שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ביטול מירוצים - למה זה קרה
    ביטול כל מרוצי הרכב שנועדו לחול המועד סוכות, מעורר מטבע הדברים גל השערות ההולך ותופח. באין הסבר והתייחסות מצד הגורמים הממלכתים האחראים לביטולים, ערך ynet תחקיר קצר לבדיקתם

    אז מה באמת קרה שם? מדוע בוטלו בסוף השבוע ההוא שלושה אירועי ספורט מוטורי שקיבלו לכאורה כל אישור נדרש? במילים אחרות, מדוע נאלצו מארגני שלושה מירוצים להחזיר את המשתתפים הביתה, אחרי הכנות רבות והשקעה עצומה?


    במצריים יש פחות בעיות. הימן וסגל ומיצובישי הוכיחו שאפשר (אלי פנגס)

     

    בדיקת העובדות מעלה כי המשותף לביטול כל האירועים האמורים, אינו דווקא אטימות הממסד, לכל היותר בפעולתו הרחוקה מלהיות משכנעת. מעבר לכך, יש גם מספר מסקנות שניתן להסיק וכדאי ליישם לקראת מיסוד עתידי של מרוצים, ובטווח הקצר נדרשת התמודדות נאותה של מארגנים עם התחייבויות כספיות שלקחו על עצמם. נבדוק אירוע-אירוע:

     

     

    ראלי סוכות

     

    מירוץ הראלי שאורגן על-ידי "מסע מעולם אחר" עמד לפתוח את עונת 2007 של ליגת מסעות ניווטי שטח. כחצי תריסר מירוצים תוכננו לעונה על-ידי צמד אמרגנים ותיקים, יענקל'ה זלצר וגדי צוקר. בסך הכל אמורים היו לא פחות מ-70 צוותים שונים לקחת חלק באירוע: 15 אופנוענים, שישה באגים, 11 טרקטורונים, 12 רכב שטח "מקצועיים", 18משופרים, 12 חובבים וחמישה משפחתיים. אירוע ענק בקנה מידה ישראלי.

     

    אלא שבצהרי יום הזינוק הודיעה המשטרה כי "שוטרי משטרת התנועה של מרחב נגב בשיתוף משטרת אופקים מנעו קיום מירוץ מכוניות לא חוקי, והחרימו שלושה כלי רכב מאולתרים, אשר יפורקו. ארבעה כלי רכב נוספים הורדו מהכביש. המשטרה פועלת לאיתור מארגני האירוע". כך, ולא אחרת. ומה אמרו אנשי מרחב הנגב ל-ynet? כי השוטרים למדו על המירוץ בעקבות פרסומים באינטרנט. קצת מפתיע לגלות זאת, ולשמוע שהם "פועלים לאיתור המארגנים". אלה הרי מופיעים, בפרטיהם האישיים ובאופן מודגש, באותו "אינטרנט".

     

    ומה בעצם קרה? מישהו בצוות המארגן שכח כי בשלהי 2005 ערכו אנשי "מסע מעולם אחר" מירוץ ראלי בחנוכה, באזור אותו קיבוץ, שחבריו התרעמו כבר

    אז על רעש מפלטי המכוניות המפריעים את מנוחת שישי. חבר קיבוץ שהוטרד מההמולה, התקשר לבקשת סיוע משטרתי. במשטרת אופקים לא נמצא כוח אדם מתאים להתמודדות עם עשרות נהגי מירוץ, ופניית התחנה לעמיתיה בסביבה הכניסה לתמונה את מי שהיה בזמנו שותף לפשיטת דצמבר 2003, כנגד מירוץ "חוות השקמים". העסק התגלגל במהירות וצוות משטרתי שש אלי אקשן חיסל את האירוע עם ארסנל מכובד של ניידות מכל סוג. 

     

    ומה המסקנות מהאירוע: ראשית שהאמרגנים יכולים וצריכים היו לעדכן מבעוד מועד את המשתתפים. וכי טוב תעשה המשטרה אם תתעסק בעניינים חשובים יותר מהחרמת כלי רכב שלעיתים "מותר להם", ולעיתים "אסור להם" להשתתף באירועי ספורט מוטורי. כך למשל יושבו כנראה בקרוב לבעליהם שלושת הבאגים שהוחרמו בגבולות. למשטרה, כך אנחנו מניחים, יש באמת עניינים טובים יותר לביצוע מפירוק כלי רכב יעודיים. 

