הם התעוררו רק כשהקטיושות חלפו מעליהם
טימותי ישב ישיבת לוטוס על הדשא שבחזית הצימר שלו, כולו אומר שלווה והפנמה רוחנית אל מול המלחמה, וכריסטינה הזמינה עצמה אליו עם פחיות בירה. עקבתי אחריהם מהחלון של הצימר שלי. שני צעירים מפונקים ותלושים שלא הפסיקו להתפעל מהקצב המטריף של תנועות המטוסים
על סמים. במקום לעשן סמים, הם ישבו מול הרי הלבנון, מסוממים מנוף של תמרות עשן על רקע השקיעה.
הסיפור התחיל כמה שעות לפני כן. טימותי שכר את הצימר משמאלי, כריסטינה את הצימר מימיני, ושניהם נרתעו מעומס החום ולא יצאו מחדריהם עד שעות הערב. הם נפגשו לראשונה בשעת ערב מאוחרת. טימותי ישב ישיבת לוטוס על הדשא שבחזית הצימר שלו, כולו אומר שלווה והפנמה רוחנית אל מול המלחמה, וכריסטינה הזמינה עצמה אליו עם
פחיות בירה. עקבתי אחריהם מהחלון של הצימר שלי. שני צעירים מפונקים ותלושים שלא הפסיקו להתפעל מהקצב המטריף של תנועות המטוסים.
"בזזזזז", הדגים טימותי בידו הימנית נסיקה וגלישה של מטוסים.
"מקסים", אמרה כריסטינה.
"את בטוחה שלא לקחנו סמים?" התלהב טימותי.
בין מטס למטס, הם דיברו על הפחדים של כריסטינה.
"ממה את מפחדת כל כך?" שאל טימותי.
"מהמוות. אני מפחדת למות".
"כולם מפחדים למות", אמר טימותי.
"אני אובססיבית", חתכה כריסטינה את דבריו.
"יאפ", אמר טימותי שלמד לא להתווכח.
הם נשארו לדבר אל תוך הלילה. לא נגעו ולא פיתחו תקוות של חום וקירבה, עד שהתעייפו והלכו אל החדרים שלהם לישון לחוד. הפרידה ביניהם נראתה טבעית ומתבקשת.
כריסטינה רצה בבהלה, עטופה בסדין, מהצימר שלה לצימר של טימותי
הם לא התעוררו עד שמטח של קטיושות חלף מעלינו השכם בבוקר. כריסטינה ישנה חצי לבושה, בעצם בלי כלום אבל מכוסה בסדין, וטימותי ישן עם תחתונים בלבד ובלי סדין מעליו. וכריסטינה נתפסה לחרדה. היא רצה בבהלה, עטופה בסדין, מהצימר שלה אל הצימר של טימותי שישן עם דלת פתוחה, ונפלה עליו בוכייה ורועדת.
טימותי נהג באבירות. בידו אחת הוא חיבק את כריסטינה ברכות, מעביר אליה גלים של אנרגיה חיובית, ובידו השנייה שמר שהסדין יישאר מעליה. אם, ברגע של חוסר תשומת לב, הסדין נפל, מיהר טימותי להחזירו למקום ולקשור מאחורי הגב. והוא לא האיץ בכריסטינה ללכת, לאחר שהשקט חזר. נשאר לשכב על המיטה ועקב מעט בדאגה אחר התקף השמחה של כריסטינה, שרקדה מעל למיטה ריקוד קאנטרי אמריקאי, מעורב בצעדים אסקימואים ומלווה בשאגות אינדיאניות. טימותי הבין שלא זה הרגע להסב את תשומת לבה לסדין שלה שנראה מיותם לצד המיטה. וכשטימותי התחיל לנשק אותה, היא אמרה שהיא באמת צריכה את זה.
הלילה הבא היה שקט. לא היתה לכריסטינה סיבה להפריע לטימותי לישון עד מאוחר בבוקר. טימותי התעורר בעצמו. ראה שיש כבר אור בחוץ והתפלא, מעט מאוכזב,
שהחיזבאללה מתמהמה עם הקטיושות. הביט סביבו וחזר לישון עוד באותו רגע. גם כריסטינה התעוררה, אבל היא מחלום ביעותים על מטח קטיושות שחולף מעליהם. היא רצה
בבהלה אל הצימר של טימותי, שישן כהרגלו עם דלת פתוחה, ונפלה עליו כשהיא רועדת כולה. הפעם, הם שכבו מיד, וטימותי אמר שהם יכולים לחסוך בהוצאות ולגור בצימר
אחד.
הבלוג של סבסטיאן
לפנייה לכתב/ת 
