בעקבות שודדי הקבצים: מי הם הפיראטים?

בעבר היו קוראים לאנשים כמותם "בני טובים", אותו מטבע לשון מיושן וגזעני למדי, ששימש לתיאור ילדים של משפחות מבוססות שהתמכרו לסמים או ביצעו מעשי שוד נועזים. מבחינת ה-FBI, הבולשת הפדרלית בארה"ב, המעשים שעשו נערי המחשבים האלה חמורים לא פחות.

בסוף החודש שעבר הם ירדו עמוק למחתרת, אפילו יחסית לאנשים שמנהלים פן מסוים בחייהם במחתרת. זאת, בעקבות הפשיטות הנרחבות שערכו סוכני חרש וחוקרים נוספים ב-11 מדינות, כולל ישראל. ארבעה אנשים נעצרו ומאות מחשבים הוחרמו.

על הכוונת היו קבוצות "ווארז" (warez – שיבוש של המילה

 software ברבים, והמשמעות היא הפצה פיראטית של תכנים המוגנים בזכויות יוצרים).

חברי הקבוצות הללו מזינים את רשתות שיתוף הקבצים "קאזה", "אימיול" ו-"ביטורנט" בעותקים של סרטים הוליוודיים כמו "נקמת הסית'", "מר וגברת סמית" ו"באטמן מתחיל", תוכנות כמו "פוטושופ" ואפילו ספרים כמו האחרון בסדרת "הארי פוטר".

מי שחשב שרוב הקבצים הפיראטיים מגיעים לרשת רק בגלל משתפי קבצים טועה בגדול. ללא הווארז, תוכנות שיתוף הקבצים היו מתייבשות מחוסר תכנים חדשים.

מפצחי התוכנות

גם בממשל האמריקני יודעים את זה, ולכן הכריזו על מבצע "Site Down" (הורדת אתר), שנועד לגדוע את שורשי הפיראטיות ברשת. "לאחר חקירה ממושכת שהתנהלה באינטרנט, משרד המשפטים תקף בראש שרשרת האספקה של תכנים פיראטיים", מסר התובע הכללי

של ארה"ב, אלברטו גונזלס, "שרשרת הפצה זו מספקת את רוב התכנים הדיגיטליים הלא חוקיים ברשת".

לצורך החקירה, הקים ה-FBI שני סייטים (אתרים) מלאים בתכנים, שהפכו למלכודת פיראטים. לדברי גונזלס, זהותם של יותר מ-120 חברים מובילים בקבוצות warez נחשפה במהלך החקירה, על פי ה-FBI, ולרשימת המבוקשים נוספו שמות חדשים.

החקירה התמקדה בקבוצות השחרור

החקירה התמקדה בעיקר ב"ספקים הראשוניים" של התכנים

הפיראטים לסצינת ה-warez

המחתרתית. גופים אלה מכונים קבוצות release ("שחרור"), מאחר והן אחראיות להעתקת התכנים מהטלוויזיה, מהקולנוע או מתקליטורים - ולהפצתם באינטרנט באמצעות שרתים המכונים top-level warez.

ה"משחררים" דואגים להקליט את סדרות הטלוויזיה החדישות בארה"ב באיכות DVD ולהפיצן ברשת, דקות לאחר שידורן. הם מתגנבים לאולמות קולנוע עם מצלמות וידאו קטנות, ומסתכנים בהקלטת סרטים חדשים, על אף העונשים הקבועים בחוק. הם גם מפצחים את מנגנוני האבטחה בתוכנות ומפיצים את הקוד המפצח (קראק) באתרים שלהם. דקות ספורות לאחר ההפצה הראשונית

 ברשת, התכנים זמינים בכל העולם ומשם הדרך לרשתות שיתוף הקבצים קצרה.

המניע - אידיאולוגי

פיצוח תוכנות מסחריות כבר מזמן הפך לאתגר עבור האקרים ברחבי העולם. כל תוכנה, ממעבד תמלילים דרך תוכנות אנטי-וירוס ומשחקים שנמכרים במחירים גבוהים בשוק, היא יעד מועדף לפריצה.

