צו שמונה
כשיגיעו מחר ראשי המדינות המתועשות למפגש הפסגה השנתי שלהם, שיתקיים בטירה מבודדת סמוך לאדינבורו, הם ימצאו מאות אלפי מפגינים ממתינים להם, בהם גם קבוצה של ישראלים. אלה דורשים: סיוע מיידי ומסיבי לאפריקה השוקעת
כשראשי המדינות המתועשות יתכנסו מחר לפגישתם השנתית, שתיערך הפעם בסקוטלנד, במלון המרוחק כ-70 ק"מ מאדינבורו, הם יוכלו להרים כוסית לציון 30 שנה להקמת מועדון-העל, שנוסד במטרה לתאם עמדות ולגבש קווים מנחים להתנהלות הכלכלה והפוליטיקה הבינלאומיות.
אולם רבבות המפגינים שיזרמו לעיירה הקטנה, שבה ייערך במשך יומיים מפגש הפסגה, יקראו תיגר על החגיגה וינסו – כדרכם בשנים האחרונות – להפוך את האירוע לשדה קרב עם כוחות הביטחון הרבים, שיוצבו במקום כדי להגן על המשלחות המכובדות. מפגיני השמאל ומתנגדי הגלובליזציה ידרשו ממנהיגי העולם להתגייס באופן מעשי לחילוצה של אפריקה מהעוני המחמיר, בו שוקעת היבשת השחורה.
מועדון העשירות
המחאה הזו צברה בימים האחרונים תאוצה ותמיכה עממית נרחבת. עדות לכך היתה השתתפותם של שני מיליון בני אדם במופעי ה"לייב 8", שנערכו בשבת האחרונה בערים שונות ברחבי העולם. גם האפיפיור החדש, בנדיקטוס ה-16, קרא בדרשת יום ראשון שלו להגביר את המאבק העולמי בעוני.
שלושה עשורים חלפו מאז פסגתם הראשונה של ראשי המדינות המתועשות, שכונסה בטירת רמבוייה לא הרחק מפאריז. אז היו חברות בגוף רק שש מדינות – ארה"ב, גרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה ויפן. מאוחר יותר צורפה אליהן קנדה, וב-1998 גם רוסיה, שבמשך שנים רבות נחשבה ליריבה האידאולוגית
של קבוצת המדינות הקפיטליסטיות. מאז מכונה הגוף הזה "קבוצת ה-8" או בקיצור: G-8.
הרעיון להקמת המועדון היוקרתי יצא לדרכו בתחילת שנות ה-70, בימי משבר הנפט העולמי הראשון. ארה"ב ביקשה אז להקים מסגרת שתפגיש פקידים בכירים ממשרדי האוצר של המדינות המתועשות לדיונים משותפים על הדרכים להתמודד עם המשבר. הגוף הראשוני נקרא "קבוצת הספרייה", כדי להדגיש את אופיים הבלתי רשמי של המפגשים. שנתיים לאחר מכן הציעה צרפת להעלות את דרג המשתתפים בדיונים לראשי מדינות.
מאז נועדים מנהיגי המדינות המתועשות מדי שנה על אדמת המדינה המשמשת נשיאה התורנית, ודנים בנושאים שברומו של עולם. בשנותיה הראשונות של "הקבוצה" עסקו המנהיגים בעיקר בעניינים כלכליים. אט-אט נוספו לסדר-היום גם נושאים אחרים – המזה"ת, הגנה על האקלים, סיוע למדינות המתפתחות, המלחמה באיידס ועוד.
אבל המועדון המצוצמם הזה אינו מייצג עוד את המציאות העולמית. המעצמות הכלכליות החדשות – סין והודו – לא מיוצגות בדיונים. גם היבשות המאוכלסות ביותר – אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית – נעדרות. בשנים האחרונות אמנם הוזמנו נציגי גושים וארגונים פוליטיים וכלכליים כאורחים לא-רשמיים למפגשי הפסגה, אולם המדינות שאינן חברות ב"קבוצת השמונה" לא מוכנות להשלים עוד עם המצב הקיים ודורשות ייצוג וחלק בקבלת ההחלטות.
"קבוצת השמונה" נתפסת יותר ויותר כגוף אליטיסטי של המערב, שמטרתו להגן על האינטרסים של העשירים על חשבון העניים. התדמית הזו מזינה את המחאה הגוברת נגד קיומה. גם השבוע צפויים מאות אלפי בני אדם להשתתף בהפגנות סוערות נגד הפסגה, שירוכזו באדינבורו.
לאן הלך הכסף?
ההפגנות האלימות שליוו את הפסגות האחרונות הפכו את הכינוסים הללו לאירועים מאובטחים ביותר. המארגנים נמנעים בדרך כלל מלערוך את המפגשים בערים גדולות, ומעדיפים טירות מרוחקות או איים מבודדים, שהגישה אליהם כמעט בלתי אפשרית. אבל סדרי הביטחון אינם מונעים מקבוצות מפגינים נחושות להגיע איכשהו לקרבת הפסגה.
הלחץ הציבורי הכבד בעניין אפריקה כבר גרם לחילוקי דעות שיעיבו מן הסתם על הפסגה הקרובה. המארח, ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, קבע את נושא הסיוע למדינות אפריקה כאחד משני הנושאים העיקריים של המפגש, לצד השינויים באקלים העולמי. זאת למורת רוחם של כמה מאורחיו – בראשם נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, וקנצלר גרמניה, גרהרד שרדר. בברלין אף טוענים שבלייר בחר בנושאים הללו מסיבות פופוליסטיות. מה שבאמת מעניין אותו, אומרים יועציו של שרדר, זה לחזק את מעמדו בעיני דעת הקהל הבריטית ולהתנער מתדמית עושה דברה של ארה"ב.
אולם חילוקי הדעות אינם נובעים רק מחישובי יוקרה אישית, אלא מוויכוח עקרוני שמתנהל בקרב המדינות העשירות על אופיו של הסיוע לאפריקה. ב-40 השנים האחרונות הזרימו המדינות המתועשות מיליארדי דולרים למדינות אפריקה, מבלי שהדבר יביא לשיפור במצבה של היבשת. להפך: אפריקה כורעת תחת עומס חובותיה; כספי סיוע נעלמו לכיסיהם של מנהיגים מושחתים; ניהול כושל ובלתי מקצועי גרם לכשלונם של פרויקטים יקרים.
המדינות העשירות מעבירות לאפריקה מדי שנה 25 מיליארד דולר כסיוע לפיתוח. בלייר מעוניין להכפיל את הסכום הזה. אולם רוב המדינות המתועשות מתמודדות היום בעצמן עם קשיים כלכליים מבית: חובות, גירעונות תקציביים, קיפאון בצמיחה ומחירי נפט מרקיעי שחקים. מדינות כמו גרמניה לא יכולות עוד
להרשות לעצמן להגדיל את הסיוע למדינות אפריקה. בוודאי לא באופן שיגרום להיעלמותם של כספי הסיוע. לפני מנהיגי המדינות המתועשות ניצבת המשימה למצוא דרך אחרת לתמוך באפריקה ולחלצה מהעוני, מבלי להיקלע שוב למעגל הסגור של סיוע אבוד ומחיקת חובות.
ערב הפסגה בסקוטלנד הודיעו שמונה המדינות על נכונותן למחוק חובות של 18 המדינות העניות ביותר, מרביתן באפריקה ראשי מדינות אפריקה מכונסים מאתמול לפסגה משלהם בעיר הלובית סירט, בהזמנתו של הקולונל מועמר קדאפי. משתתפי הכינוס, מ-53 המדינות החברות בארגון לאחדות אפריקה, ינסו לגבש קריאה משותפת למנהיגי המדינות המתועשות, שתעסוק בסיוע אך גם בהענקת ייצוג לאפריקה במועצת הביטחון של האו"ם.
עשרות ישראלים יצאו לסקוטלנד
גם ישראלים ישתתפו בהפגנות נגד הוועידה בסקוטלנד. קבוצה של כ-15 אנרכיסטים, לצד פעילים ב"עדאלה", המרכז המשפטי לזכויות המיעטו הערבי בישראל, ואנשי ארגון הסולידריות הבינלאומי "איי-אס-אם", יפגינו בבלוק למען פלשתין. זאת במטרה לחזק את המאבק נגד גדר ההפרדה ולמען זכויות אדם בתוך ישראל ובשטחים.
"יותר נכון להגדיר את ההפגנות כאירוע של גלובליזציה אלטרנטיבית ולא של אנטי גלובליזציה, כיוון שגם המפגינים משתמשים בכלים גלובליים", סיפר מתן כהן (16.5), פעיל בארגון האנרכיסטים. הוא עצמו לא יגיע לאדינבורו בגלל הבגרויות, אך בכוונתו לצאת בקרוב להפגין באירופה נגד גדר ההפרדה. "הישראלים התחילו להגיע כבר מההפגנה הראשונה בסיאטל, ומאז כל שנה יש יותר ויותר משתתפים", הוא מוסיף. לדבריו, המפגינים מישראל צפויים להקרין סרטים נגד הגדר ולהעלות בפני קהל הנוכחים סוגיות הקשורות בזכויות האדם באיזור.
לפנייה לכתב/ת 
