שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חלום בלבן
    "שייקר", יצירתם החדשה של ענבל פינטו ואבשלום פולק, היא קסם תיאטרלי יפה ועצוב

    את כתב היד של ענבל פינטו ואבשלום פולק אפשר לזהות מרחוק. גם אם בכל יצירה ויצירה הקונטקסט מוטמע בעולם דמיוני שונה, יש קו בלתי נראה שמחבר בין העולמות הויזואליים והרגשיים שנרקמים לתמונות על הבמה שלהם. אחרי סבב מופעים קצר שהופרע בשל מסע הופעות באירופה ובארה"ב, תחזור ותעלה הלהקה החל מסוף השבוע הקרוב את "שייקר", קסם תיאטרלי יפה עד כאב ומרגש כמו שירה.

     

    נקודת המוצא לעבודה - אותו כדור בדולח מוכר ממחוזות הילדות שמשליג בכל נענוע את העולם המיניאטורי שבתוכו. כשבחוץ תל אביב מיוזעת, מפויחת ומהבילה, בתוך אולם סוזן דלל שריקת רוח חורפית מפלחת את מרחב השלג הלבן שמכסה את הבמה. הפערים בין העולם שבחוץ לעולם שבפנים מכים מיד ומעבירים את המתבונן מסע אל זמן אחר שבו המקצב הפנימי נשבר שוב ושוב ושומר את הצופה מאותגר ודרוך.

     

    "שייקר" היא עבודה בוגרת ומאוזנת שבה התיאטרון אינו בא על חשבון התנועה או להיפך. זו עבודה שמקפלת בתוכה עצבות רבה ורוך ובאופן מפתיע, בעיקר בהשוואה לעבודות קודמות של הלהקה, חום ואנושיות.

     

    על הבמה המושלגת שלושה בתים מוקטנים מסמנים אולי חיים רחוקים. גם מכונת הרוח שנמצאת בשולי הבמה ושימשה בעבר כאביזר תיאטרלי, היא סממן מעידן שהיה ואיננו. תחת גופות הרקדנים שרוחשת על הבמה, השלג חורק ומעביר צמרמורת. כל תנועה מפזרת את השלג ומעלה ענן מרחף וציורי שממשיך אותה. התפאורה, גם אם עשירה ומלאת דמיון, לכאורה סטטית ובלתי משתנה ובמובן זה מאפשרת להתרכז בקומפוזיציה התנועתית המשתנה בתוך החלל. לצד יצירות קלאסיות של שופן ופרסל וקטעים מתוך יצירותיו של ארוו פארט כולל פס הקול גם עיבודים ביפנית לשירים מוכרים משנות החמישים ששוברים את האווירה המלנכולית ומעלים חיוך.

     

    אין צורך לחפש נרטיב ביצירה למרות שהפעם אולי יותר מבעבודות קודמות נדמה שהמכלול מורכב מרגעים קטנים שכל אחד מהם הוא סיפור. דווקא בהיעדר הכוונה מתודית יש משהו מעשיר בעולם הפתוח שמוצע לצופה. מבחינה תנועתית וקונספטואלית, "שייקר" רחוקה מרחק רב מיצירתה הראשונה של פינטו, "אויסטר", שזיכתה אותה בפרס התיאטרון בשנת 2000 וסימנה אותה כאחת היוצרות הצעירות המרתקות בישראל. גם כאן ברור שהתנועה היא תולדה של המסגרת אליה נוצקה ובמידה רבה התנועה והמסגרת נטמעות זה בזו תוך כדי תהליך.

     

    בניגוד ל"אויסטר", שבו החלל והאביזרים משמשים את התנועה, נדמה שביצירה החדשה הם מהווים לא פעם מגבלה שהרקדנים נדרשים להתמודד איתה. מכאן אולי החיבור לעולם התיאטרון שמהווה חלק בלתי נפרד מיצירתם של פינטו ופולק. כמו בעולם התיאטרון שנדרש לקונפליקטים על מנת לייצר דרמה, כך גם במחול שהם מציגים ובעיקר ב"שייקר", המגבלות משמשות את הרקדנים כדלק ומשמרות את הבערה. קסום

     

    "שייקר" – יום ה', 29 ביוני, בשעה 21:00 במרכז סוזן דלל; יום ו', 30 ביוני, בשעות 14:00 וכן 22:00 במרכז סוזן דלל 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים