ה-G8: מחלוקת בשאלת האנרגיה הגרעינית ואמנת קיוטו

התחממות כדור-הארץ, המעבר לשימוש באנרגיה גרעינית ויישום אמנת קיוטו לצמצום הפליטה של גזי החממה לאטמוספירה מעוררים מחלוקת בוועידת ה-G8 של ראשי המדינות המתועשות. אתמול (א') גיבשה הוועידה הצהרה בנוגע ל"ביטחון האנרגיה הגלובלי", המציב את נושא הפגיעה בכדור-הארץ וזיהום האוויר במרכז סדר היום העולמי, אך עדיין לא התקבלה החלטה חד-משמעית בנוגע לשימוש באנרגיה אטומית כחלופה למקורות אנרגיה מתכלים, ובראשם דלק פחמני (מוצרי נפט ופחם).

"אנו מכירים בכך שחברי ה-G8 מצדדים בדרכים שונות לצמצום הפגיעה באקלים, תוך שמירה על ביטחון בכל הקשור לאספקת האנרגיה הדרושה למדינותיהם", נכתב בהצהרה. "המדינות שמפעילות, או מתכננות להפעיל, מפעלים גרעיניים להפקת אנרגיה בטוחה, מאמינות כי פיתוחים אלו יתרמו למאבק בשינויי האקלים ויקטינו את הפליטה של חומרים מזהמים לאטמוספירה".

השימוש באנרגיה גרעינית צובר תאוצה בשנים האחרונות כאמצעי להפקת חשמל, בעיקר במדינות אסיה, בין היתר משום שהוא מהווה חלופה לנפט שמחירו נמצא בעליה מתמדת. הדרישה הגוברת לייצור חשמל במדינות המתועשות דורשת כמות גדולה יותר של חומרי גלם ודלקים מזהמים, מה שמעלה את מחיר החשמל, ובמקביל גורם לפליטה של גזים מזהמים לאטמוספירה. אנרגיה אטומית, המופקת בכורים גרעיניים מהדור החדש, נחשבת בעיניי חלק מהמדינות כאנרגיה נקייה וידידותית לסביבה – והיא גם זולה משמעותית מזו המופקת מדלקים פחמניים.

ארגוני הסביבה מתנגדים

אך בעוד שהאנרגיה הגרעינית מוצגת כפתרון לבעיות הסביבתיות הקשות ובפרט לשינויי האקלים הגלובליים, המתנגדים, ובראשם ארגוני איכות סביבה, טוענים כי מדובר בסכנה לאוכלוסייה. כורים גרעיניים להפקת אנרגיה נחשבים אמנם לבטוחים, אולם קיים סיכון לפגיעה בליבת הכורים וכתוצאה מכך לפליטה של חומרים מזהמים רדיואקטיביים לאוויר. המתנגדים מציגים נתונים על דליפות של חומרים מסוכנים מכורים ברחבי העולם, ובפרט את הפיצוץ בתחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל באמצע שנות ה-80, שגרם לפגיעה חסרת תקדים באחד האסונות הקשים שידעה האנושות במהלך המאה ה-20.

עוד טוענים המתנגדים כי מלבד החשש מפני דליפה גרעינית, קיים חשש נוסף מפני פגיעה של ארגוני טרור במפעלים הגרעיניים. במקרה של פיגוע שיצליח לחדור את מערכות ההגנה של המפעל הגרעיני, עשויה להיגרם פגיעה רחבת היקף, שתוצאותיה יהיו הרסניות לבני-האדם כמו גם לסביבה כולה. לטענתם, הפתרון שמציעים הכורים מחוויר לנוכח הסיכונים הגלומים בהצבתם בלב מדינות מאוכלסות בצפיפות.

במהלך הוועידה, העלו מספר מדינות חשש לפיו מדינות אחרות, המקימות כורים גרעיניים להפקת אנרגיה מאורניום לא-מועשר, עשויות לעשות שימוש במפעלים אלו לצורך ייצור חומרי לחימה ופצצות אטום. תהליכי הפקת האנרגיה מחומרים רדיואקטיביים, כתוצאה מביקוע גרעיני, דומים לתהליכים הדרושים לצורך בניה של פצצה גרעינית, ולפי הערכות מתן אישור להקמת מפעלי כוח גרעיניים רבים במדינות שונות בעולם עשוי לגרום להקמתו של "שוק שחור" לייצור חומרי נשק בלתי-קונבנציונליים להשמדה המונית.

רוסיה וארה"ב הציעו להקים "בנק אנרגיה" עולמי

במהלך הוועידה, הציעה רוסיה ליצור מרכזים בינלאומיים להפקת אנרגיה שימוקמו בשטחה. בהצעה, שהועלתה על ידי הממשל הרוסי, נאמר כי רוסיה מוכנה לייצר אנרגיה גרעינית עבור מדינות העולם ולדאוג לאספקתו השוטפת. ארצות-הברית מצידה הציעה להקים מערכים גרעיניים ובנק אנרגיה גרעיני בינלאומי. בשני המקרים ייפקח האו"ם על ייצור האנרגיה ואספקתה למדינות העולם – וזאת במטרה למנוע שליטה של מדינה אחת בבנק האנרגיה הבינלאומי.