המטרה של ההאקרים מונעת על ידי אידיאולוגיה - לפרוץ את ההגנות של התוכנה כך שכל אדם בעולם יוכל להשתמש בה מבלי לשלם על כך כסף. ככל ששיטות ההגנה משתכללות, כך גם שיטות ההגנה שנוקטות החברות הופכות ליותר ויותר מתוחכמות. (אין לבלבל בין קבוצות הווארז לקבוצות פיראטים מסחריות).

גנבים או משחררים?

ב-FBI זיהו את קבוצות הווארז כתורמים העיקריים להתפשטות הנגע, וסבורים כי אם

 יכו בהן ישירות, גם אם לא יחסלו את הפיראטיות לחלוטין, יביאו לצמצומה באופן דרסטי.

הטרמינלוגיה מצביעה על ההבדלים בהשקפות העולם בין שני המחנות. בעוד בקבוצות הווארז מדברים על "שחרור" הסרטים, התוכנות ותוכניות הטלוויזיה מכבלי התאגידים העשירים והפצתם לחופשי ברשת, ב-FBI רואים בהם ארגוני פשע האחראים לגניבת תכנים בשווי כולל של 50 מיליון דולר.

על פי האידיאולוגיה הפיראטית, ספק אם מדובר בגניבה במובן המסורתי של המילה, והם מצביעים על מספר דוגמאות בהן ההפצה הפיראטית ברשת לא רק שלא פגעה במכירות של אלבומי מוזיקה או סרטים אלא

להפך, אף סייעה להם באופן עקיף באמצעות הגברת הפופולריות.

הם מסבירים שלא יקרה כלום אם כמה תאגידים עשירים יאבדו קצת מהשליטה ההדוקה על נכסי התרבות הפופולרית המערבית, לטובת הציבור הרחב. עם זאת, אנשי הווארז מצניעים את העובדה שהם מעתיקים גם תוכנות, אלבומים ומשחקים של חברות קטנות ואמנים מתחילים, ופוגעים בהם, על פי תחושתם, ולא ב"תאגידים".

לא עברייינים טיפוסיים

גם במשטרה יודו שהחשודים בביצוע העבירות רחוקים מלענות על פרופיל העבריין הטיפוסי.

 רובם כלל לא יעזו לגנוב שוקולד מחנות מכולת, חלקם תלמידים מצטיינים ואנשים ביישנים ורכי דיבור. רק ברשת הם מסירים את המסיכות ועוטים כינויים כמו inVISible או th5virus.

הפשיטה של ה-FBI זכתה בסצינת הווארז לתואר "יום רביעי השחור". לרוב הקוראים השמות לא יאמרו דבר, אך בין הקבוצות שנחקרו במסגרת הפשיטה האחרונה נמנו צוותים מוכרים היטב ומוערכים בסצינה, בהם Hoodlum ו-Vengeance. רבים חברו להתנתק מהרשת, אחרים הורידו פרופיל, ויש כאלה שיודעים שזו רק שאלה של זמן עד שהמשטרה תגיע אליהם.

לישראלי אחד, החוקרים כבר הצליחו להגיע. חייל בן 20 מצפת נעצר על ידי חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה, בלשי היחידה ומפלג עבירות מחשב, שפעלו לבקשת ה-FBI.

על פי החשד, כי החייל סייע לחברי ISO, קבוצת ווארז, שעסקה בפיצוח והפצה של תוכנות באינטרנט. הוא סיפר בחקירתו שפעל מתוך סקרנות ורכש את אמונם של חברי הרשת שהטילו עליו משימות שונות בתחומים הנוגעים לפריצת התוכנות. החוקרים מאמינים כי חלקו בפרשה קטן באופן יחסי. בקרוב הוא יעמוד לדין בגין עבירות על חוק הקניין הרוחני.

מתקשה להירדם

מאז "יום רביעי השחור" ומעצר החייל, ח', איש ווארז ישראלי, וחבר באחת הקבוצות הידועות בסצינה, מתקשה להירדם. הוא נכנס לסצינה לפני כשנה וחצי כדי להוריד משחקים וסרטים, אך בהמשך נשאב

 יותר ויותר פנימה.