     

     

    "הדראג החוקי הראשון"

     

    למעשה, לא מדובר כאן בביטול. האירוע המאד ססגוני הזה עליו דווחנו מספר פעמים, מעולם לא עבר לשלבי ביצוע רשמיים ופשוט לא נערך. המארגנים קיבלו את הסכמתם של גורמים זוטרים יחסית, והכניסו את חבריהם לסחרור שעדיין לא הסתיים. כי מה בעצם קרה בסופו של דבר? עיריית ערד נסוגה מתמיכתה במרוץ, כאשר נוכחה כי אין בכוחה לשנות חוקי מדינה, זאת לאחר שיחה טלפונית שערך ראש העיר עם מנהל הספורט במשרד המדע. האירוע הזה, כך פקידי המדינה, מעולם לא היה חוקי.


     

    וזאת מכיוון שלא ניתן כיום לערוך בישראל מרוץ רכב חוקי באמת. חוק הנהיגה הספורטיבית יכנס לתוקף לכל המוקדם באביב 2007. מבחינה זו לפחות, הכרזה על המירוץ כ"חוקי" היא דיסאינפורמציה לכל דבר ועניין. ל-ynet נמסר מהמארגנים כי קרוב ל-350 נהגים ביקשו להתחרות, ומתוכן אושרה השתתפות 45 נהגים. זה לא מספר של מה בכך, והאחריות כאן גדולה מאד.

     

    איך יתכן כי רפ"ק רחביה עומסי, קצין אגף התנועה של מרחב הנגב במשטרת ישראל, אומר ל-ynet כי "בעניין בקשת מנכ"ל עריית ערד מיום 4.10.06 (שבוע בלבד לפני האירוע, ע.ב) לרישוי 'מיאוץ'... נושא הנהיגה הספורטיבית הוסדר בחוק, שתחולתו נדחתה על-ידי שר החינוך, התרבות והספורט (טעות אגב, השר שביקש לדחות הוא שר המדע והספורט, ע.ב). כך ולא אחרת. אז שבוע לפני כבר אמור היה להיות ברור, שאין ולא יהיה מירוץ. מה בעצם קרה?

     

    עמותת נהגי המירוצים

     

    "אימון הבקעה" של עמותת נהגי המרוצים בוטל פשוט מחוסר הבנה של מבנה הרשויות הממלכתיות. כך נראה מניתוח העניינים. האירוע הרי טורפד על-ידי קציני צבא לובשי מדים, ולא על-ידי המשטרה. ככה זה כאשר האירוע תוכנן לעבור בתוך שטח ההפקר בין גדר המערכת לבין גדות נהר הירדן. אכן זהו שטח סטרילי מבודד, שמסוגל לעמוד בתקנות ה-FIA ליצירת רצף מסלול בן כ-15 ק"מ (לפחות שבעה אספלט, שבעה עפר), שכולו שטח תפעולי, ואינו חוצה כביש או דרך ציבורית. אלא שמישל גדז', המארגן, אמור להיות בעל ניסיון רב יותר לאחר כל שנות הפעילות המוברכות שמאחוריו.

     

    מח"ט הגזרה הביע אמנם "תמיכה נלהבת ובלתי מסויגת במסלול," אנשי שמורות הטבע אישרו בכתב את הסכמתם למסלול. אבל הם, בפשטות, אינם קובעים. זה לא הפריע ליזמים להיכנס להכנות מואצות והוצאות כספיות כבדות. לו היו לומדים קודם את דרגי קבלת ההחלטות ואופן חלוקת הסמכויות, היו חוסכים מעצמם עגמת נפש. ניסיון לשינוי מקום האימון ל"שטח שאינו צבאי סגור", נעשה באופן בלתי מתואם מראש. ניסיונו אחרים שכללו פנייה אישית לקצין בכיר במיוחד, אף היא העלתה חרס. הקצין האחראי ליחידה הרלוונטית לנושא, קודם לתפקיד חדש שלא אפשר לו התערבות.

     

    יכול להיות טוב

     

    אפשר בהחלט להניח כי העיכובים והביטולים והצרות שכרגע, הם האחרונים מסוגם בארץ. יהיה ספורט מוטורי חוקי בישראל, יהיו מירוצים והמשטרה לא תוכל לבטל אירועים מסודרים רק כי לאחד מקציניה התחשק, כפי שאירוע כבר בעבר. שימו לב כי גם היום, בנימוקי המשטרה לביטול המרוצים, נאמר: "כיום אין בידי משטרת ישראל אמות מידה לקביעת תנאים שיבטיחו קיום המירוץ בבטחה". אלה יהיו גם יהיו.

     

    חוץ מזה, יש מועד ממנו לא ניתן לסגת - 15 במרץ, 2007. זכרו את היום הזה. מאותו רגע, יהיו מירוצים חוקיים בישראל. באחריות, כמעט.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גלית קוסובסקי
    טיול בהרי ירושלים - חוקי
    צילום: גלית קוסובסקי
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים