שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הברחת רכוש ונכסים על ידי בן הזוג

    במקרים רבים האשה אינה יודעת מה היקף הרכוש, הכספים והנכסים שנצברו על ידי הבעל במהלך הנישואים, שהיא זכאית למחציתם. כשהבעל צופה גירושים, הוא עלול להעלים רכוש, כספים וזכויות, כך שבבוא העת יוכל להציג מצג שווא כאילו הם אינם קיימים בהיקפם האמיתי. יש מה לעשות

    הסיטואציה חוזרת על עצמה פעמים רבות: מגיעה אשה לפגישת ייעוץ ראשונית, מספרת על חיי נישואים רוויי תסכול, על נתק מתמשך בינה לבין בעלה ועל תחושות הבדידות שהיא חווה במסגרת הנישואים. היא מביעה את רצונה להתגרש ולהתחיל בהליך משפטי על מנת לקבל את זכויותיה, לרבות זכויותיה הרכושיות. 

     

    כשיורדים יותר לשורש העניין, מדהים לגלות, פעם אחר פעם, עד כמה הנשים אינן מעורבות בנושאים הכספיים במסגרת התא המשפחתי. הדפוס לפיו האשה מתפקדת כ"שרת הפנים" הדואגת לכל ענייני הבית והילדים, ואילו הבעל הוא "שר החוץ" ו"שר האוצר" גם יחד, המטפל בכל העניינים הכלכליים של המשפחה - נפוץ ושכיח עד מאוד.

     

    פועל יוצא של היעדר מעורבותה של האשה בעניינים הכלכליים מוביל גם לנחיתות אסטרטגית של האשה בתחילתו של ההליך המשפטי. למעשה, האשה אינה יודעת מה היקף הרכוש, הכספים והנכסים שנצברו על ידי הבעל במהלך הנישואים, שהיא זכאית לקבל את מחציתם. (יש גם מקרים הפוכים, בהם האשה היא "שר האוצר", בעלת הרכוש והנכסים, אבל הם נדירים).  

     

    הבעיה חמורה שבעתיים כאשר הבעל מנצל את העובדה שהאשה סומכת עליו בניהול ענייני הכספים ודואג - כשהוא צופה גירושים - להכין את השטח ולהעלים רכוש, כספים וזכויות עוד במהלך הנישואים, כך שכאשר יעלו הגירושים על הפרק, יוכל להציג בפני האשה מצג שווא, כאילו הרכוש והכספים, בהיקפם המלא, כלל אינם קיימים.

     

    במקרים כאלה, יש לנהל הליך משפטי סבוך ומורכב, ובמסגרתו לשכנע את בית המשפט כי הבעל אכן מנסה להעלים רכוש. המטרה היא לשכנע את בית המשפט בצורך לתת צווים לכל אותם גופים המנהלים עסקים עם הבעל, או מחזיקים עבורו כספים, במטרה לקבל את המידע הנחוץ. בתיקים אלה יש לבצע עבודה יסודית ומקיפה, כמעט עבודת בילוש, להצליב מידע ממסמכים שונים שהאשה מצליחה לאתר בבית, להתחקות אחר פעילות עסקית של הבעל, בין אם באמצעות גופים בארץ ובין אם באמצעות גופים שונים בחו"ל, ולמעשה לבנות את הפאזל השלם היכול להצביע על היקף הנכסים והרכוש שבבעלות הבעל.

     

    רחל, אשה חרדית, התלבטה במשך כשנתיים אם לפתוח בהליך משפטי כנגד בעלה, בבית משפט אזרחי. אחרי שנים של דיכוי ותלות נפשית וכלכלית מוחלטת בבעלה, לא ידעה מניין תשאב את הכוחות הנפשיים כדי לעמוד על זכויותיה, בפרט כאשר הליך גירושים אינו מקובל בקרב הקהילה החרדית ואף עשוי היה להביא לנידויה ולהחרמתה בקהילה.

     

    למעשה, סיפרה רחל, זו לא היתה הפעם הראשונה שחיי הנישואים שלה נקלעו למשבר. בפעם הקודמת, לאחר שאיימה בגירושים, הבטיח בעלה ללכת יחד איתה לטיפול זוגי ולשקם את הנישואים. הבטחות הבעל "הרדימו" את רחל וגרמו לה להאמין בכנות כוונותיו.

     

    לימים הסתבר לרחל כי בעלה הוליך אותה שולל וגרם לה להאמין שהוא מעוניין לשפר את התנהגותו כלפיה, כשבפועל דאג במשך כל תקופת "שיקום היחסים" כביכול להבריח את כל כספיו לחו"ל, מבלי שאשתו תדע. כשהיחסים עלו על שירטון בפעם השניה, הכספים כבר לא היו בארץ, ולרחל לא היה כל סיכוי לאתרם ברחבי העולם.

     

    כשרחל הגיעה אלינו, היא סיפרה לנו שבעלה הוא איש עסקים מוכר וידוע בקהילה החרדית, שעסקיו מגלגלים מיליונים. אבל לא היה בידיה של רחל כל מסמך היכול להעיד על היקף עסקיו העצום של בעלה. שלחנו אותה לחפש בבית כל מסמך שיכול להעיד על העסקים והכספים המוחזקים על ידי בעלה. לאחר שבוע חזרה אלינו עם שקית מלאה בניירת. היא אספה מסמכים שהיו בבית, אפילו מבלי להבין את משמעותם, בתקווה שניתן יהיה ללמוד מהם על עסקיו של בעלה. מקריאת המסמכים התגלה קצה חוט: מכתבים בכתב ידו של הבעל, המעידים על העברת כספים בין הבנקים השונים ברחבי העולם, כשכל העברה נאמדת בעשרות אלפי דולרים. התברר שבעלה של רחל שולח ידו בעסקאות נדל"ן, במניות, בהשקעה בחברות זרות ועוד כהנה וכהנה עסקים, שהניבו תשואות כלכליות גבוהות. על אף שהמסמכים היו חלקיים ביותר, ניתן היה, יחד עם הנתונים העובדתיים, להרכיב את התיק המשפטי.

     

    חשוב להבין את הבעייתיות במצב: לבית המשפט בארץ אין סמכות לאכוף על גופים הנמצאים בחו"ל, המנהלים ו/או המשקיעים את הכספים, לתת מידע מהו היקף הכספים שהם מחזיקים בידיהם. יחד עם זאת, בית המשפט מוסמך לתת צו לגופים הנמצאים בארץ לתת את המידע.

     

    עם תחילת ההליך המשפטי בבית המשפט לענייני משפחה, הצגנו לבית המשפט את המסמכים שמצאה רחל. בעבודת שתי וערב, תוך הסתייעות בחקירה כלכלית, הצלחנו לאתר משרדי רואי חשבון וגופים כלכליים המצויים בישראל, שנמצאים בקשר עסקי עם בעלה של רחל. ביקשנו מבית המשפט לתת לאותם גופים "צו לקבלת מידע", ששיחשוף את טיב יחסיהם עם הבעל ואת העסקאות שנעשו עימו. לאחר שנתיים של הליכים משפטיים והתחקות אחר רכושו של הבעל, שהוברח למקומות שונים בעולם, הבין הבעל שמעלליו נחשפו, ולבסוף נחתם הסכם גירושים, במסגרתו קיבלה רחל את זכויותיה, לשביעות רצונה.

     

    עצות מעשיות להתמודדות עם הברחת רכוש ונכסים:

     

    • אם יש חשש להברחת רכוש, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה על מנת להגן על הזכויות העתידיות ולהבטיח כי בעת הגירושים תתבצע חלוקת רכוש הוגנת. בית המשפט מוסמך לתת צווים גם כלפי גורמים שלישיים, למתן מידע אודות כספים ונכסים המוחזקים על ידם והשייכים לבן הזוג.

     

    • אם בית המשפט מתרשם שקיים חשש להברחת רכוש, הוא רשאי לנקוט אמצעים שונים על מנת להגן על זכויותיה של האשה. למשל, לצוות על הבעל לתת פרטים ודיווח מלא אודות רכוש וזכויות הקיימים או שהיו קיימים בבעלותו, לקבוע כי פעולות מסויימות יהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג, או להורות כי יאסר על הבעל לנקוט פעולות מסויימות שמטרתן הברחת רכוש, כספים או נכסים.

     

    • במסגרת ההליך המשפטי, ניתן לבקש מבית המשפט כי יורה על מתן צווי עיקול על מחצית הנכסים והזכויות הכספיות שבבעלות בן הזוג, שימנעו את הברחתם. סעדים אלה, היכולים להינתן עוד במהלך הנישואים, כאמור, מבטיחים למעשה שמירה על המצב הקיים ו"הקפאתו" עד אשר יגיעו הנישואים אל קיצם, או אז ניתן יהיה לחלק את הרכוש בצורה מאוזנת והוגנת בין בני הזוג, ללא חשש כי אחד מבני הזוג פעל בחוסר תום לב.

     

    • נכס ש"הוברח" על ידי בן הזוג והועבר על שם צד ג' - בית המשפט רשאי להתייחס לנכס זה כאילו הוא שייך עדיין לבן הזוג.

     

    • מומלץ לאסוף כמה שיותר מידע על הרכוש הקיים, בין אם המדובר בנכסי מקרקעין ובין אם המדובר בכספים או בזכויות אחרות.

     

    • באופן עקרוני, בית המשפט יורה על חלוקת הכספים והזכויות, שנצברו מיום הנישואים ועד למועד הגירושים, בחלקים שווים בין בני הזוג. במקרים חריגים רשאי בית המשפט לקבוע יחס חלוקה אחר, או לקבוע כי איזון שווי הנכסים לא יהיה לפי שוויים בעת פקיעת הנישואים אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר. הדבר נועד לסייע בהתמודדות עם תופעות של הברחת רכוש ונכסים. כך תוכל האשה לקבל את כל הנכסים המצויים בארץ, (ולא רק מחצית), אם יוכח כי הוברחו זכויות בהיקף דומה לחו"ל.

     

    עו"ד חיה זינגר ועו"ד שרון פרילינג מתמחות בדיני משפחה וירושה.

     

    האתר של חיה ושרון

     

    • בשבוע הבא: משמורת משותפת

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    הבעל הוא שר החוץ ושר האוצר גם יחד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    עו"ד חיה זינגר
    עו"ד שרון פרילינג
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים