"חיוך והתרגשות שווים יותר מעלות של סל מזון"

בשש השנים האחרונות תמי שכנאי מובילה את קבוצת "שורשים" המתקבצת לפני חג הפסח וראש השנה, מגייסת תרומות לקניית מצרכים, אוספת עשרות מתנדבים שאורזים את המזון בארגזים ומחלקים אותו למאות קשישים ונזקקים. "בתקופה שלפני המבצע בקושי ישנה", שכנאי אומרת. "אבל אני יודעת שאני לא לבד, שיש הרבה אנשים שמקדישים מעצמם כדי שלמישהו אחר יהיה טוב"

מורן אריהפורסם: 27.03.06 , 17:00

תמי שכנאי, 40, היא האישה שמאחורי קבוצת "שורשים" , המתקבצת בראש השנה ובפסח כדי לערוך מבצעי איסוף וחלוקת מזון לקשישים ומשפחות אתיופיות. מזה שש שנים שכנאי מובילה את הפעילות, שנעשית כולה בהתנדבות, רותמת אחריה עוד ועוד תורמים ומשתתפים, בהם רשת הסופרמרקטים AM:PM.

נניח שקיבלתם 400 שקלים במתנה. על מה תאוצו לבזבז אותם עד תום? נעליים חדשות, תספורת מגניבה או ארוחת ערב מפנקת במיוחד? זו השאלה שבצבצה בראשה של תמי שכנאי, העוסקת בהפקה מוזיקלית בחברות תקליטים ותחנות רדיו, בערב פסח לפני כמעט שש שנים. הפור נפל דווקא על מעשה טוב למען הקהילה, החלטה שבישרה את הולדתו של מפעל חיים קטן. קטן קטן, אבל יעיל.

"הגעתי למסקנה שבמקום להוציא על עצמי כסף ולקנות עוד מכנסיים או נעליים חדשות, אני יכולה להעניק את הכסף הזה למישהו שבשבילו המשמעות שלו היא קיום", שכנאי משחזרת. "בחנתי מחדש את הרגלי הצריכה שלי והחלטתי שאני מפסיקה לבזבז כסף על שטויות. יצרתי קשר עם עובדת סוציאלית ממנה

קיבלתי פרטים של זוג קשישים נזקק בתל אביב, קניתי בשוק ובסופרמרקט ירקות, בשר, שתייה וכל מה שצריך, ונסעתי אל עבר המפגש ששינה את חיי".

המפגש ההוא, היא נזכרת, כלל זוג קשישים שהתגוררו בדירה ריקה ומוזנחת. השניים נדהמו מכך שמישהו בכלל מודע לקיומם, כל שכן טורח להגיע מצויד בחיוך רחב ובסל עמוס בכל טוב. "האיש שפתח לי את הדלת פשוט התפרק בבכי על הרצפה מרב אושר והתרגשות", שכנאי דומעת. "הבאתי איתי מראש גם זר פרחים וכשנתתי לו אותו הוא פשוט רץ איתו אל עבר אישתו החולה, ששכבה במיטה, ושניהם בכו מרב התרגשות.

"אין מילים שיוכלו לתאר כמה החוויה הזו הייתה מטלטלת עבורי, כמה הרגשתי שנתתי מעצמי ואיך הפרספקטיבה שלי על המציאות השתנתה. פשוט הרגשתי כעס על זה שאנשים שבנו את המדינה כדי שאנחנו נוכל לחיות בה שנים אחר-כך, יושבים גלמודים ועריריים בחג הפסח בלי פירור של אוכל".

"כיף לדעת שיש אנשים שרק מחכים לההזדמנות לתת". המתנדבים מעמיסים

"יש הרבה אנשים שמקדישים מעצמם כדי שלמישהו אחר יהיה טוב"

תוך זמן קצר שכנאי החליטה לתרגם את הכעס הזה למעשים. הסביבה המיידית שלה, חברים, מכרים ובני משפחה, שמעו על הפעילות ופנו אליה. בחג הפסח הבא היא הצליחה לארגן מספר גדול יותר של חבילות מזון וגם רכב ששינע אותן לקשישים ומשפחות במצוקה בתל אביב. השנים עברו ומספר המשתתפים גדל, וכעת היא מובילה צוות קבוע של כשבעה אנשים שמוציאים את מפעל הסולידריות אל הפועל, שהשנה מתעתדים לחלק מאות חבילות מזון. הפעילות כולה, חשוב לציין, נעשית אך ורק בהתנדבות.

