שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מחקר: בנים אלימים יותר, בנות נוטרות יותר
    ממחקר בנושא אלימות שנערך במכון סאלד עולה כי הסכסוכים בין התלמידות נמשכים זמן רב יותר, לעומת הסכסוכים בהם מעורבים בנים. לפי המחקר, "פגיעה בכבוד המשפחה" היא בין הגורמים העיקריים לסכסוכים בין מתבגרים, לצד תחושת עוול ופגיעה בכבוד ובחברות

    סכסוכים בקרב תלמידות בבית הספר נמשכים זמן רב יותר מסכסוכים בקרב הבנים. כך עולה ממחקר מקיף חדש בנושא אלימות בקרב בני נוער בגילאי התיכון. המחקר "מתבגרים בסכסוך חברתי: התפרצות, הסלמה והתמודדות", נערך במשך כשנה במכון סאלד על-ידי החוקרים אורית בנדס-יעקב ופרופ' יצחק פרידמן וממצאיו התפרסמו הלילה (יום ב') לראשונה.

     

    24% מהבנים נקטו בסכסוך באלימות מילולית לעומת 13% אצל מהבנות שסיפרו על כך. באלימות פיזית, הבנים מובילים בהפרש גדול - 49% מהבנים סיפרו שהיו מעורבים באלימות כזו, לעומת 7% בלבד מהבנות. אבל סכסוכי הבנות נמשכים זמן רב יותר: 42% מסכסוכי הבנים הסתיימו בתוך מספר שעות, לעומת 11% בלבד מסכסוכי הבנות. 53% מסכסוכים בקרב הבנים יושבו בתוך שבוע לעומת 32% מסכסוכי הבנות.

     

    החוקרת אורית בנדס יעקב מסבירה: "אפשר לומר שבנים מפעילים יותר כוח פיזי ובנות משתמשות יותר במניפולציות חברתיות. לא ברור האם האחד יותר פוגע מהאחר. הם פשוט פועלים בדרכים שונות כשמבטאים תחושות שלהם במהלך הסכסוך. בדקנו עוצמה של סכסוך ותדירות. התברר שיש שני נושאים עיקריים שגרמו לסכסוכים - פגיעה בחברות ותחושת עוול. הם גם המתאימים להיבטים של גיל ההתבגרות".

     

    המחקר התבסס על מדגם של 845 תלמידי כיתות י ו-י"א והוא כולל היבטים תיאורטיים לצד סיפורי סכסוך שהוגדרו על-ידי המעורבים בהם סכסוכים משמעותיים. מהמחקר עולה כי הגורמים העיקריים לפריצת סכסוכים בקרב מתבגרים הם: פגיעה במעגל הקרוב (למשל, קללות נגד הורים), תחושת עוול, פגיעה בכבוד, פגיעה בחברוּת, פגיעה במעמד החברתי ופגיעה על רקע שיוכי או התנהגותי.

     

    "הייתי צריך לקחת אקדח ולירות בו"

     

    החוקרים קיבצו גם משפטים שאמרו תלמידים. כך למשל, תלמיד כיתה י' אמר: "אני חושב שלא הייתי צריך לדקור אותו אלא רק להרביץ לו ואני לא חושב שהייתי להרביץ כל כך חזק". ילד אחר דוקא הצטער שלא נקט באלימות קשה יותר: "אני עדיין ילד מוכה, אני חושב שהייתי צריך לעמוד על שלי, לקחת אקדח ולירות בו".

      

    במחקר העידו תלמידים שברגע שמתרחש סכסוך, ההתנהגויות השכיחות הן: ויכוח/ מריבה (48%), אלימות פיזית (29%), ניתוק הקשר (24%), אלימות מילולית (19%), ולעג/ השפלה (16%). 17% מהסכסוכים התפוגגו, 14% נגמרו בפשרה או בהבנה, 14% מהסכסוכים נמשכו ללא פתרון.

     

    נמצא כי תלמידי בתי הספר הממלכתיים נטו לניתוק קשר יותר מתלמידי בתי הספר הממלכתיים-דתיים. לעומת זאת, אלה האחרונים נקטו אלימות מילולית יותר מתלמידי בתי הספר הממלכתיים. במחקר נמצא כי תלמידי כיתות י' נקטו אלימות פיזית ביותר מקרים מתלמידי כיתות י"א.

     

    אשר לעוצמת הסכסוך עלה כי הסיבות הבולטות לפריצת סכסוכים בעלי עוצמה גבוהה היו בתחום הפגיעה בחברוּת - סכסוך בגלל אכזבה מחבר, בשל פגיעה בחבר, בגלל שקר, גילוי סוד או רכילות; ובתחום תחושת עוול - סכסוך כי "חשוב לי להיות צודק", כי "פגעו בפרטיות שלי", כי "ניסו לכפות עלי לעשות דבר" או כי "פירשו אותי לא נכון". 

     

    הסיבות הבולטות לפריצת סכסוכים בתדירות גבוהה ביותר היו בתחום תחושת העוול - סכסוך כי "חשוב לי להיות צודק", כי "אני מתוח", כי "עלה לי הדם לראש", כי "פירשו אותי לא נכון", כי "פגעו בפרטיות שלי"; ובתחום הפגיעה בחברוּת - סכסוך בגלל פגיעה בחבר, בגלל אכזבה מחבר, בגלל רכילות, בגלל שקר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים