרטי ולהחליש את הציבורי. אלא שלמרבה ההפתעה, נקלטו במשרדי הממשלה, בחברות הממשלתיות וברשויות המקומיות בחודשים האחרונים אלפי עובדים. ynet ניסה לבדוק מה ההסבר לכך

    הציבור בישראל זכה לפני שבוע בהפתעה משמחת: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירדה האבטלה במשק ברבעון הראשון של השנה מ-9.8% ל-9.1% מכוח העבודה. המשק יצר 35 אלף מקומות עבודה חדשים, כולם במשרות מלאות, ומספר המובטלים ירד ב-20 אלף.

     

    הנתון המפתיע ביותר, שבכירי הפרשנים הכלכליים והאנליסטים התקשו להסבירו, הוא העובדה שכמחצית מהמועסקים החדשים נקלטו בענפים הלא עסקיים: 14 אלף עובדים חדשים נקלטו במינהל הציבורי, ו-12 אלף נקלטו בחצי השנה האחרונה בענפי החינוך, הבריאות והרווחה. על פי מדגמים נוספים של הלמ"ס, שהגיעו לידי ynet, במהלך שנת 2004 נקלטו בשירותים הציבוריים יותר מ-6,000 עובדים נוספים.

     

    הנתונים הללו הם בניגוד למדיניות של שר האוצר, בנימין נתניהו, המצהיר חדשות לבקרים כי יש  להקטין את חלקו של המגזר הציבורי, "האיש השמן", כדי להקל על המגזר הפרטי, "האיש הרזה", שבעולם הדימויים של נתניהו סוחב את השמן על גבו. כיצד, איפוא, ייתכן שבעיצומן של רפורמות נתניהו, מתחיל פתאום "השמן" להתרחב שוב וקולט אלפי עובדים חדשים? 

     

    מספר העובדים שמעסיקה הממשלה עצמה דווקא הצטמצם. בנציבות שירות המדינה מדגישים, שהממשלה לא הגדילה את התקנים לעובדים במשרדים השונים, ולהפך, צמצמה, קיצצה ופיטרה עובדים רבים. ולכן את ההסבר להתרחבות המחודשת של "האיש השמן" יש לחפש בגופים ציבוריים אחרים, המקבלים תקציבים מהממשלה אך אינם חלק ממנה: החברות הממשלתיות, הרשויות המקומיות, כוחות הביטחון ומערכת החינוך והבריאות.

     

    שלמה מעוז: "אין הסבר, יש ניחושים"

     

    "אני לא מצליח למצוא שום הסבר לנתונים הללו", מודה הכלכלן הראשי של בית ההשקעות נשואה-זנקס, שלמה מעוז. "הגידול בשירותי הבריאות והרווחה הוא טבעי וקיים גם בחו"ל, בשל הזדקנות האוכלוסייה. ואולם, את הגידול במגזר הציבורי אני לא מצליח להבין, וכך גם אנשים מתוך המגזר הציבורי עצמו ששוחחתי עמם". 

     

    יש לך השערות?

     

    מעוז: "יש לי ניחושים בלבד: אני מנחש שכוחות הביטחון גדלו בשל ההיערכות להתנתקות, ושהרשויות הגדילו את כוח האדם שלהן, ברגע שהממשלה הגדילה מחדש את תקציביהן".

     

    ההתנתקות: לא משמעותי

     

    הניחוש הראשון של מעוז אינו פותר את התעלומה. מבדיקת כתבי ynet עולה כי המשטרה גייסה לאחרונה כמה עשרות שוטרים חדשים באזור רצועת עזה לקראת ההתנתקות, וצה"ל גייס עוד כמה עשרות חיילים בקבע. משרדי הממשלה פרסמו, אמנם, מכרזים שיספקו השנה תעסוקה זמנית לאלפי עובדים שיכינו את התשתית האזרחית להתנתקות, אך את העבודות יבצעו קבלנים וחברות כוח אדם מהמגזר הפרטי.

     

    הססטיסטיקן הממשלתי: בזכות ההתאוששות במשק 

     

    מהו, איפוא, הפיתרון לתעלומה? הסטטיסטיקאי הממשלתי, שלמה יצחקי, מאשר את הניחוש השני של מעוז: הממשלה הגדילה את תקציבי המגזר הציבורי, וזה גייס עובדים חדשים. "חשוב להדגיש, שהלמ"ס מפרסם דגימה סטטיסטית בלבד של מספר העובדים", מדגיש יצחקי, "אין לנו רשימות. ואולם, בהנחה שהנתונים מצביעים על המציאות, הם נובעים, לדעתי, מהעובדה שתקציבי הממשלה גדלו.

     

    "המשק כולו התאושש, ואין סיבה שגם המגזר הציבורי לא יתאושש. חלק מהמשבר של השנים האחרונות נבע מעצירת כספים ממשלתיים למגזרים שונים.

     

    "בשנה שעברה קרו שני דברים גדולים: הפריחה הגדולה בהיי-טק התחילה בהדרגה לחזור, והמצב הביטחוני השתנה לטובה. ברור ששני הדברים השפיעו לטובה על המשק כולו. תקבולי המסים גדלו, והתקציבים גדלו בהתאם".

     

    שר האוצר אומר שהסיבה המרכזית לשיפור הכלכלי היא לא התהליכים שציינת, אלא מדיניותו, שהעבירה כוחות מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי. כיצד הדברים מתיישבים עם דבריך?

     

    יצחקי: "לעובדות יש הסברים שונים. העובדה היא שהמצב השתפר. אני פרשתי בפניך את ההסבר שלי. בהחלט ייתכן שלמישהו אחר יש הסבר טוב יותר".

     

    חברות ממשלתיות: הסכמי פרישה בעקבות הרפורמות

     

    אחת המטרות המרכזיות של רפורמות נתניהו היתה קיצוץ במנגנונים המנופחים, לטענתו, שמחזיקות החברות הממשלתיות. זאת, על ידי הוצאת עובדים ותיקים לפנסיה מוקדמת והחלפתם ב'עובדי דור ב', צעירים שעובדים קשה יותר ומרוויחים פחות. החברות שקמו במקום רשות הנמלים, לדוגמה, קלטו מאז תחילת השנה בלבד כ-150 עובדים צעירים, ובכירים בנמלים מעריכים שבקרוב ייקלטו כ-100 עובדים נוספים. מאות העובדים שגויסו בחברות שונות הצטרפו לאלפים. 

     

    העובדים החדשים גורמים לירידה בסטטיסטיקה של האבטלה, כיוון שהם הופכים מ"מובטלים" ל"עובדים". גם אם עבדו במגזר הפרטי לפני שנקלטו בחברה הממשלתית, הם מפנים את מקומם במגזר הפרטי למובטלים. הפורשים הוותיקים לעומת זאת, אינם משפיעים על הסטטיסטיקה, כיוון שאינם הופכים למובטלים. 

     

    בין אם זאת היתה כוונת המשורר ובין אם לאו, פועלים התהליכים הללו, בעקיפין, לטובת ציבור העובדים. "נוצר מצב שהעובדים הוותיקים והשחוקים יוצאים לפנסיה מוקדמת, וממשיכים לחיות בכבוד עד סוף חייהם", מסביר בכיר בחברה ממשלתית, "את מקומם תופסים עובדים צעירים, נמרצים ורעננים יותר, הזקוקים לפרנסה ומוצאים אותה, גם אם כעובדי דור ב'".

     

    שלום שמחון: "מה לעשות, צריך עובדים"

     

    מתברר שהרפורמה הגדילה גם את מספר החברות הממשלתיות. בדיון שנערך בשנה שעברה בוועדת הכלכלה של הכנסת חשף יו"ר הוועדה דאז, ח"כ שלום שמחון, את העובדה שמאז שהחלו הרפורמות של נתניהו, קמו 10 חברות ממשלתיות חדשות, הרבה יותר ממספר החברות שהופרטו.

     

    "הנתון שהצגתי אז אינו מעודכן", אומר שלום שמחון, כיום השר לאיכות הסביבה. "הוא אינו כולל, לדוגמה, את 4 החברות הממשלתיות, שקמו במקום ראשות הנמלים. לכל חברה כזאת ממנים דירקטוריון חדש, הנהלה, מזכירות, ועוד ועוד".

     

    האם זו סיבה משמעותית לגידול בתעסוקה במגזר הציבורי? 

     

    שמחון: "למען ההגינות, אני חייב להגיד שלא. מדובר בחברות קטנות, יחסית, שעוסקות בעיקר בניהול. זאת, בניגוד לחברות הענקיות שהופרטו, כמו בזק או אל-על. ההסבר העיקרי, לדעתי, הוא שחלה פריצה מסוימת בסקטור הציבורי. מגייסים עובדים, לא רק בחברות המממשלתיות אלא גם בממשלה עצמה".

     

    אבל בנציבות שירות המדינה אומרים שהממשלה אינה קולטת עובדים.

     

    "אתן לך דוגמה בתחום אחר: נניח שמחירי הקפה השחור, למשל, מפוקחים, ומחירי הנס-קפה אינם בפיקוח. האם לא תמצא בשוק קפה שחור בעטיפה של נס קפה? מה לעשות? מי שצריך עובדים, ימצא דרך לגייס אותם".

     

    מזווית ראייתך כשר, האם הממשלה צריכה עובדים נוספים?

     

    "במשרד שלי אנחנו משוועים לעובדים חדשים, ולא יכולים לקלוט מספיק עובדים אפילו לא בתוך התקנים הקיימים".

     

    שב"ס: יותר אסירים, יותר סוהרים

     

    אחד הגופים שרשמו את קצב הגידול המהיר ביותר הוא שירות בתי הסוהר, שהגדילה בשנה האחרונה את מספר עובדיה מ-3,400 ל-5,500. בשב"ס מסבירים: "הגדלנו את כוח האדם בעיקר בגלל גידול דרמטי במספר האסירים הכלואים בבתי הסוהר. בנוסף, הרחבנו את בתי הסוהר, כדי להקל את הצפיפות ולשפר את הטיפול באסיר, כדי להתקרב לסטנדדטים של העולם המערבי". 

     

    מדוע נכלאו יותר אסירים? סיבה אחת לכך היא הגידול המחריד בהיקפי הפשיעה. הסיבה השנייה היא שככל שכוחות הביטחון מסכלים פיגועים רבים יותר, הם מסגירים לשב"כ יותר עצירים פלסטינים החשודים בנסיון לבצע אותם. "שירות בתי הסוהר משלם את מחיר הרגיעה הביטחונית מזה והמצוקה החברתית מזה", מסבירים בשב"ס.

     

    רשויות מקומיות: "גידול מזערי" של אלף עובדי מנהל

     

    מדגמי הלמ"ס חושפים הפתעה נוספת: לפי המדגמים, מספר עובדי התברואה ברשויות המקומיות ירד בכ-200, אך מספר עובדי המנהל ברשויות המקומיות גדל בקרוב לאלף. מרבית הרשויות נמצאות במצוקה תקציבית קשה, ומתקשות לשלם שכר גם לעובדים הקיימים. הרשויות התחייבו לבצע השנה תוכניות הבראה, שהיו אמורות לגרום דווקא לפיטורים המוניים של עובדי מינהל.

     

    ואולם, במרכז השלטון המקומי מודים: הרשויות הגדולות והמבוססות, כמו תל אביב וחיפה, גייסו השנה כ-3,500 עובדים. מספר העובדים שגויסו התקזז עם הפיטורים ההמוניים ברשויות החלשות בפריפריה. "לצערנו, במקומות בהם נערכו תכניות הבראה פיטרו הרשויות המקומיות יותר מ-2,000 עובדים", נמסר ממרכז השלטון המקומי. "הפיטורים נעשים בכאב ותוך פגיעה בשירות לתושב.

     

    "הרשויות הן גוף חי ונושם, המגייס ומחליף עובדים כל העת. תוספת נטו של כ-900 עובדים מתוך כ-100 אלף עובדים בכלל הרשויות המקומיות, היא מזערית ונמוכה משיעור הגידול הטבעי במדינת ישראל", אומרים בשלטון המקומי.

