מצבו של שרון: למה הוא מורדם ומתי יחליטו להעירו?

ארבע דקות - זה פרק הזמן האורך מרגע חוסר אספקת החמצן ועד לפגיעה בלתי הפיכה ברקמת המוח, האיבר הרגיש ביותר בגוף האדם. דקות אלה הקרויות גם "הדקות הקריטיות", הן אלה שהופכות את חשיבות שימור התפקוד המוחי לטיפול בסיסי כל כך ברפואה. זו גם הסיבה שרופאיו של שרון עושים את כל אשר ידם כדי למנוע את הרחבת הנזק המוחי למוחו, בין היתר באמצעות הרדמה.

מנותחים רבים חוששים פעמים רבות לאו דווקא מהניתוח עצמו, אלא מההרדמה שנתפסת כמאיימת. בעוד המנתח מתרכז באפקטים הטכניים בניתוח, שלומו של החולה נמצא בידיו של הרופא המרדים, שלא מופקד רק על הרדמתו של המנותח אלא שומר כל זמן על לחץ דמו, נשימתו, מתן השתן והחזר הדם שאבד.

אבל ההרדמה נותנת הרבה יותר: בשעה שגופו של החולה מורדם, הדרישות האנרגטיות של מערכות רבות בגופו הן נמוכות יחסית. באופן זה דורשת רקמת המוח פחות חמצן לתפקודה. בפרק זמן זה, מתרחשים אלפי תהליכים כימיים המביאים להתאוששות חלקית של חלק מתאי המוח. ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר איגוד המרדימים וד"ר ישראל מלמד, סגן מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים "סורוקה", נותנים את התשובות לשאלות הבוערות, על ההרדמה בה שרוי אריאל שרון:

- מדוע חובר ראש הממשלה למכונת הנשמה?

"בעקבות כל פגיעה מוחית התאים סופחים מים ועלולה להיווצר בצקת במוח ופגיעה ברקמת המוח, שנמצאת בעקבות האירוע במצב רגיש. העלייה בנפח התאים פוגעת בשיחלוף החומרים ועלולה לגרום לכך שדם וחמצן לא יגיעו לתאי המוח. כדי למנוע מצב כזה צריך לעשות 'הנשמת יתר', בסיוע מכונה. ההרדמה מונעת התנגדות של האדם לפעולת מכונת ההנשמה ומונעת עלייה של לחץ הדם בעקבות ההתנגדות הזו".

"מקובל להשאיר חולים במצב של הרדמה והנשמה לפחות 24 שעות אחרי הניתוח. ישנם גם מקרים בהם חולה נשאר מורדם יותר מ-48 שעות ובמקרים אחרים ההרדמה יכולה להימשך ימים ואף שבועות".

- האם קיימים סיכונים בהרדמה ממושכת?

"על אף היתרונות שבהרדמה, היא חושפת את המטופל לסכנות זיהומים בדם ובמערכת הנשימה, ועלולה גם לגרום לנזק לריאות. למרות שהרדמה

ממושכת מלווה בסיכונים ובפרט כאשר המורדם הוא בגיל מבוגר כמו שרון, מסכימים שני הרופאים שמדובר בהכרח טיפולי, "עניין של חיים ומוות", שעלותו גוברת על תופעות הלוואי והסיבוכים".