שתף קטע נבחר
 

מרד בעיניים

"מורדים חברתיים" זעקו הכותרות אולם כדי להפוך את "הח"כים הסוררים" מרציאנו ויחימוביץ' למורדים צריך דמיון פורה. יחימוביץ' הבהירה מייד: "לא רוצה להיות מורדת סדרתית, אבל התקציב של ביבי הוא סדין אדום", ומרציאנו בסך הכל ביקש לומר: "אני פה". וגם: על "מו"מ הסמרטוטים" של קדימה ומרצ

מורדים, זעקו הכותרות. המורדים באים. או חוזרים. המרד התחיל. סדקים בקואליציה. החלה הספירה לאחור של הממשלה. אולמרט בלחץ. פרץ משחק משחק כפול. זו תחילת הסוף.

 

רק שבעה ימים יש בשבוע, ורק שלושה מהם מוקדשים לעבודה פרלמנטרית – וטוב שכך. אחרת מי יודע אילו כותרות נוספות היה מנפק המיני-עלק-משבר סביב ההצבעה על תקציב המדינה,בניסיון נואש לייצר דרמה, שלמען האמת – לא באמת היתה.

 

על שלושה חברי כנסת עמדה, על פניו, המערכת הפוליטית השבוע: יחימוביץ', מרציאנו ושרוני, והסליחה עם ח"כ סולודקין, שהשבוע שכחנו לטפל בעלבון שלה. אם זה לא היה קצת מצחיק, אז כנראה שזה היה מאוד מצחיק. שכן כדי להפוך את השלושה האלה, שאחד מהם נראה כאילו התעורר משינה וגילה שבדרך נס הפך לחבר כנסת, והשניים הנוספים הם חיילים נאמנים של הקואליציה, למורדים מקצועיים – צריך הרבה יותר מדימיון פורה.

 

יחימוביץ' התחבטה והתייסרה

 

קחו את הגברת שלי יחימוביץ', למשל. חברת הכנסת הטריה, שנכנסת לפרלמנט כשה"טיקט" החברתי דבוק לה למצח, פשוט לא יכלה להצביע בעד התקציב של ביבי נתניהו. אחרי שנים ארוכות בהן היא בנתה על גבו של נתניהו קריירה של דעתנית חברתית בעיתונות, לבוא ולהרים יד במליאת הכנסת בעד הקפיטליזם החזירי שלו - זה הרי לעשות צחוק מהעבודה. זה הרי לתת לשלי יחימוביץ' הבאה, שעוד תיוולד בתקשורת הישראלית, תחמושת לשנה שלמה.

 

"היו הרבה רגעים שחשבתי לוותר על זה", אומרת יחימוביץ'. "שלושה ימים, ואפילו יותר, התחבטתי והתייסרתי. אבל בבוקר ההצבעה הבנתי שאני לא מסוגלת לעשות את זה. ביבי והמדיניות הכלכלית שלו היו סמרטוט אדום מבחינתי בשנים האחרונות. המדיניות של ביבי זה כל מה שבעיניי גרם להתפוררות לחברה הישראלית. זה מה שגרם לי להיכנס לפוליטיקה. לכן, להצביע בעד התקציב של ביבי כאקט ראשון – זה נראה לי מקיאבליסטי, לא נכון ומשובש מבחינה ערכית. פשוט לא הייתי מסוגלת לעשות את האקט הזה".

 

הוסיפו את הנראטיב החברתי למודעות ולניסיון תקשורתי רב, ערבבו את זה עם הרהיטות של שלי יחימוביץ', ותגלו חיש מהר שלא היה מרד ולא נעליים, לא סדקים ולא חומות מתפוררות, אלא שיקול פוליטי קר, מחושב, מתוחכם אפילו, של פוליטיקאית שהבינה מהר מאוד כי להגיע לכנסת זה טוב ויפה, אבל לשבת בשקט ארבע שנים בקואליציה של אולמרט ופרץ, בתור חברת כנסת מן השורה, זה די משעמם. לכן, אחרי שהיא עשתה אחד ועוד אחד, ואחרי שהיא בדקה ובחנה את הסיכויים ואת הסיכונים, היא החליטה ללכת על זה.

 

"אני לא מתכוונת להפיל את הממשלה, ולא את התקציב", מבהירה יחימוביץ'. "זו הפעם הראשונה והאחרונה שתעמוד בפניי הדילמה האם להצביע על תקציב נתניהו. אני לא רוצה להיות מורדת סדרתית. ראוי שהממשלה הזו תחזיק הרבה זמן מעמד, ואני מתכוונת להיות חברת כנסת ממושמעת". ובסופו של יום, יחימוביץ' רק הרוויחה, מבלי לסכן ולו לשנייה את יציבות הקואליציה, או את מעמדה, או אפילו, לצורך העניין – את מעמדו של עמיר פרץ. כי כשאתה הזנב של הדב, ואתה מודע לזה, קצת קשה לך לאיים על הדב עצמו בריסוק איברים.

 

אל תטעו במרציאנו

 

אותו הדבר נכון גם לגבי יורם מרציאנו, הח"כ ה"מורד" השני מסיעת העבודה. גם מרציאנו, כמו יחימוביץ' מבין את ההתנהלות של מסדרונות הכוח טוב יותר מחברי כנסת ותיקים. אל תטעו בו. הוא לא נולד אתמול, וגם השיטוט במסדרונות הכנסת לא גורם לו להזיל דמעות. פעיל השכונות מלוד מכיר את הכנסת לא פחות טוב ממה שהוא מכיר את הדירה שלו. שנים של עבודה עם שמעון פרס, אהוד ברק ואחרים הפכו אותו למדריך מוסמך למסדרונות השלטון.

 

לכן מרציאנו, שנכנס לכנסת על תקן איש השכונות, היה צריך להיות טיפש גמור כדי לאפשר להזדמנויות כמו העלאת מחיר הלחם והקריאה הראשונה על תקציב המדינה לעבור לידו כאילו לא היו. אבל מרציאנו הוא הכל חוץ מטיפש. כבר ביום ראשון בצהריים קיבלו חלק מהכתבים הפוליטיים אינדיקציות כי הח"כ הטרי מתכוון לנצל את השבוע כדי להכיר באופן אישי את כל המאפרות בכל ערוצי הטלויזיה. או במילים אחרות: זה היה ברור לחלוטין כי הח"כ החדש לא מתכוון לתת לשבוע הזה לעבור מבלי שכל המדינה תדע מי זה יורם מרציאנו.

 

"את ההחלטה קיבלתי במוצאי שבת", אומר מרציאנו. "אני שומר שבת, אז נתנו קטעים מהחדשות של יום שישי, ושם התחיל להתפרסם הנושא של עליית הלחם. הודעתי שאני הולך להתנגד לתקציב אם לא יבטלו את העלאת מחיר הלחם. אני לא משחק משחקים. עמיר קרא לי ואמר: 'שמע, יורם, מה אתם עושים? חבר'ה, רק התחלנו. אף אחד לא יותר חברתי ממני, והסכמים צריך לדעת לכבד'. אמרתי לו: עמיר, אתה מקשה עליי, אבל זה בא לי מבפנים. ואז הוא שאל אותי: 'אתם רוצים לפרק את העסק?' הסברתי לו שלא רוצים לפרק שום דבר. הנה, למשל, ביום שני יש הצבעת אי אמון בעניין הלחם, ואצביע עם הממשלה". אז בשביל מה כל המהומה? נשאל מרציאנו. בשביל מה עשית את כל זה? "ההצבעה הזו היתה הצבעה שאומרת באופן חד וברור: אני פה".

 

כדאי לשים לב...

 

...לח"כ אפרים סנה. יו"ר סיעת העבודה, שהפך במהלך המשא ומתן הקואליציוני, כמעט בלי תחרות, לסגן שר הביטחון האולטימטיבי. נראה שלא יעברו יותר מדי שבועות, והוא ינחת במשרד הביטחון בקרייה. הפיאסקו סביב ביטול סגני השרים השאיר אותו בינתיים מחוץ לתמונה הביטחונית, אבל סנה בטוח במאה אחוז שהוא בדרך הנכונה. זה לא שיש לו הסכם חשאי חתום ביד לגבי המשך הדרך, אבל היו מי שראו את סנה קורץ כשהוא מדבר על מינוי לסגן שר הביטחון.

 

...ל"משא ומתן שמנהלת" מרצ עם קדימה. צריך הרבה איפוק כדי לשמוע את ההסברים של ח"כ רן כהן, העומד בראש צוות המו"מ, ולא להתפוצץ מצחוק. "קדימה עושה מכם סמרטוט", אמר מישהו בשבוע שעבר לכהן. "הם קובעים איתכם שיחת טלפון כדי לקבוע שיחת טלפון בה ייקבע אם ומתי תפגשו". כהן נעלב. "מה פתאום צחוק", הוא השיב למלעיזים. "הם רציניים". השבוע, ביום שני, הוא כבר נשמע אחרת לגמרי. למעשה, הוא כבר לא נשמע. "לא אנחנו הסמרטוטים", ניסה כהן להסביר, "זה רק הם שהופכים אותנו לכאלה".

 

...לעתידה של קדימה. אף אחד לא באמת יודע מה יהיה עתידה של המפלגה הזאת, אבל לקורא אולמרט כדאי להקשיב לקולות שבוקעים מגרונותיהם של שני אנשים המקורבים מאוד לשמעון פרס. שני האישים, אנשי מפלגת העבודה בעברם, הבהירו השבוע בשיחות סגורות, כי למרות המעבר עם פרס לקדימה, רגע אחרי שפרס יוצא מהמשחק הפוליטי - הדרך חזרה למפלגת העבודה תהיה קצרה מאוד. "מעולם לא עזבתי את מפלגת העבודה", אמר אחד מהם. "לא הייתי רגע אחד בקדימה". ואילו השני רק הנהן ואמר: "כן, אחרי שמעון, אני בטח אחזור לעבודה".  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
אולמרט ופרץ. אז יש מורדים?
צילום: איי פי
צילום: גיל יוחנן
יחימוביץ. ביבי הוא סמרטוט אדום
צילום: גיל יוחנן
צילום: גיל יוחנן
מרציאנו. גם אני פה
צילום: גיל יוחנן
צילום: גיל יוחנן
שרוני. חייל או מורד?
צילום: גיל יוחנן
צילום: אלי לוי
רן כהן. אז מי סמרטוט?
צילום: אלי לוי
צילום: רויטרס
פרס. "אחרי שמעון נחזור לעבודה"
צילום: רויטרס
מומלצים