שרון וערביי ישראל: הפצע הגליד?

"אני מדבר על שרון כמו שדיברתי בשעתו על רבין. ביום שרבין נרצח הרגשתי שנסגר חלון ההזדמנויות לשלום וגם עתה אני מרגיש כך. שרון ייזכר כאיש נחוש שהגיע לצומת היסטורי". הדברים הללו, של שייח' עבדאללה נימר דרוויש, מנהיג הפלג הדרומי בתנועה האיסלאמית, מעידים על היחס החם שחשים כיום רבים מערביי ישראל כלפי האיש שעורר במשך שנים ארוכות את סלידתם, ועבר מהפך תפישתי.  

היום (ג') מציינים ברחבי העולם המוסלמי את תחילתו של חג הקורבן, ומטבע הדברים, משפחות רבות שייסבו אל שולחן החג ידברו על פוליטיקה. כמו בכל חברה תוססת, לא ניתן כמובן להכליל ולדבר על אחדות דעים בחברה הערבית בישראל כלפי נושא כלשהו, ודאי לא על פוליטיקה ורגשות כלפי אריאל שרון. יש מי שאוהב אותו, ממש אוהב, וחרד לגורלו, ויש מי שמסרב גם עתה למחול על העבר. על דבר אחד נראה כי אפשר להסכים: איש לא נותר אדיש למתחולל.

"אם היית אומר לי לפני 2001 להצביע עבור שרון, הייתי מעדיף לחתוך את היד. אולם בבחירות האלה הייתי קורא לכולם

בראש מורם ובלי להתבייש להצביע עבורו", אומר ל-ynet ראש העיר רהט, טלאל קירנאווי. "שרון הוא ראש ממשלה של כולם, ואני יחד עם ערבים רבים אחרים אוהב אותו מאוד. תלינו בו תקוות שהוא יוביל אותנו לשלום, ואנו מודאגים כמו כל עם ישראל. העניין לא מדאיג אותנו רק ברמה הפוליטית, אלא מדובר גם בכאב אישי. אני אוהב אותו, זאת מכה לכולם".  

שמו של קירנאווי הוזכר כמי שאמור להצטרף למפלגת קדימה, אולם עתה הכל נפתח מחדש. "עדיין לא החלטתי אם להצטרף. רציתי לרוץ רק בגללו. שרון הוא אדם טוב, אכפתי, אחד שמעורב ומעוניין לקדם את הנושאים מתוך אמונה. עד 2001 נלחמתי בו ובליכוד בכל הכוח ולא הייתי מוכן לחשוב עליו, אך מאז שהתמנה לראשות הממשלה הוא השתנה לגמרי".

"השמאל טוב בדיבורים"

גם השייח' דרוויש מזהה שינוי עמוק. "ההיסטוריה הצבאית שלו ידועה. הוא זכור לפלסטינים היטב מסברה ושתילה ומקיביה, והיה גם האב הרוחני של ההתנחלויות - אך גם זה שלראשונה פירק את חלקן. זאת לדעתי גדולתם של מנהיגים גדולים באמת. הוא שינה את הדרך ברגע שהבין שהדבר הכרחי לאינטרס של מדינתו ושל האזור. הוא היה מבוגר והבין שמה שרואים מכאן לא רואים משם. הוא רצה שקט למדינה שלו, כגנרל שהבין שמלחמה בלי הסכם שלום היא פשע.

"כמו שהגנרל רבין שינה את דרכו, הגנרל שרון הגיע לאותה המסקנה, ואני מעריך כל מנהיג שנוהג כך. אני מעריך את

האומץ שלו לשנות את הדרך ולדעת שרק השלום הוא הערובה לביטחון ישראל והאזור. הוא אמר שיש להקים מדינה פלסטינית ופרץ דרך בתולדות ישראל. אמנם הוא ביצע מהלך חד-צדדי, אבל אני מאמין שבעתיד הוא היה פונה גם למשא ומתן עם אבו-מאזן".

"אנו זכרנו את בגין כאיש המחתרות, את רבין כמי ששבר עצמות ואת שרון מלבנון. שלושתם לחמו וביצעו פשעים אבל הם אלה ששינו את הדרך והביאו לשלום. לכן אני אומר לידידי, אנשי השמאל - אנחנו ידידים ואני מעריך אתכם מאוד, אולם לכם יש יכולת רק לדבר על השלום, בעוד שלגנרלים יש היכולת לעשות. אני מעדיף את המעשים על הדיבורים".

"שרון הוא ראש הממשלה הראשון והיחידי שביקר במשרדי ועד ראשי הרשויות הערביות בנצרת, והיו לנו יחסי עבודה טובים ותקינים איתו", אומר יו"ר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, שאוקי חטיב. "מבחינת מעשיו - הוא עשה פעולות שמנוגדות לתפישות שיוחסו לו. כששמעתי על מצבו חשתי כמו כל אדם שדואג לאדם אחר". 

"מצבו לא מלבין את עברו"

במשך השנים לא נהנה שרון מדימוי טוב, בלשון המעטה, בקרב הציבור הערבי בישראל. מאז הובהל לבית-החולים לא נראו הפגנות שמחה, אולם רבים ממאנים כאמור לשכוח את העבר. "איננו מביעים שום תקווה להרעה במצבו של כל אדם באשר הוא, אולם כפוליטיקאי שעשה את מה שעשה לעמנו, איננו מזילים על שרון דמעות ואיננו רוצים שיחזור לתפקידו כראש ממשלה", אומר סגן ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, שייח' כמאל חטיב. "שרון הוא לא אדם רגיל. הוא השאיר אחריו בית-ספר של אכזריות נגד עמנו, ואני סבור שתלמידיו הרבים ימשיכו את דרכו. אפילו הנסיגה מעזה היתה צעד חד-צדדי שהוא החליט עליו. לא הייתי רוצה שהוא יחזור לתפקידו".

מי שעוד איננה מעוניינת ששרון יחזור לתפקידו היא דוברת מרכז "מוסאוא" לזכויות הערבים בישראל, עביר קובטי. היא

מדגישה כי אין לכך קשר למצבו הבריאותי וכי ממילא, גם אם היה מתמודד, היתה קוראת שלא להצביע עבורו. "בתרבות הערבית שלי לא מקובל לשמוח לאידו של אדם. הוויכוח שלי עם שרון הוא ויכוח פוליטי, לא אישי. אני עוקבת בדריכות אחר המתרחש כמו כל אדם, אך גם מבקרת את התלות באדם אחד, כפי שמסתמן כאן".

"הדימוי של שרון בעיני לא השתנה", מסכמת קובטי. "איננו יכולים לשכוח את העבר שלו ומצבו הקשה לא ילבין את מעשיו. יש לו עבר עוין כלפינו והוא לא השאיר מקום של הסכמה או כבוד. בלי כל קשר למצבו, לא הייתי רוצה שהוא יהיה ראש ממשלה".