דוח: איפה הכי מסוכן לגור בישראל?
דוח "חיים וסביבה" בדק את הקשר בין איכות הסביבה לבריאות: בנגב יש הכי הרבה מחלות וגם ההשמנה בשיא, באיזור חיפה והצפון הסרטן מוביל ויש גם אזהרה חמורה לעובדים בתחנות הדלק
הדוח, שהוכן על ידי 30 ארגונים סביבתיים וחברתיים, נקרא "דוח (אי) הצדק הסביבתי 2006" והוגש היום (ד') לשר לאיכות הסביבה.
בין האוכלוסיות הנפגעות: תושבי מפרץ חיפה ונהריה, תושבי באר-שבע והנגב ומתדלקים בתחנות דלק. כולם, לפי הדוח, חשופים לזיהום הפוגע בבריאותם.
הדוח חושף את ההקשר החברתי של בעיות של איכות הסביבה ובריאות הציבור. זה נובע ממדיניות שאינה מתחשבת באוכלוסיות נפגעות, מהעדפת רווחתם של מעטים ומהזנחה מצדן של הרשויות האמונות על אכיפת החוק ועל הדאגה לבריאות הציבור.
"משרד הבריאות מתחמק מאחריותו במניעת תחלואה והתרעה על סכנות בריאותיות-סביבתיות", מאשימים מחברי הדוח, "המשרד לאיכות הסביבה לא נוקט במלוא האמצעים העומדים לרשותו להביא להפחתה דרסטית של זיהומים סביבתיים ולא אוכף חוקים, בהם תקנות למניעת מפגעים, חוק שמירת הניקיון ועוד".
לדברי עו"ד אלונה שפר (קארו), מנכ"ל "חיים וסביבה "קבוצות מובחנות בישראל, הסובלות מנחיתות כלכלית וחברתית, סובלות במקרים רבים גם ממפגעים סביבתיים ובריאותיים קשים. אוכלוסיות אלה אינן זוכות למעורבות בעלת משמעות בתהליכי קבלת החלטות והבעיות הסביבתיות הקשות שהן מנת חלקן אינן במרכז השיח הציבורי".
המתדלקים: חשופים ל-150 חומרים מסוכנים
כעשרת אלפים עובדי תחנות הדלק חשופים, לפי הדוח לסיכונים בריאותיים חמורים. המתדלקים חשופים במשך שעות רבות ביום ברציפות לגזי השריפה של מנועי המכוניות המכילים שורה ארוכה של חומרים מזהמים, רעילים ומסרטנים, וחשופים גם ליותר מ-150 סוגים של כימיקלים וחומרים מסוכנים המצויים או נפלטים מהדלק עצמו, כמו בנזן ועופרת. המתדלקים נחשפים לחומרים אלה על ידי שאיפת אדי הדלק בזמן התדלוק או על ידי מגע הדלק עם העור.
תושבי הנגב: יותר סרטן, מחלות כבד ואירועים מוחיים
בדוח הוצגו נתונים המראים שהתמותה באיזור הנגב ממחלות כמו סרטן, אירוע מוחי ומחלות כבד וכליות, גבוהה באופן מובהק מהממוצע הארצי. הנתונים מובהקים הן לגבי המגזר היהודי בנגב והן לגבי המגזר הבדואי.
אוכלוסיית הנגב מאופיינת בריבוי מחלות דרכי הנשימה, דרכי העיכול וסיכון יתר למחלות אונקולוגיות ואחרות. אפילו שיעור ההשמנה בקרב מבוגרים בנגב העומד על 16 אחוז גבוה מהממוצע הארצי (12.7 אחוז).
נתונים חמורים אלה מיוחסים, בין השאר, לעובדה שתשתיות הבריאות שבנגב הן הירודות והדלות ביותר במדינה: בעייה של אספקת מים, ביוב וחשמל ליישובים הבדואים הלא מוכרים גורמים להיגיינה ירודה ולהתגברות מחלות זיהומיות. מחסור בשירותים רפואיים, חוסר באמצעי תחבורה ולכך שבנגב ישנם מפעלים מזהמים רבים.
חיפה והצפון: מובילים בסרטן
איזור מפרץ חיפה ועכו ממשיך להוביל בשיעור התחלואה והתמותה ממחלות סרטן ומחלות לב וכלי דם. נתוני רשם הסרטן במשרד הבריאות מצביעים על שיעור הגבוה בעשרים אחוז מהממוצע הארצי. בנוסף, נתוני 20 השנים האחרונות מראים, כי האיזור מוביל בתמותה ממחלות הקשורות בזיהום סביבתי כימי, כגון מחלות כליות וכבד וסרטן ריאות. בנפת חיפה בלבד ישנם 500 מקרי סרטן בשנה יותר מהממוצע הארצי, ושיעור אשפוזי ילדים בכל קבוצות הגיל גבוהים יותר באיזור חיפה מאשר בשאר המדינה.
בנוסף לריכוז המפעלים הכימיים, בתי הזיקוק ותחנות הכוח, קיימים באיזור זה גורמי סיכון ייחודיים נוספים, שעדיין אינם מטופלים בצורה ראויה. כך, למשל, בנהריה הסיכון לחלות במחלות סרטניות הנובעות מחשיפה לאסבסט גבוה פי 2-3 מאשר באזורים אחרים בארץ. בעיר פעל עד העשור הקודם מפעל ליצור אסבסט, ומצבורי אסבסט נרחבים פזורים בה ובגליל המערבי. הערכות המומחים הן, כי שיא המחלה צפוי להתרחש בעשורים הבאים, ולכלול את עובדי המפעל, בני משפחותיהם ותושבי האיזור כולו.
הממשלה עדיין לא הסדירה את נושא הטיפול באסבסט, במטרה למנוע הפצה של סיבים מסוכנים.
אוכלוסיות שהדוח מגדיר כאוכלוסיות הנתונות לסיכונים בריאותיים בשל חוסר יכולתן להתמודד מול הרשויות הם היישובים הערביים בצפון, שבהם אתרי פסולת וביוב שאינם מוסדרים וקשישים הגרים בבתי אבות שעל גגותיהם אנטנות סלולריות.
מחברי הדוח, הארגונים המרכיבים את "ועדת המעקב לצדק סביבתי" דורשים מהממשלה לנקוט בשורה של צעדים לשיפור המצב. בהם הכרה בזכות לסביבה בריאה כזכות יסוד של תושבי ישראל, לאמץ את עקרון "הזהירות המונעת", במקרים בהם יש אי ודאות לגבי סיכונים פוטנציאליים לבריאות האדם, לאמץ מדיניות של פיתוח בר-קיימא ולעגן את הנושא בתקציב המדינה והמלצות נוספות.
הדוח נידון אתמול (ד') בדיון של השדולה החברתית-סביבתית בכנסת. ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), יו"ר עמית של השדולה אמר כי "קיים כשל מערכתי בגלל הפרדת סמכויות בין הרשויות העוסקות בבריאות לבין אלו העוסקים בהגנת הסביבה". חנין אמר כי בשנים האחרונות ניתן לזהות פגיעות גדלות והולכות בבריאות בגלל כשלים סביבתיים. עוד הדגיש כי בשנים האחרונות נושא הצדק הסביבתי תופס מקום מרכזי בחשיבה של התנועה הסביבתית ואמר כי "יש בפריפריה אוכלוסיות מוחלשות המשלמות מחיר יקר על בעיות סביבתיות שאחרים יצרו".