שתף קטע נבחר

"אצל לבנת, מקצוע האזרחות הפך לילד מוכה"

מלחמת האזרחות מול המורשת: פרופ' מרדכי קרמניצר, שהוביל ועדה שקראה לחזק את לימודי האזרחות, זועם על משרד החינוך של לבנת שמחזק לדבריו את מקצועות המורשת היהודית על חשבון האזרחות והדמוקרטיה: "האזרחות הפכה למקצוע נקלה". במשרד החינוך טוענים: אנחנו מחזקים את הכל, אבל המורשת זה הדגל של המשרד. כתבה שישית בסדרה

מה חשוב יותר, אזרחות או מורשת יהודית? החל משנת הלימודים הזו מתכוון משרד החינוך לתגבר משמעותית את שעות הלימוד במקצועות המורשת, יהדות, מחשבת ישראל ומדינה יהודית לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים. מגמה זו של נמשכת מזה כארבע שנים, מאז הכריזה שרת החינוך, לימור לבנת כי "דגל המשרד" הוא תגבור לימודי המורשת והיהדות בבתי הספר. כתוצאה מכך, ובשל קיצוצי השעות, מי שנדחקו הצידה הם לימודי האזרחות, והם יתוגברו השנה באופן חלקי ביותר.

 

מה זה אומר במספרים? בשנה הקרובה יקבלו התלמידים את התוספות הבאות: במקצוע "מדינה יהודית" תיגבור מ-310 שעות לימוד ל-1,025 שעות; שעות הלימוד ב"מחשבת ישראל" יוכפלו מ-470 ל-800 שעות, וגם המקצוע תושב"ע (תורה שבעל-פה), שנלמד כיום ב-395 שעות, יקבל תוספת נאה ויעלה ל-510 שעות לימוד. ומקצוע האזרחות? הוא יתוגבר אמנם בכל המגזרים (ממלכתי, ממלכתי דתי, ערבי, דרוזי, בדואי וכו'), אולם בכיתות ט' בלבד. מספר השעות הכולל יגדל מ-1,300 ל-2,500 שעות.

 

"במשרד החינוך נעשה מאמץ קבוע לחזק את הצד היהודי, ולעומתו לימודי האזרחות הפכו למקצוע נקלה, שמקבל הכי פחות שעות. נושא האזרחות מקבל

 יחס לא רציני. ככה לא מחנכים אזרחים". את הטענה הקשה הזו משמיע בשיחה עם ynet פרופ' מרדכי קרמניצר, מי שכיהן כיו"ר ועדה שמונתה על יד שר החינוך לשעבר, אמנון רובינשטיין, לבחינת נושא האזרחות הנלמד בבתי הספר. הועדה חיברה את הדו"ח "להיות אזרחים", שאומץ בחום כתוואי לרפורמה בלימודי אזרחות ודמוקרטיה במערכת החינוך. לצד המלצותיו, אומץ גם דו"ח אחר: "עם ועולם - תרבות יהודית בעולם משתנה" של ועדה מקבילה, שבחנה את לימודי היהדות, בראשות פרופ' עליזה שנהר.

 

"בתקופה של השרה לבנת, הדו"ח שלי מקבל כתף קרה", טוען קרמניצר. "הדו"ח שכתבתי לא יושם ועם ההנהגה הקיימת במשרד החינוך אין לי שום דיאלוג. מי שמעוניין בדמוקרטיה ישראלית צריך להיות מאד מודאג מהטיפול של משרד החינוך בלימודי האזרחות".

  

במשרד החינוך מתעקשים להציג תמונה הפוכה, לפיה לימודי האזרחות לא רק שאינם מקופחים, אלא אף מתוגברים. יו"ר הוועדה הפדגוגית במשרד החינוך, פרופ' יעקב כץ: "אני קידמתי את מקצוע האזרחות כך שניתן יהיה להיבחן בו לחמש יחידות לימוד. יש יותר שעות לאזרחות מאשר למורשת, ובנוסף אזרחות הוא מקצוע חובה".

 

למה לתגבר לימודי מורשת ולא מתמטיקה למשל?

 

לדברי כץ, "מתמטיקה לומדים מספיק שעות. למקצועות החובה, עליהם נבחנים במבחני מיצ"ב שפת אם (עברית/ערבית), מתמטיקה ומדעים יש שעות בנויות וקבועות במערכת. לעומתם, מקצוע המורשת חדש יחסית, הוא אינו קבוע במערכת וצריך לתת סיוע. מלבד זאת, החלטנו שמורשת זה הדגל של המשרד".

 

כץ אומר שוועדה בראשותו לבחינת מקצוע האזרחות קבעה לאחרונה שבהתאם להמלצות דוברת, בחינת הבגרות באזרחות תשתנה - והחל מעוד שנה (תשס"ז) ילמדו התלמידים שתי יחידות חובה לבגרות שבצידן חובה מעשית של ביצוע מטלה אזרחית בקהילה במקום יחידת לימוד אחת בלבד. במקביל ישנה ועדה שבונה תוכנית לימודים בנושא מורשת, ציונות ודמוקרטיה גם לבתי הספר היסודיים ליישום בשנה הבאה.

 

את קרמניצר הטיעונים האלה לא משכנעים. לאחר שהוגשו המלצות הוועדה בראשותו הוקם במשרד החינוך מטה "קרמניצר-שנהר" ליישום משותף של המלצות שתי הוועדות. בין היתר הוציא המטה בשנתיים האחרונות את תוכנית "100 מושגים במורשת, בציונות ובדמוקרטיה", המיועדת לכיתות ז'-ח'-ט' בבתי ספר ממלכתיים יהודיים, ערביים ודרוזים (יסודיים וחטיבות ביניים). התוכנית ספגה אף היא ביקורת רבה בשל בחירת המושגים, אופי ההגדרות ומספרן המצומצם שתוחם לטענת אנשי אקדמיה רבים את המגוון הלימודי.

 

"אין ספק שמקצוע האזרחות הפך לילד חורג ומוכה של ההנהלה הקיימת במשרד החינוך", אומר קרמניצר. "מצב הדמוקרטיה בישראל בעתיד יהיה

מושפע מרמת החינוך לאזרחות שאנשים צעירים מקבלים במדינת ישראל כיום. אין שום דימיון בין היחס המועדף של משרד החינוך בנושא לישראל כ'מדינה יהודית' לבין היחס שלו לישראל כ'מדינה דמוקרטית'. עניין הדמוקרטיה מעניין את משרד החינוך כמו שלג דאשתקד".

 

כץ מגיב: "עדיף ילד חורג מאשר ילד מת, כי לפני שהגענו לא היה כלום. כשמוניתי לתפקיד מצאתי ריק, חלל, ואקום בנושא אזרחות והחלטנו לשנות את זה. אני מסכים שצריך לעשות יותר בהכל. עם זאת, יש התקדמות ולדעתי אנשי האקדמיה צריכים לפרגן. השרה אולי לא מחבקת את הדו"ח, אבל היא היחידה מבין כל השרים שעושה משהו ליישמו. אם בוחנים את מקצוע האזרחות היום, לעומת לפני חמש שנים - אי אפשר להשוות. הדו"ח של קרמניצר היה קבור עמוק לפני שהגענו, על הנייר בלבד".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי
קרמניצר. האזרחות הפכה למקצוע ניקלה
צילום: אלכס קולומויסקי
צילום: ירון ברנר
זה הדגל של המשרד. לבנת
צילום: ירון ברנר
מומלצים