טיבם של מעשים טובים, מאמינים רבים, להתפשט. האמונה הזו מוכיחה את עצמה היטב כשמדובר בשכנאי. שכן עם הזמן התקבצו סביבה אנשים המסייעים באיסוף התרומות למימון רכישת מצרכי המזון, חברות היי טק ועסקים קטנים מעמידים לרשותם רכבים וכוח אדם שנרתם ברצון לעמל אריזת המוצרים והפצתם. לפני כשלוש שנים רשת הסופרמרקטים התל אביבית AM:PM פרשה את חסותה על המיזם, מה שאפשר לקבוצה להרחיב את הפעילות.

"הקשר עם הרשת נוצר כשיום אחד ערכתי בחנות השוואת מחירים ואחד מהבעלים פנה אליי", שכנאי מספרת. "לאחר דין ודברים קצר שבמסגרתו הסברתי לו על הפעילות שלנו, הוא הציע את עזרתו בגיוס מוצרים במחירי עלות ובהתרמות מוצרים בסניפי הרשת. משם זה התחיל להתגלגל. היום הם עוזרים

מבצע חלוקת המזון של קבוצת "שורשים" בראש השנה האחרון ‏

לנו לגייס תרומות מלקוחות, לרכוש מצרכים לסלי המזון במחירים נמוכים ורותמים את העובדים שמתנדבים להשתתף באריזה".

וכך, כמו מתנדבים רבים אחרים, בהן חניכי תנועת הצופים בתל אביב, אלה מגיעים כמה ימים לפני פסח וראש השנה למחסן אריזה שעריית תל אביב הקצתה לפעילות. בהמשך הם ישנעו את החבילות, המכילות מוצרים רבים ומגוונים יותר מהקמח-שמן-פסטה-סוכר שמכילות חבילות בסיסיות, לבתי קשישים ומשפחות אתיופיות נזקקות.

"בשבועות שלפני המבצע אני כמעט ולא ישנה, מתעוררת בשש בבוקר והולכת לישון בשתיים בלילה, חרדה כל הזמן אם אצליח לגייס את הכסף לקניית המוצרים", שכנאי מחייכת. "אבל אני יודעת שאני לא לבד, שיש עוד הרבה אנשים שמקדישים מעצמם כדי שלמישהו אחר יהיה טוב. לפני החגים אנשים מתחילים להתקשר אליי, לשאול מתי צריך להגיע, ומשנה לשנה אני מקבלת יותר טלפונים. כיף לדעת שיש אנשים שפשוט מחכים שמישהו ייתן להם ההזדמנות לתת - והם יעשו את זה מכל הלב. זה שווה את הכל".

500 ארגזי קרטון מלאים כל טוב

רגע לפני חלוקת החבילות בחג הפסח הנוכחי, כשהקבצה מתעתדת להפיץ כ-500 ארגזי קרטון מלאים כל טוב, שכנאי עדיין מתקשה לעכל את גודל המיזם. "לפעמים אני מוצאת את עצמי המומה מהפעילות ומעצם העובדה שאני מצליחה לגעת בכל-כך הרבה אנשים", היא אומרת. "אנשים שתומכים בי והולכים איתי בדרך הזו, עם כל הבעיות וחישובי הלוגיסטיקה, עם כל הארגון והלחץ שמתחיל בכל חג מחדש, אבל עדיין קשה לי להאמין שאני אחראית לכל זה. מבחינתי, כל אדם שמתגייס למען מישהו אחר זו כבר הצלחה, ואם זה בזכותי - זו הנאה כפולה".

- נדמה שאותו ערב פסח לפני שש שנים טלטל את חייך.

"בהחלט ככה. אני מרגישה שחייתי בבועה וקיבלתי מהמציאות בעיטה לפרצוץ. גם היום אני חושבת שלהתעמת פנים מול פנים עם המצוקות של אנשים, לעמוד בסיטואציות קשות מהסוג הזה, לא משתווה להזדהות עם סבל של אנשים שאנחנו רואים בטלוויזיה או קוראים עליו בעיתון. צריך לראות את זה כדי להאמין, וצריך להבין שיש אנשים שאין להם מה לאכול ואין מי שידאג להם. אני חושבת שזו המחויבות שלנו לממש את עצמנו בצורה הזו, להבין שכל אחד יכול לתרום ושנתינה היא עניין של סדרי עדיפויות.

"התובנות האלו בולטות אצלי עוד יותר כשאני חושבת על-כך שהחיים נזילים, שבשנייה אחת כל-אחד יכול למצוא את עצמו בצד השני. אסור לנו לשכוח את זה. אני מאמינה שבמובן הזה אני מהווה סוג של השראה ומקווה לסחוף אחריי כמה שיותר אנשים. הנתינה היא מה שמגדיר אותי, היא האוויר שלי, החיים שלי, ואני מחויבת אליה במאה אחוז. אני רק מקווה שאנשים יסתכלו כמוני מסביב ויראו שתמיד יש מישהו שצריך עזרה, ושהכרת תודה של מישהו, חיוך והתרגשות, שווים יותר מכל עלות של חבילת שי".