     

    מערכת הבריאות: יותר קשישים, יותר עובדים

     

    עוד עולה ממדגמי הלמ"ס, כי גם מערכת הבריאות, כולל בתי החולים וקופות החולים, קלטה בשנה האחרונה יותר מ-3,000 עובדים חדשים. "מדובר בתחלופה טבעית של עובדים המתפטרים, עוזבים, או יוצאים לחופשות ללא תשלום", מסבירים במשרד הבריאות, "משרד הבריאות פועל בהתאם לכללים המחייבים את כל משרדי הממשלה".

     

    "בתי החולים והקופות זקוקים לעובדים רבים יותר, כיוון שהיא מטפלת בקשישים רבים יותר", מסביר פקיד ממשלתי המעורה בנעשה במערכת הבריאות. "מי שמצפה שתוחלת החיים תמשיך לעלות אינו יכול לצפות שפחות אנשים יעסקו בהצלת חייו. המערכת, כמו יצור חי שנלחם על חייו, תמצא לה דרכים לשרוד. מקצצים משרות ממשלתיות? אז בתי החולים יעסיקו עובדים דרך חברות כוח אדם ומינויים חיצוניים. בסופו של דבר, הם יעבדו במערכת הבריאות".  

     

    אחת הסיבות לקליטה המסיבית של עובדים במערכות הבריאות והרווחה, היא חוק חברות כוח אדם. החוק, שיישומו הוקפא במשך שנים במסגרת חוק ההסדרים, יושם בשנה שעברה והוקפא השנה שוב, מחייב חברות להפוך את עובדי כוח האדם לעובדים קבועים של החברות המעסיקות אותם אחרי 9 חודשי העסקה.

     

    הממשלה, החברות והעמותות השונות העוסקות בבריאות ורווחה נאלצו להפוך מאות עובדי חברות כוח-אדם, שהסטטיסטיקה התייחסה אליהם כאל "מגזר פרטי", לעובדי המגזר הציבורי. הנתון הזה אינו מראה, איפוא, על ירידה באבטלה, אך הוא מראה על שיפור גדול בתנאיהם של העובדים קשי היום.

     

    "מתברר שצריך גם את המגזר הציבורי"

     

    האם מדובר במגמה שתימשך? במהלך השנה הזאת תפוך בזק, על 12 אלף עובדיה, מחברה ציבורית לחברה פרטית, והסטטיסטיקה עשויה להתהפך שוב ולהצביע על השמנתו של "הרזה" והרזייתו של "השמן". ואולם, מרבית הגורמים לגידול בתעסוקה הציבורית לא ייעלמו: הזדקנות האוכלוסייה תימשך, והעלייה בפשיעה אינה צפויה להיפסק. חוק חברות כוח אדם הוקפא, אך ייתכן שייכנס לתוקף בשנים הבאות. החלפת העובדים הוותיקים בצעירים אמורה להימשך ולהתרחב למגזרים נוספים, כמו החינוך. נראה שגם הרשויות המקומיות יתחילו לגייס עובדים, וייתכן שגם משרדי הממשלה לא יעמדו בלחץ.

     

    "העובדה שאלפי מובטלים מצאו עבודה חדשה צריכה לשמח אותנו, נקודה", אומר פקיד בכיר במשרד ממשלתי, "את מחפשי העבודה לא מעניין אם האיש שמספק להם סוף-סוף פרנסה ותעסוקה הוא 'השמן' או 'הרזה'. מתברר שהסקטור הציבורי ממשיך להיות מנוף לקידום התעסוקה. אלה שאמרו לנו שוב ושוב בקולי-קולות, שהמגזר הציבורי הוא אויב העם, צריכים לשאול את עצמם, אם המדיניות היעילה והמוצלחת שלהם-עצמם אינה מהווה פשיטת רגל לאידאולוגיה העומדת מאחוריה". 

     

    הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, מנהל רשות החברות הממשלתיות, אייל גבאי, ומנהל הרשות לתכנון וכח אדם בתמ"ת, בני פפרמן, סרבו להתראיין לכתבה זו.

     

    בהכנת הכתבה השתתפו רוני סופר וחנן גרינברג

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הסטטיסטיקאי הממשלתי, שלמה יצחקי
    צילום: טל כהן
    מעוז: 2 ניחושים
    צילום: טל כהן
    הפגנת עובדי הרשויות (ארכיון)
    מומלצים