שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ביקורת משחק: Civilization IV - Warlords
    ההרחבה הראשונה של Civilization IV כוללת מספיק חומר חדש ומעניין כדי להצדיק את קיומה, אבל לא בטוח שכולם ייהנו ממנה באותה מידה

    למשחק כמו Civilization IV קשה ליצור חבילת הרחבה מוצלחת. מה כבר אפשר להוסיף למשחק שמתקרב כמוהו לשלמות? בכל זאת, Firaxis החליטו לנסות, והתוצאה היא Warlords - הרחבה שאמנם לא מרגישה נחוצה במיוחד, אבל בהחלט כוללת כמה תוספות מעניינות שמעשירות את חוויות המשחק ומיועדות לכל מי שקצת התחיל להשתעמם מלכבוש את העולם שוב ושוב.

     

    Civilization IV יצא לשוק כמעט לפני שנה, אבל הוא עדיין אחד ממשחקי האסטרטגיה הטובים ביותר שעל המדף (ציון 90 ב- Vgames). כמו כל אחיו הבוגרים בסדרה הוותיקה הזו, התפקיד שלכם הוא לקחת שבט קטן, להקים ערים, לכבוש שטחים, להתפתח, ליצור קשרי מסחר ודיפלומטיה, ולנסות לשרוד בעולם האכזרי הידוע בשם "כדור-הארץ". בכמה שעות של משחק אפשר לחלוף על פני כל ההיסטוריה האנושית מאז תקופת האבן ועד הטיסה לחלל, תוך התמודדות בלתי פוסקת מול העמים האחרים המגולמים על ידי המחשב.

     

    יש חדש תחת השמש

    התוספות ש-Warlords מכניס למשחקיות הבסיסית של Civilization IV הן רבות ומגוונות.

    ראשית, שש ציוויליזציות חדשות הושלכו לקלחת, והן כוללות את העותומנים, הויקינגים, הקוריאנים, הקלטים, בני הזולו ואנשי קרתגו. נוספו גם מאפיינים חדשים למנהיגים, וכן מנהיגים חדשים לציוויליזציות קיימות - כגון צ`רצ`יל וסטאלין.

     

    נוספו מבנים יחודיים לכל עם, וכן סוג חדש של מבנה שמשותף לכולם - האורווה. יש גם שתי יחידות חדשות, הטרירמה (מין סירה) והטרבושה (ארטילריה עתיקה), ושלושה פלאי עולם חדשים ושימושיים, שהמגניב שבהם הוא חומת סין, אשר מגנה על גבולותינו מברברים ונראית ממש מרשימה. אפשר אפילו לראות אותה מהחלל!

     

    אלים וגנרלים

    עוד תוספת מעניינת, הפעם בתחום הפוליטי דווקא, הוא חוזה שיעבוד, המאפשר למדינה להיות משועבדת למדינה אחרת. אך התוספת שלכאורה היא המשמעותית ביותר, ועל שמה נקראת חבילת ההרחבה כולה, היא ה"גנרל הדגול".

    זהו סוג חדש של אישיות דגולה, כמו המדען הדגול, הסוחר הדגול, ושאר חבריהם מהאליטה. שלא כמו חבריו, הגנרל הדגול לא נולד באחת מהערים שלנו באופן אקראי, אלא לאחר שננצח במספיק קרבות.

     

    כשיש ברשותנו גנרל דגול, נוכל להשתמש בו כמו בכל אישיות דגולה: להאיץ את קצב המחקר, לספק בונוס לעיר מסוימת, או לבנות מבנה ייחודי - במקרה הזה אקדמיה צבאית שמספקת ניסיון נוסף ליחידות חדשות. בנוסף, נוכל גם להפוך את הגנרל למצביא על ידי הצמדתו ליחידה צבאית כלשהי.

     

    מצביא מאפשר ליחידה שלו לקבל שדרוגים בחינם ומבלי לאבד נקודות ניסיון.

     הוא גם נותן בונוס רציני לניסיון של כל היחידות הנמצאות באותה משבצת. אחת התלונות היחידות שקיבל Civilization IV המקורי הייתה הקושי היחסי בהשגת ניצחון צבאי, ו"הגנרל הדגול" על שלל שימושיו עונה עליה באופן משביע רצון.

