שתף קטע נבחר

מחיר הדלק והוועדים

יש הרבה מה לעשות נוכח הזינוק במחירים, אבל איזה שר מוכן היום להסתבך עם הגופים החזקים במשק?

החורף בפתח. מחירי הדלק האמירו לגבהים שלא ידענו כמותם. כדי לחמם את הבית כבשנים עברו, נצטרך להוציא יותר מ-30% מכפי שהוצאנו עבור חימום בשנה שעברה. כדי לנסוע ממקום למקום, אנחנו כבר משלמים יותר מפעם וחצי מן המחיר ששילמנו רק לפני שנתיים. מי שנוסע בסך הכל 500 קילומטרים בחודש בממוצע משלם היום - רק על הדלק - כ-400 שקלים לחודש, כ-10% מן המשכורת הממוצעת נטו, וזה עוד לא כולל את מחיר הביטוח, הטסט ושאר מרעין בשין. נכון, המשבר הוא עולמי. אבל כל מדינות העולם המתקדמות נוקטות מספר צעדים, שנועדו לצמצם ככל האפשר את הנזק שנגרם כתוצאה מעלייתו המטאורית של מחיר הזהב השחור. ואצלנו, רק אצלנו, עולם כמנהגו נוהג. הנה מספר דברים פשוטים שאפשר לעשות כבר מחר:

 

1. עידוד לחיסכון באנרגיה ובמיוחד בחשמל. חברת החשמל משלמת כעשרים מליון שקלים לשנה עבור הפרסומות האוויליות של שקע ותקע, המשחקים במחבואים עם קשישה חביבה. במקום התשדירים הטיפשיים האלה, צריך ורצוי לצאת במסע פרסום לעידוד החיסכון בחשמל. הבעיה היא שאצלנו קיים מונופול, ושמו חברת חשמל. גם החברה וגם עובדיה רוצים את ההיפך. בשבילם, ככל שבישראל יצרכו יותר חשמל - כך יגדלו הכנסותיו של המונופול. ככל שנשתמש ביותר חשמל - כך יגבר הצורך בבניית תחנות כוח נוספות, ותחנות כוח נוספות משמען יותר עובדים לחברת חשמל, והגדלת כוחו של ועד העובדים.

 

בזמנו, כשר התשתיות הלאומיות, נלחמתי בכל כוחי נגד המונופול הרע הזה ועובדיו. על כך שילמתי בכיסאי. היום הורה ועד העובדים לעובדי חברת חשמל להתפקד למפלגת העבודה, כך ששר התשתיות שבוי בידי עובדי החברה שעליה הוא מופקד. במצב כזה, אין שום סיכוי לרפורמה במשק החשמל ולעידוד החיסכון, ולכן לא מפתיעה אמירתו של פואד בן-אליעזר כי כל עוד הוא בתפקיד - חברת החשמל לא תופרט.

 

2. ביטול הדלקן. הידעתם שכמעט מחצית מכלי הרכב הנוסעים בכבישי ארצנו מצוידים בדלקן, כלומר: מישהו אחר - ולא הנהג - משלם עבור הדלק? אם יש תמריץ שלילי לחיסכון בדלק - זהו הדלקן. עדיף לתת לעובד כסף עבור הדלק, ולא לציידו בדלקן. לפחות רצוי להגביל את השימוש בדלקן למספר קילומטרים בחודש. אך גם כאן הניסיון לתקן ייתקל בוודאי בשביתה של ההסתדרות, מחמת הפגיעה האנושה והנוראה כביכול בזכויות העובדים. אז גם כאן - יוק.

 

3. בנייה חוסכת מים ואנרגיה. ניתן לתקן תקנות פשוטות שיחייבו קבלנים ובעלי דירות לבנות בנייה חסכונית יותר באנרגיה ובמים, מבודדת יותר מחום ומקור, והמנצלת יותר את האור הטבעי. בארץ קיימים הידע והספרות המקצועית המתאימים לשם כך, אבל מי רוצה להסתבך עם קבלנים? בכל העולם המערבי גם מסבסדים בנייה ירוקה והחלפתם של מכשירים זוללי אנרגיה במכשירים יעילים יותר מבחינה אנרגטית. הסובסידיה הזו משתלמת מאוד לטווח ארוך, כי נחסכים למשק הלאומי מליוני דולרים עקב החיסכון באנרגיה. ואילו אצלנו, כשהצעתי בעת כהונתי כשר התשתיות לתת זיכוי כספי לבעלי מזגנים ישנים אם יחליפו אותם בחדשים יעילים יותר - הסתכלו עליי כמשוגע.

 

4. החלפת הדלק בדלק "ירוק" ושימוש במערכת המיסוי לשם כך. כיום מייצרים באירופה כמעט 40 אלף מגה-ואט לשנה חשמל מאנרגיית רוח (לשם השוואה, בישראל מייצרים לשנה כעשרת אלפים מגה-ואט חשמל, כלומר: ייצור החשמל מרוח באירופה הוא פי ארבעה מייצור כל החשמל בישראל). אצלנו אין אפילו מידע מדויק באשר למקומות הראויים להקמת תחנות רוח לייצור חשמל. באירופה מעודדים שימוש ביתי במערכות פוטו וולטאיות, המייצרות חשמל מאור השמש, על-ידי מתן זיכויי מס ותמריצים כספיים. אצלנו, רק עכשיו מציעים סוף-סוף תקנות המאפשרות שימוש במערכות ביתיות כאלה, אבל על עידוד כספי אין מה לדבר.

 

בקצרה, הבעיה היא לא רק במשבר העולמי, אלא בתפישת השלטון את תפקידו. כאשר מרבית השרים וחברי הכנסת רוצים רק דבר אחד - להיבחר מחדש - הם לא יתאבדו ולא יקומו כנגד הגופים החזקים במשק, שלהם יזדקקו ביום פקודה.

 

ח"כ יוסי פריצקי, לשעבר שר התשתיות

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים