בית דין צבאי הכריע: איציק מרדכי יישאר אלוף

דרגותיו של האלוף (מיל') איציק מרדכי לא ישללו. כך החליט היום (ב') בית הדין הצבאי לערעורים לאחר דיון במסגרת הערעור על החלטת הוועדה לחוק השיפוט הצבאי שלא לפגוע בדרגותיו. השופטים ציינו שהם מקבלים את העקרון לפיו קציני צה"ל חייבים לשמור על טוהר המידות, אמון הציבור ושיש להגן על שלומיו וכבודם של חיילות וחיילי צה"ל. אך עם זאת ציינו השופטים שלפנים משורת הדין הם משאירים למרדכי את דרגת האלוף.

השופטים כתבו בהחלטתם: "מקובל עלינו כי התכלית המרכזית העומדת ביסוד החוק (המאפשר הורדה בדרגה של אדם שהורשע בפלילים - ח.ג) היא שמירה על טוהר המידות, אמון הציבור בצבא ובנושא הדרגות. כפועל יוצא מכאן, גם הגנה על שלומם וכבודם של חיילות וחיילי צה"ל. סברנו שבמקרה זה ראוי לנהוג לפנים משורת הדין ולפי המלצתנו, חזרה התביעה מהערעור ולפיכך, הערעור נמחק".

לאחר שהשופטים הודיעו שהם מכירים בעיקרון, התובע הצבאי הראשי, אלוף משנה לירון ליבמן, חזר בו מהערעור: "בהתחשב בדמותו ובתרומתו יוצאת הדופן של מרדכי לביטחון המדינה ולחברה ולפנים משורת הדין, ניתן להימנע במקרה זה מפגיעה בדרגתו".

לאחר ההחלטה התקשר עורך דינו של מרדכי, משה שחל, למרדכי ובישר לו שדרגתו תישאר: "איציק מרדכי הביע תודה והערכה. חזר על זה שלוש פעמים. אין ספק שהוא חש הקלה. בעינינו זו הצלחה מלאה. זה ניצחון ברור. אין כל תכלית לפגוע בדרגותיו של מרדכי, שממילא לא נמנה על כוחות המילואים. לא היה מקום לערעור הזה. אני שמח שהתובע הצבאי הראשי חזר בו מהערעור. הפרשה מאחורינו".

בחודש ספטמבר אשתקד החליטה הוועדה לחוק השיפוט הצבאי שלא לשלול את דרגות האלוף של מרדכי, למרות שהורשע בביצוע מעשים מגונים ונידון למאסר על-תנאי. חברי הוועדה - השופט אליהו וינוגרד, אב בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה יוסף טלרז והאלוף במיל' אביעזר יערי - הסבירו שהחליטו לא לפגוע בדרגותיו של מרדכי בעקבות הזמן הרב שחלף מאז שהשתחרר מצה"ל, והעובדה שהוא כבר נפגע כלכלית וחברתית בגלל הפרשה ונענש דיו.

חודש לאחר מכן, ערער הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אבי מנדלבליט, על החלטת הוועדה ודרש לדון מחדש בנטילת הדרגות ממרדכי. הוא נימק בין היתר את את בקשתו בכך שהוועדה שדנה בנושא לא נתנה משקל ראוי לחומרת העבירות בהן הורשע מרדכי ולהבטחת שלומן של המשרתות בצה"ל. עוד טען הפרקליט הצבאי הראשי כי הוועדה שגתה כאשר קבעה שאין מעניינה לדון בטוהר המידות ואמון הציבור בצה"ל ומפקדיו.

השתלשלות הפרשה

פרשת המעשים המגונים נחשפה לפני כשש שנים בעקבות תלונתה של ש', עובדת במשרד התחבורה בתקופה בה כיהן יצחק מרדכי כשר במשרד. לדבריה, הוא ביצע בה מעשה מגונה. בעקבות תלונתה הגיעו שתי תלונות נוספות: א', קצינה ששירתה בלשכתו של מרדכי כאשר כיהן כאלוף פיקוד הצפון, טענה שהוא ביצע גם בה מעשה מגונה בשני מקרים, אחד ביער והשני בנתניה. מקרה נוסף שעלה הוא בעניינה של נ', פעילה פוליטית בליכוד, שטענה כי מרדכי ביצע בה מעשה מגונה לאחר שביקשה ממנו שיסייע לה במציאת עבודה.

בית משפט השלום זיכה את מרדכי מתלונתה של ש' אך הרשיע אותו פה אחד בביצוע מעשה מגונה בכוח בא' בנתניה ובביצוע מעשה מגונה בנ'. מרדכי נידון ל-18 חודשי מאסר על תנאי ובעקבות הרשעתו ערער לבית המשפט המחוזי בירושלים. המחוזי זיכה אותו מביצוע מעשה מגונה בא' ביער אך השאיר על כנה את ההרשעה על המעשה השני שביצע בה. כמו כן, הותיר המחוזי את ההרשעה בביצוע מעשה מגונה בנ'.

מרדכי ביקש לערער לבית המשפט העליון בנוגע לשתי הפרשיות. עם זאת נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, דחה את הבקשה לקיים דיון נוסף בעניינה של א', וכתב כי אין דרך לערער על ההחלטה.