"כשל הניסיון להשתלט על שפעת העופות"

אחד מבכירי הארגון, שיגרו אומי, אמר כי "הנגיף בלתי יציב ובלתי צפוי ולכן גובר הסיכוי שיעבור מוטציה וידביק בני אדם". עוד הוא הוסיף כי ארגון הבריאות מבקש מכל מדינה שיכולה לעשות כן, לדווח על מקרים בהם מתעורר חשד להידבקות במחלה ולשלוח דגימות כדי שניתן יהיה לערוך בדיקות משותפות ומקיפות בנושא. "בלי הבדיקות הללו לא נוכל לדעת אם הווירוס עובר תהליך של מוטציה, שיכול לגרום להתפשטות המגיפה", אמר אומי.

אמש, במסיבת עיתונאים מיוחדת, אישרו רשויות האיחוד האירופי כי נגיף שפעת העופות, שהתגלה מוקדם יותר החודש בטורקיה, הוא מזן H5N1, אותו זן שגרם למותם של 60 בני אדם באסיה לפני שנתיים. המועצה האירופית אסרה, בעקבות ההתפתחויות האחרונות, כל ייבוא של עופות חיים או בשר עוף מטורקיה ורומניה. בטורקיה נשחטו מאז הודעת האיחוד כ-7,600 עופות מחשש כי נדבקו בנגיף הקטלני.

מומחי בריאות אירופיים הזהירו ביממה האחרונה כי למרות איסור הייבוא מטורקיה, רומניה ומדינות המזרח הרחוק, עלול הנגיף להתפשט בדרכים אחרות, כמו נדידת ציפורים למשל. היום נפגשים בבריסל מומחי בריאות של האיחוד האירופי על מנת לדון בצעדים המניעה ובהיערכות בימים הקרובים על מנת לצמצם עד כמה שניתן את נזקי המגיפה, אם זו תפרוץ.

בתוך כך, המליץ היום משרד הבריאות לציבור שלא לבקר בלולים ובשווקים בהם מוכרים בעלי חיים ועופות, בטורקיה וברומניה, לאחר שהתגלו בהן מקרים של שפעת העופות. עם זאת, אין איסור על מאכל בשר ועופות מבושלים במדינות אלו.

בישראל: משרד הבריאות נערך לתרחיש הקשה מכל

בישראל נערך משרד הבריאות לתרחיש קשה, לפיו התפרצות המגיפה תפגע באזרחים רבים ותגרום לכ-3,000 מקרי מוות. צוות ההיגוי הישראלי של האגף לשעת חירום במשרד הבריאות, מעריך כי בתקופת ההתפרצות יירשמו בארץ 780 אלף ביקורי רופא ועשרת אלפים אישפוזים. ההערכה היא שבשיא ההתפרצות יתאשפזו מדי שבוע בישראל 3,500 חולים, מה שייצור מעמסה אדירה על שירותי הרפואה בקהילה, חדרי המיון ומחלקות האישפוז.

בימים האחרונים הפיצו במשרד הבריאות מסמך עבודה לכלל שירותי הבריאות, הנוגע להתפרצות המגיפה בישראל. מהמסמך עולה כי התפרצות של מגיפת שפעת העופות יכולה להופיע לאורך כל השנה ולאו דווקא בחודשים של הופעת שפעת רגילה (נובמבר עד מרץ). ההערכה היא ששיא התפרצות המגיפה ייארך כ-6 עד 8 שבועות וההתפשטות יכולה להימשך אף כמה חודשים ולהגיע ב"גלים".

משרד הבריאות מנחה להעניק לנדבקים טיפול תרופתי מניעתי, לבודד אותם ובמקרי חירום אף להטיל סגר על אזורים בארץ שיוכרזו כ"נגועים". ההערכה היא שבמהלך התפרצות המחלה ייעדרו רבים ממקום עבודתם. בהתפרצויות שפעת שאירעו בעבר בעולם נרשם שיעור היעדרות של 10-20 אחוזים מכוח העבודה באותה מדינה. משרד הבריאות גם ממליץ להיערך לאפשרות של סגירת בתי ספר כצעד לבלימה של ההתפרצות.

ולמרות התרחישים הקשים, עובדי המעבדות של השירות הוטרינרי ומעבדת הנגיפים בתל השומר טוענים הבוקר כי לא קיבלו אמצעי מיגון לצורך בדיקת דגימות החשודות כנגועות בשפעת העופות.

לדברי יושב ראש הסתדרות עובדי המעבדות, אשר גולדשלגר, "מחסור באמצעי מיגון מסכן את בריאות העובדים והם לא יוכלו לבצע בדיקות לאיתור נגיף שפעת העופות. אמצעי המיגון נמצאים במחסני החירום אך עדיין לא ניתנו לעובדים".

"עדיין לא פותח חיסון"

למרות הנתונים הקשים הללו ולמרות מאמצים בכמה מדינות בעולם לפתח חיסון לשפעת העופות, לא נמצא עדיין החיסון המתאים כנגד נגיף המחלה בני אדם. לשם הכנת חיסון חדש יש צורך בפרק זמן של 4 עד 6 חודשים מזמן בידודו של הנגיף החדש. ההערכה היא שגם לאחר שיאותר חיסון מתאים, קצב ייצורם של החיסונים יהיה איטי ובזמן ההתפרצות בישראל לא יהיו כנראה בנמצא חיסוני שפעת ספציפיים לנגיף.

ביום עיון בנושא שפעת העופות שנערך לפני כחודש ציין שמוליק רזניקוביץ', מהאגף לשעת חירום במשרד הבריאות, כי מדינת ישראל רכשה תרופות שישמשו כמענה ראשוני למחלה שיספיקו לכשישה עד שמונה אחוזים בלבד מאזרחי המדינה, זאת בעוד שהמלצת ארגון הבריאות העולמי היא לדאוג לתרופות לכ-25 אחוזים מכלל האוכלוסייה.

בישיבת הממשלה ביוני דרש משרד הבריאות תקציב נוסף לרכישת תרופות, בהיקף של 150 מיליון שקלים. הדרישה טרם אושרה אולם לאור הדיווחים המדאיגים בימים האחרונים נעשתה פניה חוזרת בבקשה להקצות בהקדם תקציב חרום לאומי. ד"ר גליה רהב, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים "שיבא" וחברה בוועדה המייעצת לשפעת במשרד הבריאות, אמרה הבוקר כי משרד הבריאות רכש תרופה בשם תמיפלו היכולה לסייע למניעת הידבקות במחלה, אך בד בבד ציינה כי "צריך לקחת בחשבון שהנגיפים גם מפתחים עמידות".

במסגרת ההיערכות לשעת חירום מכין משרד הבריאות בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים תוכניות למניעת התקהלות, סגירת בתי ספר, צמצום השימוש בתחבורה ציבורית וניטור נוסעים המגיעים מחו"ל לישראל כבר בנתב"ג. המשרד, יחד עם משרד החקלאות, הכין תוכניות להשמדת העופות הנגועים במקרה של התפרצות מגיפה ופיצוי כספי לחקלאים.

פרופ' יורם וייסמן, וטרינר ומומחה למחלות עופות ומיקרוביולוגיה וטרינרית, מסביר על המחלה: "יש הרבה מאוד זנים של שפעת, חלקם אלימים לעופות ואחרים לא. הזן שבו מדובר הוא אלים לעופות וגם לאנשים ויכול לגרום לתחלואה גבוהה ותמותה. אם רוצים למנוע את התפשטות המחלה חייבים להמית את העופות, לחטא את המקום בו היו ולעשות הסגר לעופות באזורים שהמחלה פורצת בהם.

"המפיצים העקריים של הנגיף הם עופות נודדים, בעיקר עופות מים, ברווזים, אווזים, קורמורנים ודומיהם. עיקר ההדבקה היא ההפרשה ממערכת הנשימה או העיכול. ישראל נמצאת על הציר העיקרי של נדידת העופות מאירופה לאפריקה, הסיכוי שהנגיף יגיע לישראל קיים. הפחד הגדול הוא שאנשים יידבקו מעופות, שהנגיף יצור קומבינציה עם נגיפים אחרים בבני האדם, וכך יוכל לעבור מאדם לאדם. למיטב ידיעתי כיום לא ידוע על מעבר מאדם לאדם".

ד"ר רהב מוסיפה: "יש סיבה לדאגה, אבל אין צורך להיכנס להיסטריה. ההתפשטות הגיאוגרפית מדאיגה: בהתחלה זה התגלה באסיה, אחרך כך ברוסיה ועכשיו גם בטורקיה ורומניה. גם ההתפשטות בקרב אוכלוסיית העופות מדאיגה. תחילה הנגיף הופיע בעופות בית וכעת הוא התגלה גם בעופות בר שנודדים וקשה יותר להשתלט על תנועתם בין מדינות. סיבה נוספת לדאגה היא שהנגיף הזה הוא בעל שיעור תמותה מאוד גבוה באדם".