"בשלב מסוים זה נעשה חלק מהחיים, ואתה מבין שאתה שייך למקום הזה", הוא אומר, "ואז כבר המשחקים והסרטים הופכים שוליים, הם לא מעניינים אותך. אתה שם בשביל הכיף האישי שלך. זה כמו בנאדם שיש לו קצת ושואף לצבור עוד ועוד. זה כיף לדעת שבמקום הזה אתה הצלחת והגעת למקום הכי הכי גבוה שאפשר. זה קטע מרגש, אני אוהב את זה".

"עשו לי כבוד ענק"

‎ח' התחיל את דרכו בסצינה כמעלה משחקים לרשת (releaser) בשרתים להפצת תוכנות (סייטים - ראו גם במילון הווארז), במהירות 100-200 מגה ביט לשנייה. לאחר מכן יצר קשר עם גולש ברשת הצ'טים IRC שסיפק לו משחקים חדשים, אותם העלה לסייטים.

ככל שהעלה יותר משחקים לרשת והגדיל את כמות הסייטים בהם פעל, כך עלה האשראי לו זכה בסצינה. בהמשך צורף לאחת הקבוצות הנחשבות והפיץ משחקים בסייטים של 1 גיגה ביט, המאפשר להעלות קבצים בקצב של 120 מגה ביט לשנייה. "כל מי שידע שאני בקבוצה עשה לי כבוד ענק", הוא אומר, "אנשים דיברו איתי, כיבדו אותי. הגעתי למקום הכי גבוה שאפשר".

ח' טוען, כי הוא בין הישראלים הבודדים בקבוצות הווארז המובילות. "קשה מאוד לישראלי להיכנס לסצינה. דרושות לו לשם כך המלצות של ותיקים והם ממליצים רק על מי שהם מכירים. "הגולשים בתחום לא אוהבים ישראלים ותמיד מנסים לשים רגליים לגולשים מהארץ, יש אנשים שמנסים כבר שנתיים להיכנס

 ולא מצליחים".

המכנה המשותף: ההנאה בעיסוק האסור

הוא מעריך כי אותו חייל מצפת נבחן לצורך קבלת חברות קבועה ב-ISO. "ככל הנראה, חברי הקבוצה סיפקו לו תוכנות מוצפנות, והוא נדרש לפרוץ אותן, ולהכין סיריאל (קוד שימוש) לתוכנה ועוד כדי שניתן להפיץ אותה באופן חופשי".

לדבריו, על אף שהסצינה מתאפיינת במשתתפים (רובם ככולם גברים) צעירים, יש בה גם ותיקים, בעלי משפחות ואף בני 50. הוא טוען כי בקבוצות המחתרת אף שותפים אנשים שמנהלים קריירה נאה ומהוגנת בחברות תוכנה גדולות ומוכרות, ובשעות הלילה ממירים את החליפות בחתרנות פיראטית ברשת. את כולם מאחדת תחושת הריגוש ואולי גם ההנאה שבעיסוק בפעילות אסורה.

"הפיראטיות טובה לישראל"

ח' לא אופטימי. הוא סבור שתפיסתו היא רק עניין של זמן לנוכח הטבעת המתהדקת סביבו. למרות שהוא עלול להיעצר כל רגע, הוא עדיין לא מוכן להגדיר את מעשיו "גניבה" ומצהיר כי ימשיך לפעול. "זה טוב לישראל שיש תכנים חופשיים ברשת", הוא אומר.

"אנשים רוצים לקנות משחקים וסרטים ובמצב הכלכלי היום הם לא יכולים להרשות לעצמם לקנות משחק מחשב או לפלסטיישן או לכל דבר ב-200-400 שקל. ברור שהחברות מפסידות מזה....אבל הן צריכות לחשוב על הצרכנים. אנחנו לא המצאנו כלום. פיראטיות תמיד הייתה, מאז שהייתי ילד קטן וקניתי בשוק דיסק צרוב ב-20 שקל".