לא משנה מה, סיים ב"אני אוהב אותך, ולפעמים אני אידיוט. לכן אחריותך היא לאהוב אותי מספיק ולהזהיר אותי כשאני מתנהג כמו אידיוט"
התחמקות מאחריות והטלת האחריות על הבחורה תצטייר כמעט מיד כחולשה והתנהגות פרזיטית וחסרת אחריות.
"תגידי לי כמה לשלם ואני אשלם" יהפוך את הסיטואציה למגעילה.
אז מה בכל זאת עושים?
חשוב לשים לב, שבנקודה הזו בזמן, לאחר כבר אמרה לך הבחורה שכדאי שתחלקו בהוצאות, המצב שלך לא טוב. זה אומר שהיא דיברה על זה עם החברות שלה, התמרמרה עליך, יכול להיות שהתעצבנה, אולי אפילו נעלבה ויש לה משקעים שלילים כלפי כל ההתנהלות שלך בנושא.
לכן, קודם כל, לפני הקפיצה לעשיית "המשימה" של להכין רשימה יש לעבור את שלב ה"כן, זו החלטה נבונה וחבל שאני לא חשבתי עליה, זה היה ממש לא רגיש מצידי". אם תעשה את זה מספיק טוב, ימים מעכשיו היא עוד תזכור שהרשימה היתה רעיון שלך.
תראה שאתה מעריך כל שקל שהיא מוציאה
לאחר מכן, עליך להצטייר כדמות החזקה בנושא, זו שכסף לא מפחיד אותה וקבלת החלטות בוגרות זה דבר שבשיגרה אצלה. תחילה תנסה בעזרתה להבין מה הן כלל ההוצאות על הדירה. אל תוותר על כלום. תראה שאתה מעריך כל שקל שהיא מוציאה. לאחר מכן תגיד שהתנהלות בכסף היא מסוכנת, שכן היא עלולה להכניס הרבה "לכלוך" לתוך מערכת היחסים שביניכם, ולכן אתה מעוניין להגדיר נוסחה פשוטה, כדי שלא תצטרכו לעסוק בנושא ביום יום. הנוסחה יכולה להיות קופה משותפת, חלוקה בתחומי ההוצאות (אתה חשמל ואוכל, היא מים מוצרי צריכה, ושניכם חולקים בשכר דירה), חודש-חודש בהוצאות וכו'.
לאחר שהראית לה בגרות מהי, עליך להרשים בתחום המחוייבות ולהסביר, שלמצב בו אתם חולקים בהוצאות יש יתרונות. זה מראה על קירבה גדולה יותר, ואתה שמח שלשם זה הולך. עליך להעלות גם את הנקודה של הדירה השניה: "במצב כזה אשאף בנקודה כלשהי להפסיק לשלם את שכר הדירה על הדירה השניה. אנחנו צריכים לראות מתי אנחנו מרגישים בטוחים מספיק בשביל לקחת החלטה, שהמשמעות המיידית שלה היא לעבור לגור יחד באופן מוצהר".
ולא משנה מה, תסיים ב"אני אוהב אותך, ולפעמים אני אידיוט. לכן אחריותך היא לאהוב אותי מספיק ולהזהיר אותי כשאני מתנהג כמו אידיוט".
נכתב בתגובה לרשימה קרם ברולה או סופלה של שרון רובינשטיין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
