שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הששים אלי גירושים
    הציבור כבר לא קונה את הגישה האנטי-משפחתית הגורפת, ויוזמת הגישור של רמון היא צעד בכיוון הנכון. תשובה לאירית רוזנבלום
    ארגון "משפחה חדשה" מתנגד להצעת משרד המשפטים לדרוש גישור חובה למשך חודשיים לכל זוג המבקש להתגרש, והוא לא לבד, מן הסתם: כל הארגונים המתיימרים להציג את חזון "האשה המשוחררת", "הגבריות החדשה" ו"הזוגיות החדשה" - כפי שהם מגדירים זאת - צפויים ליישר קו נגד ההצעה. הסיבה פשוטה: הצעת החוק מדיפה ניחוח פרו-משפחתי. מדובר אמנם רק על גישור מוגבל בזמן, לא על טיפול זוגי ולא על הליך "שלום בית"; אבל יש בהצעה מסר חבוי של כבוד לחוזה הנישואים, של ניסיון להציל את הקשר או לפחות לפרקו בצורה מכובדת, צודקת והוגנת, וזהו מסר בלתי נסבל עבור הזרם הלוחמני שמכתיב לנו, בדיקטאט פוליטי אלים ומאיים, את ההתייחסות ה"נכונה" וה"תקינה" לזוגיות ומיניות בדור האחרון.

     

    נציגי ההשקפה הזו בכנסת ובמוסדות השיפוט ואכיפת החוק הצליחו ליצור מצב, שבו הזוגיות ההטרוסקסואלית נתפסת כעניין מכוער וכפוי המושתת על יחסי אדון-שפחה, אלים-מוכה - ולא על בחירה, אהבה, משיכה ונתינה הדדית. דברו עם פמיניסט מהזן הזה על גברים, נשים ומה שביניהם, ומיד תקבלו מטר של נתונים - רובם ככולם מומצאים או מנופחים - לגבי אלימות, אונס והתעללות של אבות בילדיהם. אקט הגירושים נתפס על-ידם כעניין שיש להקל עליו ככל האפשר, תמיד.

     

    הכלים התעמולתיים, המשמשים את התנועה הזו, נחשפו ברבים בשנים האחרונות, ובארצות-הברית האידיאולוגיה האנטי-משפחתית הרדיקלית כבר נמצאת בשלבי גסיסה. ההבדל הגדול בינם לבין ישראל, בהקשר הזה, הוא שאין בארץ ממסד שניתן להגדירו כשמרני: לעתים נדמה שאצלנו, או שאתה "דוס" או שאתה קיצוני לכיוון השני, בכל הקשור ל"ערכי משפחה". אבל מתברר שגם אצלנו משתנים דברים - והצעת החוק של משרד המשפטים היא סימן לכך. במהלך השנה האחרונה החלו מספר תהליכים המצביעים על תזוזה של הממסד הישראלי לכיוון יותר "פמיליסטי", קרי: פרו-משפחתי, ופחות אנטי-גברי או אנטי-משפחתי. הנה כמה דוגמאות להתרחשויות שהציבור, ברובו, אינו מודע להן:

     

    • צמרת המשטרה מקיימת דיונים בהשתתפות מומחים ונציגי ארגוני גברים ונשים, במטרה להפוך את הטיפול בתלונות הדדיות על אלימות במשפחה ליותר הוגן ומקצועי. יש הכרה בכך שגם תלונת כזב היא סוג של אלימות, ושתלונות קנטרניות הן לא עניין נדיר כלל וכלל.

     

    • משרד הרווחה מינה ועדה בראשות פרופ' ורד סלונים, הבודקת את פעילות פקידות הסעד מול גברים ונשים בסכסוכי גירושים. הוועדה שמעה את נציגי ארגוני האבות, שהתלוננו על פגיעה שיטתית וגורפת בזכויותיהם, והיא צפויה להמליץ, בין היתר, על יצירת מנגנון שיאפשר לערער על החלטות פקידות הסעד.

     

    • ועדה שמינה משרד המשפטים בראשות פרופ' דן שניט דנה, בין השאר, באפשרות לבטל את "חזקת הגיל הרך" בחוק הישראלי - דבר שעשוי להקטין את הפיתוי לגירושים סתמיים ביוזמת האישה, שכן "ניצחונה" המוחלט בכל הקשור למשמורת ומזונות כבר לא יהיה מובטח.

     

    • ועדה אחרת של משרד המשפטים דנה ברפורמה בתחום המזונות. למרות כמה הצהרות מאכזבות של יו"ר הוועדה עם מינויו, יש מקום לתקווה שהוועדה תדון גם בהצעות לקביעת מזונות על-פי סולם קבוע ובהתחשב בהכנסותיהם של שני בני-הזוג, כנהוג בארצות-הברית, אוסטרליה ומקומות אחרים.

     

    • משרד הרווחה החל להפעיל, במתכונת ניסיונית, מרכזי דיור זמני לגברים שהורחקו מביתם במסגרת סכסוכים משפחתיים. יש בכך הכרה בזכויותיהם ומצוקותיהם של גברים המצויים בסכסוך עם בת-הזוג והתייחסות אליהם כאל בני-אדם, לאו דווקא כאל "אלימים".

     

    • באילת הופעל מודל חדש לטיפול בבעיית אלימות הנוער, אשר אינו מטיל כתם קבוצתי על כלל הגברים ועל הגבריות עצמה כמו מודלים קודמים, אלא להיפך: מעודד שיח גברי בין מדריכים לבני-נוער במטרה לתעל את האגרסיביות שלהם לכיוון לא-אלים. המודל הצליח להוריד את שיעור האלימות ביותר מ-50% תוך זמן קצר, והוא הורחב עתה לעשרה מקומות נוספים ברחבי הארץ.

     

    חשוב מכל, הציבור הרחב מגלה סימנים של התעוררות והתנערות מהגישה האנטי-משפחתית ומנציגיה בממסד התקשורתי
    והשלטוני. בסקרי הגולשים, בטוקבקים וגם באופן כללי, במה שהעיתונות אוהבת לכנות "הרחוב" - הצבעת האי-אמון בפמיניזם הרדיקלי היא סוחפת וגורפת. המגמה החדשה היא של חזרה אל ערכי המשפחה "הישנה", וכל זאת, מבלי לזרוק לפח את ההישגים החשובים שהושגו ברבע האחרון של המאה ה-20 בכל הקשור למעמד האישה, כבודה ויכולותיה.

     

    גיל רונן הוא יו"ר "הפמיליסטים"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הששים אלי גירושים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מוצר השנה
    מומלצים