שתף קטע נבחר

הממשלה תדון במלחמה בתאונות ובאנטנות סלולריות

שני נושאים בעלי השפעה רבה על חיי אזרחי המדינה אמורים לעלות היום בישיבת הממשלה. השרים ידונו באישור המלצות ועדת שיינין, שכוללות תשלום אגרה בת 9% מגובה ביטוח החובה מדי שנה. נושא נוסף על סדר היום: יידוע אזרחים על הצבת אנטנות סלולריות

המלצות ועדת שיינין, שהוגשו לפני כשבועיים לשר התחבורה, יובאו היום (א') לאישור הממשלה. הממשלה גם תחליט היום האם ליידע אותנו לפני הצבת אנטנות סלולריות: יום החוק מאפשר להציב אנטנה מרחק שישה מטר מביתו של אדם מבלי להודיע לו. היום תחליט הממשלה אם לשנות את החוק.

 

ב-2002 התקבלה תוכנית מתאר ארצית בנושא הצבת אנטנות, אך סעיף שקבע כי יש לידע את הציבור בהצבת אנטנות - הורד בלחץ שר התקשורת דאז, רובי ריבלין. השרים אמורים להצביע על סעיף ברוח הסעיף שהורד אז, ביוזמת שר הפנים אופיר פינס.

 

המלצות ועדת שיינין, שהיו עשויות לעבור באופן "חלק" בקרב השרים וראש הממשלה, ייתקלו כנראה בהתנגדות נחרצת מצד שר האוצר, בנימין נתניהו. מדובר באגרת הבטיחות אותה מציעה הוועדה, בעלות של 9% מגובה פרמיית ביטוח החובה של כל רכב, אותה נאלץ לשלם מדי שנה. גורמים ממשלתיים: "רק תקציב ממשלתי יוכל להחליף את האגרה - אך אין בנראה לעין שום מקור תקציבי שכזה".

 

כזכור, בין המלצות הוועדה, שדנה במצב הבטיחות בדרכים בישראל, נכלל סעיף מפתיע למדי, שגרם להתנגדות סוחפת. מדובר באגרת בטיחות בדרכים שאמורה – כך ממליץ שיינין – לעבור ישירות לתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. האגרה, בגובה 9% מערך פרמיית

ביטוח החובה של כל רכב בכל שנה, אמורה להזרים לרשות כ-390 מיליון שקל בשנה. כסף זה, לדעת הוועדה, קריטי. אם יגיע, הוא אמור לאפשר לרשות להפעיל מנגנון מוצע, שבסופו של תהליך יוריד באופן ניכר את מספר התאונות וההרוגים בדרכים. לדברי שיינין עצמו במסיבת העיתונאים עם חשיפת עיקרי התכנית – "או שנשלם את הכסף הזה שלא יגיע משום מקום אחר, או שנמשיך לספור 500 הרוגים מדי שנה".

 

במהלך הימים שלאחר פרסום התכנית, ספגה זו ביקורת חריפה מכיוונים שונים על ההחלטה "לגלגל" על גבו של הציבור מימון מאבק אותו חייבת המדינה לבצע. בעיקר יצא זעמם של בעלי רכב על התכנית. כידוע, אחזקת רכב בישראל, מרגע קנייתו והלאה, היא עניין יקר במיוחד לעומת המקובל במדינות המערב. גובה המיסוי על רכישת רכב חדש למשל, הוא מהגבוהים בעולם. וכסף זה, כך נטען פעמים רבות על-ידי ועדות שונות, כולל ועדות חקירה פרלמנטריות ומבקרי מדינה, אינו מושקע די בחזרה בתשתית הכבישים ובהגברת הבטיחות.

 

התנגדותו של האוצר לתוכנית ברורה. לאחרונה שלח שר האוצר מכתב למזכיר הממשלה, ובו פירט את התנגדותו לאלמנטים רבים ויסודיים בתוכנית, בתוכם לאופן מימון תקציב הרשות. מקורבים לנתניהו אמרו כבר בעבר כי הוא אינו מקבל את העובדה שהאזרח יאלץ לשלם על בטיחות בדרכים עוד יותר מכפי שהוא משלם כיום.

 

לעומת זאת, בלשכת רוה"מ מעריכים כי המלצות וועדת שיינין יתקבלו, בפרט משום שקשה להניח ששרים יוכלו להצביע נגד תוכנית לאומית להורדת התאונות. גורמים בלשכה אמרו כי "רואים חשיבות גדולה בתוכנית רב-שנתית שכזאת, ובמתן עדיפות לאומית לטיפול בנושא התאונות. בתוכנית של שיינין יש יעדים ברורים לירידה במספר הנפגעים בתאונות הדרכים, והדבר מחייב לעשות הכל על מנת ליישם אותה". גורמים ממשלתיים אמרו ביחס לסעיף המחלוקת: "רק תקציב ממשלתי יוכל להחליף את האגרה - אך אין בנראה לעין שום מקור תקציבי שכזה".

 

אלא שנראה כי אותם גורמים שכחו לחלוטין כי הקטל בכבישים אינו דבר חדש. מדינת ישראל הקימה בעבר מספר וועדות לטיפול בבעיה, והמלצותיהן של אלה נקברו – בדיוק כמו וועדת החקירה הפרלמנטרית שהגישה המלצותיה לנשיא המדינה, המלצות שדנו שנושאים דומים לאלה של וועדת שיינין. המלצות אשר מעלות אבק במגירה חתומה היטב אי שם במחסני הכנסת. ובמה שונה וועדת שיינין ממנה, למעט העובדה שכאן צריך הציבור להניע את התהליך ולממן את החור הלא מובן בתקציב? ובכן, זה בדיוק העניין.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
ישיבת ממשלה (ארכיון)
צילום: רויטרס
צילום: מאיר פרטוש
אנטנות סלולריות.
צילום: מאיר פרטוש
מומלצים