"אנו מתכוונים לעשות מאמץ משותף, על מנת להבטיח אספקה שוטפת לאורניום בלתי-מועשר להפעלת הכורים הגרעיניים, וכדי לאפשר מחזור של אנרגיה וחומרי הגלם הדרושים לייצורה", נכתב במסמך ההצהרה.

אך המאבק האמיתי ניטש בשאלת היישום של אמנת קיוטו, שנחתמה ב-1997 והגדירה תוכנית ברורה לצמצום הדרגתי של גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה במדינות המתועשות. פליטה זו גורמת לנזקים חמורים לסביבה, ובראשם התחממות גלובלית. קרני החום המגיעות לאטמוספירה מהשמש נקלעות בתוכה, משום שהגזים יוצרים מעטפת בלתי-חדירה ממנה האנרגיה לא יכולה לצאת.

כתוצאה מכך, עולות הטמפרטורות בכל רחבי כדור-הארץ, מה שגורם להתמוססות קרחונים, פגיעה בבעלי-חיים וצמחים רבים – ושינויים תכופים במזג האוויר. עדויות לתופעה, זו נקראת "אפקט החממה", הולכות ומצטברות בשנים האחרונות בקצב מדאיג. בין היתר, דווח על צמצום בגודל הקרחונים הגדולים, העלמות מעטה הקרח בהרים גבוהים, ועוד שינויים אקלימיים רבים.

לפי ההערכות, עשויה ההתחממות לצאת משליטה בעוד מספר שנים, תוך הרס מוחלט של מאזן האקלים, עליה במפלס הימים כתוצאה מהתמוססות הקרחונים בקטבים והרס ערי החוף. פגיעה נוספת נרשמת כבר בימים אלו בחקלאות במדינות שונות בעולם ולנזקים סביבתיים רבים אחרים.

"האנושות רוקדת על סיפו של הר געש"

אמנת קיוטו קבעה כי מדינות עשירות יצמצמו בהדרגה, ובאופן משמעותי, את פליטת גזי החממה לאטמוספירה, מה שמעודד במישרין ובעקיפין גם יחד פיתוח אמצעי אנרגיה חלופיים, נקיים יותר. האמנה מגבילה את נפח תחמוצות הפחמן ושאר גזי החממה שיכולות המדינות המתועשות לפלוט בתקופה קצובה, במטרה למנוע את העליה בהתחממות הגלובלית ושינויי האקלים. רוב מדינות אירופה חתומות על האמנה המחייבת אותן להקטין את פליטת הגזים עד שנת 2012 בשיעור של 5.2 – בהשוואה ל-1990.

לאחר שנים בהן מילאה ארה"ב את האמנה בהמשך למדיניותו של הנשיא הקודם, ביל קלינטון, הודיע ממשל בוש כי ארצות-הברית איננה מוכנה למלא את התחייבויות הפרוטוקול, ובכך הביאה למעשה לקריסתו. לאחר שארה"ב, השחקנית המרכזית בשוק האנרגיה העולמי, משכה ידיה מקיום ההסכמות, מדינות רבות אחרות הלכו בעקבותיה וחדלו ממילוי ההסכמים - באופן חלקי או מלא.

לפני מספר חודשים פורסם דו"ח מדאיג, המראה כי רק בריטניה ושוודיה עומדות במלא ההתחייבויות עליהן חתמו באמנה. עוד התברר, כי מבין 15 המדינות האירופיות שחתמו על החוזה הבינלאומי המחייב, עשר לא יגיעו ליעדים שנקבעו להן, אם לא ינקטו באמצעי חירום לצמצום פליטת החומרים המזהמים. בריטניה, שהודיעה לאחרונה על כוונתה לעבור לייצור אנרגיה גרעינית, היא המדינה המובילה בצמצום פליטת גזי החממה, ובהחלת תהליכים למניעת זיהום אוויר.

נושא אמנת קיוטו עלה גם בוועידה הנוכחית, שם סערו הרוחות בשאלה האם יש לחייב את המדינות לקיים את האמנה עליה חתמו בעבר. המדינות סירבו להגיע להסכמה בנושא האמנה, המצריכה הקצאת משאבים אינטנסיבית למלחמה בהתחממות הגלובלית. בראש המתנגדים עמדה, כצפוי, ארצות-הברית, הממשיכה להוביל את הקו התקיף של ממשל בוש נגד האמנה.

נשיא צרפת, ז'אק שיראק, דחק בראשי ה-G8 לחייב את כל המדינות החברות להצטרף לפרוטוקול ולהקפיד על יישומו. "איננו יכולים לעבוד על ביטחון בשוק האנרגיה, בעוד שאין שום התקדמות במאבק בהתחממות האקלים. המין האנושי רוקד על קצהו של הר-געש", אמר שיראק.