     

    כל השינויים והשיפורים האלו משתלבים בצורה מצויינת במשחקיות הקיימת, ואף אחד מהם לא מרגיש מיותר או לא טבעי, להוציא אולי את חוזה השעבוד, וגם זה רק במשחק היחיד. במשחק מרובה המשתתפים הוא מוביל למצבים ואסטרטגיות שהיו בלתי אפשריים בעבר.

     

    עם זאת, לא ברור אם כשלעצמם הם מצדיקים את קיומה של חבילת ההרחבה. בסך הכל, לא מדובר בשינויים מרחיקי לכת. החבר`ה ב-Firaxis ידעו את זה, מן הסתם, ולכן הבשר האמיתי של Warlords הוא למעשה לא השינויים במשחק הבסיס - אלא שמונה התרחישים המיוחדים שכלולים בהרחבה.

     

    תרחיש יום הדין

    המדובר במגוון של תרחישים היסטוריים והיפותטיים, שכוללים תנאי ניצחון, מבנים, יחידות, עמים וטכנולוגיות ייחודיות, ומציגים כל אחד טוויסט מגניב שהופך לפעמים את חוקי המשחק המסורתיים על פיהם.

     

    כך למשל, בתרחיש איחוד סין נגלם את אחת המדינות הקטנות בתוככי סין של שנת 450 לפני הספירה,

    וננסה לאחד את שאר המדינות תחת שלטוננו ולהפוך לקיסר הראשון של סין (אגב, זהו תרחיש היסטורי אמיתי שאכן התקיים). את המטרה נשיג גם בכוח הזרוע, אבל בעיקר על ידי תמרונים פוליטיים ובריתות נישואים שיפיצו במדינות האחרות את דם השושלת המלכותית שלנו, המקבילה בתרחיש זה לדת.

     

    תרחישים מעניינים נוספים הם למשל זה שמתחולל בזמן עלייתה של האימפריה הרומאית, בו נשחק אחד מחמישה עמים מזרח תיכוניים במטרה להחזיק בארבעה מוקדי ניצחון כמה שיותר זמן.

     

    או התרחיש הויקינגי, שבו נרוויח כסף על ידי דרישת דמי כופר עבור שחרור ערים כבושות, או זה שבו נשחק את ג`ינגס חאן, במסע הכיבוש שלו, כשאנחנו מלווים בבסיס נייד שמייצר יחידות צבאיות, ומטרתנו היא להשמיד, ולא לכבוש, את כל העומד בדרכינו.

     

    התרחיש המגניב מכולם הוא זה שבו נשחק את הברברים. כן, אותם פראים משוקצים שתמיד מפריעים למאמצי ההתפשטות שלנו.

     

    בתרחיש זה נבחר מספר תורות מסוים שבו המשחק יתנהל באופן אוטומטי, על מנת לגרום לציוויליזציות להתפתח ולגדול, ואז נופיע במפה בתור שבט ברברי, כשהמטרה שלנו היא למחות כל זכר לתרבות מעל פני האדמה.

    ככל שנשמיד ונבזוז יותר יחידות, ערים ושיפורים, כך נקבל יותר כסף שאיתו נגייס עוד ועוד לוחמים ברברים עצבניים.

     

    זהו תרחיש כיפי במיוחד, למרות שהוא בעצם נוגד את כל הרעיון שמאחורי משחקי Civilization. גם שאר התרחישים החדשים מוצלחים למדי, וברובם אפשר לשחק יותר מפעם אחת בלי שהמשחק יחזור על עצמו יותר מדי, בייחוד באלו שמאפשרים ריבוי משתתפים.

     

    השורה התחתונה

    בסך הכול, Civilization IV: Warlords היא חבילת הרחבה מוצלחת למדי, אך לא בטוח שכל חובב Civilization ייהנה ממנה באותה מידה.

     

    מי שאוהב ריבוי משתתפים, או תרחישים שונים ומיוחדים, ימצא כאן הרבה תירוצים לחזור ולשחק במשחק המצוין הזה. מצד שני, מי שנוהג לשחק רק במשחק הבסיסי לבדו מול המחשב אמנם יגלה כאן כמה תוספות וחידושים מעניינים, אבל שום דבר דרסטי שמשנה או משפר את החוויה באופן מיוחד.

     

    עוד ב-vgames: חבילת ההרחבה של WoW בגרסה לאספנים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים