לא רצחתי אף אחד, גם לא שדדתי זקנות
קוראים וקוראות יקרים, גם ל"בוגד בזוי ונתעב", כמו שכינו אותי בכמה הזדמנויות, יש רגשות, שחלקם מופנים גם ללא חוקית. אני לא בא להטיף, לשכנע או להמליץ לבגוד. אני כאן כדי לספר חוויות שלא מן העולם הזה, ועם יד על הלב (שיש לי) אני בטוח שכל המגיבים והנותנים לי בראש למיניהם פשוט לא טבלו את הנוצה במקום אחר ולא טעמו (עדיין) את טעמו הממכר של הפרי (האסור?). יש הרבה דברים בזויים ונתעבים אחרים בעולמנו
אני מרגיש קצת אי נוחות משולבת בגלי חום, שמתפשטים לי בין החזה לקודקוד בעיקר, כשאני קורא את התגובות הנוקבות שנכתבות לכל טור וטור (וכמובן מתמוגג כמו חתול מדושן כשאני קורא את החיוביות, שחלקן משולבות בהצעות מגונות).
אין סקס (טוב). רוב היחסים ארוכי הטווח מבוססים גם, ובעיקר, על רגש. גם גברים יודעים לאהוב, והמיתוס לפיו "נשים מתאהבות יותר" הוא בדיוק כזה - מיתוס.
כן, קוראים וקוראות יקרים, גם ל"בוגד בזוי ונתעב", כמו שכינו אותי בכמה הזדמנויות, יש רגשות, שחלקם מופנים גם ללא חוקית. אני לא בא להטיף, לשכנע או להמליץ לבגוד. אני כאן כדי לספר חוויות שלא מן העולם הזה, ועם יד על הלב (שיש לי) אני בטוח שכל המגיבים והנותנים לי בראש למיניהם פשוט לא טבלו את הנוצה במקום אחר ולא טעמו (עדיין) את טעמו הממכר של הפרי (האסור?).
יש הרבה דברים בזויים ונתעבים אחרים בעולמנו. בגידה בבן הזוג היא מעשה שנועד לספק צורך שלא ממומש בבית. לא רצחתי אף אחד, לא שדדתי זקנות ולא פיזרתי צ'קים ללא כיסוי. בסך הכל טעמתי את טעמו של הפרי (האסור?).
זה לא אומר שצריך לפרק את החבילה
המליצו לי להתגרש, יעצו לי ללכת לפסיכולוג, ואפילו שלחו דברי נחמה לאשתי הנבגדת, שמה לעשות, נמצאת כרגע במקום מסוים בחיים שלא מפנה לה את האונות הנכונות (מבחינתי) במוח. אותי מעניין כרגע סקס, ואילו אותה הקריירה מעסיקה עד כלות. סקס, מה לעשות, הוא לא בדיוק בראש מעייניה.
זה לא אומר שצריך לפרק את החבילה, ולא הכל בחיים הוא שחור או לבן. אם לבן הזוג אין זמן, מודעות, חשק, והשד יודע מה זו זכותו המלאה של בן זוגו האחר לצאת החוצה, לנשום אויר צח ולחזור הביתה שקט ורגוע. הצד השני לא חייב לדעת שום דבר, והעיקר שההרמוניה נשמרת.
למיטב ידיעתי אין שום חיה בטבע שמקובעת עם בן זוג אחד בכל חייה. הזכרים מפרים את כל מה שזז בעדר ומחליפים בנות זוג בכל עונת ייחום, והנקבות מצידן מגשימות את מה שהן רוצות -להביא צאצאים לעולם. מצב מובהק של win-win. רק אצלנו, בני האדם הנאורים, יש בקרב גופים מסוימים סלידה טוטאלית מהמעשה ה"בזוי", בעוד שהם עצמם (ואני בטוח בכך) חוטאים במחשבות כפירה אלה ואחרות.
במקום שאין בו רגשות גם אין סקס (טוב)
אבל עם רגשות התחלתי ועם רגשות אסיים - לרוב נהוג לומר ש"אם גבר תופס את אשתו בוגדת בו הוא לא סולח לה לעולם, אבל אם אשה תופסת את הגבר שלה בוגד בה, היא רק רוצה לדעת שאין שם רגשות". ואני אומר - במקום שאין בו רגשות גם
טוקבק כדורבנות:
בתור נבגדת / טל, ת"א
קשה מאוד לבטא במילים את המחשבות שרצות לי בראש, מאחר שאף פעם לא ממש דיברתי על זה אחרי הגילוי, אבל אני חייבת להגיב.
בתור בחורה שדווקא כן יודעת לצחוק על החיים, ולנסות להפיק את המיטב מבעיות שאני נתקלת בהן, הבגידה גרמה לי זעזוע רציני בכל השקפת העולם שלי: הביטחון העצמי שלי שאף ל-0, האמון שלי בגברים וגם בנשים פשוט נעלם, ותקופה ארוכה הסתובבתי עם הרגשה של חוסר אונים מוחלט.
עברה יותר משנה מאז, ואני עדיין לא מפסיקה להתגעגע לילדה הקטנה המאושרת עם השמלה הוורודה שפעם הייתה אני...
מבחינתי, האידיאל הוא כמובן לחוות סקס טוב בחוץ ולחזור הביתה רגועים ומאושרים. אבל כדי לחוות סקס טוב באמת, צריך שתהיה גם תקשורת. צריך שתהיה התאמה מנטלית, ורבלית, שיהיה על מה לדבר תוך כדי וגם אחרי.
יש כאלה שירימו עכשיו גבה ויתפלאו, אבל אני לא מאמין בסטוצים. מבחינתי עדיף קשר ארוך טווח שמבוסס על הדדיות, מאשר מפגשים מיניים חפוזים עם מגוון רחב של נשים. מבחינתי, לא הכמות קובעת, אלא האיכות. ואם יש אחת שיש איתה שפה משותפת, היא עדיפה פי אלף על אחרת שלא אזכור את שמה כמה ימים אחרי.
בסטוץ אין שום רגש פרט לצורך הפנימי שצריך לספק אותו
הפרפרים, הגעגועים, הכמיהה, הצורך הלא נגמר להיות יחד, באים בחבילה אחת עם סקס טוב, כי סקס הוא גם דרך להביע רגשות. בסטוץ, אין שום רגש פרט לצורך הפנימי שצריך לספק אותו כאן ועכשיו. ומאחר שההיכרויות מתרחשות בעיקר במקומות ספציפיים רווים באלכוהול וענני עשן, מאוד יכול להיות שיהיו כאלו שיהיו בטוחים שהם חוו את חוויית הסקס הכי לוהטת שהיתה להם, אבל למחרת זה יתפוגג.
לכן צאו, תתאהבו, תרגישו, תמריאו, תרחפו, ובעיקר - תשארו עם הרגליים על הקרקע. מסוגלים?
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
