שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הידיים נשלחו לחזה - הפוסטר הוחלף
    חברת שלטי החוצות "מקסימדיה" סירבה לפרסם את פוסטר הסרט "נערת התווים" בטענה שהוא חושפני מדי. ב"לב" זועמים: "נמאס לנו מהניסיונות להטיל עלינו מורא". "מקסימדיה": "אנחנו רוצים לכבד את כלל האוכלוסייה"

    חברת שלטי החוצות "מקסימדיה" סירבה לפרסם כמו שהוא את פוסטר הסרט "נערת התווים" של הבמאי הצרפתי דני דרקור, שיוקרן בארץ החל מסוף השבוע הבא.

     

    בדיאלוג בין חברת הסרטים "לב סרטים ובתי קולנוע", שתפיץ את הסרט בבתי הקולנוע שלה ברחבי הארץ, לבין הנהלת מקסימדיה דרשו האחרונים לשנות את הפוסטר שהוגדר "פרובוקטיבי".

     


    הפוסטר המקורי

     

    נטלי שני, מנהלת השיווק של "לב", זועמת: "הגיעו מים עד נפש. נמאס לנו מהניסיונות להטיל עלינו מורא. אנחנו בסך הכל מבקשים לקדם את הסרטים שלנו". לדבריה, סירובה של מקסימדיה להציג את הפוסטר כמו שהוא הפתיע והכעיסה מאוד. "השלטים אמורים היו להופיע בתל אביב בלבד ובהתחשב בכך שאנחנו מוצפים בדימויים פרובוקטיביים בהרבה, ההחלטה תמוהה. תל אביב היא לא ירושלים או בני ברק ששם הדרישות הן באופן ברור אחרות לפרסום חוצות. זו פעם ראשונה שאני זוכרת סירוב בתל אביב", אמרה.

     


    הפוסטר החדש

     

    "אף אחד לא אוהב שמטילים עליו סנקציות, בטח לא כשאין לכך סיבה הגיונית", הוסיפה שני. "ההחלטה איך ייראה הפוסטר של סרט שאתה רוצה לקדם היא החלטה אמנותית ומבחינתנו יש כאן התערבות בהחלטה. בהתחשב בכך שמדובר בסרט קטן שהקמפיין הפרסומי שלו מדוד ומתבסס על מודעות בעיתונות ובשלטי חוצות בלבד בלי קמפיין של רדיו וטלוויזיה, כל אלמנט הוא די מכריע בתוצאה הסופית. זה בהחלט עלול לפגוע בסרט".

     

    מנהל השיווק של מקסימדיה, רונן קימל, לא מבין על מה המהומה. "לחברת מקסימדיה יש הסכמים מסחריים מול עיריות שמעניקות לנו את הזיכיון לפרסם בתחומן ויש הבנות לגבי התכנים המתפרסמים", אומר קימל, "במקרים מסוימים אנחנו מבקשים מגופים מסחריים להצניע את השלטים לטובת הסטטוס קוו. בניגוד לטלוויזיה, שמאפשרת לך לזפזפ בשלט כשאתה נחשף לתכנים שלא מוצאים חן בעיניך, פרסום חוצות קיים לעיני כל, מה שהופך מסרים פרובוקטיביים לכאלה שעלולים לפגוע בקהל שלם. צנעת הפרס דורשת שלא יהיה מחשוף באזור החזה, שלא יהיה מגע בין גבר לאישה ודברים מסוג זה. אלו השיקולים שלנו מה אנחנו מעלים לשלטים ואיפה ומה לא".

     

    בקיצור, צנזורה עצמית?

     

    "לא הייתי קורא לזה צנזורה עצמית אלא שמירה על הסטטוס קוו. יש לנו את המגבלות שלנו והגבולות שלנו ואנחנו רוצים לכבד את כלל האוכלוסייה".

     

    דרמת המתח "נערת התווים" מתאר את סיפורה של פסנתרנית צעירה ומחוננת הנכשלת במבחני הקבלה לקונסרבטוריון בגלל חוסר רגישותה של הבוחנת הראשית. שנים אחר כך החיים מפגישים בין השתיים במקרה והקשר שנוצר ביניהן תלותי ומיוחד.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים