אשה כזאת היא חלום שלא מתגשם
רותם היא לא אחת כזאת שאתה יכול להזמין לבוא איתך לשירותים. עוזי הנחה אותי להביט לרותם ישר בעיניים. לא לגשת אליה, לא לדבר ולא לשלוח פתקאות. רק להביט ישר בעיניים, ותמיד מרחוק. לבוא מוקדם אל הפאב, לחכות לרותם ולשמור מרחק עד שהוא יסמן לי אחרת. "רותם", אמר לי, "היא אשה שמתיישבת לך בלב"
נתתי את מלוא אמוני בעוזי, אבל המסקנות שלו היו בעייתיות. "אין אהבה בעולם", טען באחד הדפים שעל הקיר, "אלא כחלום". "החיזור", כתב בדף אחר, "הוא דרך מטופשת לממש חלומות". ועדיין האמנתי בו ברגע שחשבתי על רותם. הפאב שלו היה מקום של עלייה לרגל לצעירים כמוני, חסרי ניסיון באהבת אמת. ועוזי הנחה אותי להביט לרותם ישר בעיניים. לא לגשת אליה, לא לדבר ולא לשלוח פתקאות. רק להביט ישר בעיניים, ותמיד מרחוק. לבוא מוקדם אל הפאב, לחכות לרותם ולשמור מרחק עד שהוא יסמן לי אחרת. "רותם", אמר, "היא לא בחורה שאתה חס וחלילה יכול להזמין לשירותים. רותם היא אשה שמתיישבת לך בלב".
רותם ישבה תמיד עם החברות והחברים שלה, ואני ישבתי עם החברות והחברים שלי. היא דיברה סביב השולחן שלה, ואני
דיברתי סביב השולחן שלי ולא הסרתי ממנה את המבט. בפעם הראשונה, היא עוד התביישה להחזיר מבטים. השפילה עיניה אל הבירה שלה, או פתחה בשיחה ערה עם הסובבים אותה. למחרת, היא היתה כבר אחרת. שוטטה במבטיה על פני הפאב והמבטים שלנו הצטלבו כאילו במקרה.
מצאתי עצמי קרוע בין יופייה לבין העצות של עוזי
עוזי היקר. מה הייתי עושה בלי החיבור המצוין שלו? רותם היתה יפה בדיוק כמו תמונה שאפשר לשים במסגרת ולתלות על הקיר בפאב שלו. חבל רק שהאיפוק העוזיאני איבד מעט מגדולתו ככל שעברו הימים. רותם נשארה כלפיי עם המבטים השוטים, ומצאתי עצמי קרוע בין יופייה לבין העצות של עוזי. אם עוזי לא היה עוקב אחריי, הייתי ניגש אליה ומציג את עצמי. פחדתי גם שעוזי צודק, שאשה יפה היא חלום שלא מתגשם.
ביום האחרון שראיתי את רותם, היא יותר רקדה מאשר ישבה עם החברים שלה. שמעתי אותה צועקת לבן הזוג שלה על הרחבה שמחר היא נוסעת לשלוש שנים ללימודים באמריקה, אבל עוזי סימן לי שעדיין מוקדם לגשת אליה.
לא נותר כבר הרבה זמן. השעון עיצבן אותי. ראיתי אור ראשון בחוץ, ולא ידעתי מה לעשות. עוזי ערבב קוקטיילים וניגב כוסות כאילו רותם לא טסה לאמריקה. פתאום, בעודי ממתין לסימן של עוזי, הרגשתי על לחיי שפתיים לחות. עוזי צדק. רותם נישקה אותי. התחבקנו, התנשקנו. אמרתי לה שאני עוקב אחריה כבר שבוע, והיא אמרה שהיא יודעת. אבל עוזי לא צדק לגמרי. רותם אמרה שאין לה זמן, ושניפגש אולי פעם אחרת, בעוד שלוש שנים נניח, כי היא ממהרת לקחת את המזוודות ולנסוע לשדה התעופה.
הבלוג של סבסטיאן
לפנייה לכתב/ת 
