שתף קטע נבחר

גזע חדש נולד - "אספר בהמשך"

סעיף המוצא הנכלל בכרטיס באתרי היכרויות משקף את העובדה שישראל היא מדינה גזענית מאוד. רבים עדיין בוחרים בן זוג, או פוסלים על הסף מועמדים פוטנציאליים, על סמך המוצא. לא פלא שזה נתון שמעדיפים לפעמים להסתיר

תרשו לי לזרוק לרגע את כל מה שלמדתי על "תקינות פוליטית" ולפתוח את כל הקלפים על השולחן. נמאס לי להיזהר ונמאס לי ללכת בין הטיפות. עשרות שנים אחרי שסאלח שבתי פגש את רבינוביץ' במעברה, יש הרגשה שהמושג "כור היתוך" הוא סוג של בדיחה גרועה.

 

הסיפורים שתקראו כאן עלולים להזכיר הלוך רוח מסוכן בגרמניה בשנות ה-40 של המאה הקודמת, כשהמשותף להם הוא אי-נוחות גדולה."ישראל", כך יספר אחד המרואיינים בהמשך, "היא המדינה הכי גזענית בעולם, זה מושרש בנו". גזענות קיימת כאן ובכל העולם. האם במקום להתמודד עם הנגע אנחנו חוזרים אחורה, במסווה של התקדמות?

 

בתמונה את נראית יותר כהה

את אתי שרוני, בת 39, אני מכירה עוד מבית הספר היסודי, בת יחידה להורים ממוצא צ'כי. כבר אז היתה ילדה מלאת שמחת חיים עם הרבה תובנות בוגרות לגילה. זה עשר שנים היא מתגוררת ועובדת בשוודיה, בעיר קטנה ליד שטוקהולם. "כל החיים שאלו אותי אם אני מאומצת, כי יש לי שיער מתולתל וגוון עור שחום וההורים שלי מאוד בהירים. כולם היו בטוחים שאני תימניה או מרוקאית", היא אומרת. עד לפני חצי שנה היה לה חבר שוודי אבל היום, בביקור מולדת, היא מודה שבכל הקשור לדייטים ומוצא אתני, ישראל מזכירה לה דברים שהיא רוצה לשכוח.

 

- מה קרה?

"עוד בחו"ל נרשמתי לאתרי היכרויות בארץ, ולפני שנסעתי לארץ שלחתי הודעה לאיזה בחור מחיפה שמצא חן בעיני. שעה אחרי שנחתתי פה הוא התקשר אלי לפלאפון. עוד לא הספקתי להתנשף והוא אמר משהו כמו 'התמונה שלך מאוד כהה'. לא הבנתי מה זה צריך בדיוק להביע, אבל הרגשתי מין חץ בבטן, כאילו מישהו שפך עלי מים קרים. אחרי שתי שניות שאלתי אותו למה הוא מתכוון, והוא הואיל להסביר שבפרופיל כתבתי שאני אשכנזיה, אבל בתמונה אני נראית מזרחית והוא רצה לברר אם במציאות אני בהירה יותר. זה כל כך אירוני. בשוודיה אני להיט. השוודים משתגעים על גוון העור שלי. זו היתה קבלת פנים מאוד לא נעימה".

 

שרוני מספרת שהיה גם בחור מישראל שהתקשר אליה לשוודיה והשאלה השניה שלו היתה "רגע, מאיזה מוצא את?" לדבריה, היא היתה המומה, ולא הסתירה את זה. את השיחה הוא סיים במילים "את בחורה מאוד אגרסיבית". נו, גם כהה וגם אגרסיבית, באמת צרה צרורה, היא צוחקת קצת על עצמה. "במשך השנים למדתי שלגזענות, סמויה או גלויה, יש ריח שאי אפשר לטעות בו, גם בלי מילים. אין מצב שאני משתפת עם זה פעולה או עוברת לסדר היום כשאני נתקלת באנשים גזענים. צחוק הגורל, בטיסה לכאן הכרתי בחור יפני שעובד בשגרירות השוודית ואנחנו כבר שבועיים לא מפסיקים להתנשק בטיילת של תל אביב".

 

אילנית אבי, בת 31, מנהלת שיווק בחברת הייטק מרמת השרון, היא בת לאמא פולניה ולאב ממוצא פרסי. "יום אחד התקשר אלי בחור מג'יידייט, דיברנו חצי יום, היתה לנו שיחה מדהימה. הוא סיפר על עצמו, אני סיפרתי על עצמי. היתה לי תחושה מאוד טובה לגביו. אחרי שעתיים של שיחת טלפון קולחת ונעימה הגענו לשלב שמישהו צריך להציע ולהחליט איפה נפגשים ואז הוא שאל מאיפה אני. באותה תקופה גרתי ברמת גן, והתגובה המיידית שלו היתה לשאול אם אני עיראקית. אמרתי שאני לא מסוגלת להיפגש איתו. יש בעיה עם בחור ששואל בחורה שאלה כזו עוד בטלפון. יש בעיה שהשאלה הזו בכלל עדיין צפה, בימינו. אחרי שההורים והסבים שלי מצד האמא סבלו מאפליה גזענית באירופה רק בגלל שהם יהודים, אין שום סיבה שאסבול את זה בתוך המדינה שלי".

 

- את לא מסתכלת על מוצא כשאת בוחרת גברים?

"עד היום יצא לי להיפגש רק עם בחורים אשכנזים מהאינטרנט, אבל לא היתה כאן יד מכוונת. זה פשוט קרה. עובדה שכל החברים הקודמים שלי היו ממוצא טוניסאי, מרוקאי, פרסי. אין לי אג'נדה גזעית, יש לי אג'נדה זוגית, ההורים שלי הם ההוכחה".

 

- ומי שכותב "אספר בהמשך", איך את מתייחסת אליו?

"לא מתייחסת אליו. לא יוצאת עם פחדנים".

 

גדי הוא בחור גבוה, שחום ובנוי לתלפיות. הוא משתייך לגזע חדש שנקרא "אספר בהמשך", גזע שאפילו המדענים הגדולים ביותר בעולם עדיין לא מכירים, אבל פה בישראל הוא פופולרי למדי. באתרי היכרויות ברשת מבקשים למלא בכרטיס האישי סעיף המתייחס למוצא האתני (אשכנזי, ספרדי, מעורב) או "אחר" (בדרך כלל לא יהודי) ונותנים אופציה לסמן "אספר בהמשך".

 

- למה בחרת ב"אספר בהמשך"? נסיבות המוצא שלך לא ברורות?

"מה זה קשור? בפרופיל אני גם מתבקש לרשום את ההכנסה שלי, עוד דבר טיפשי מאין כמותו. אני לא חושב שמישהו צריך לדעת כמה אני מרוויח, זה אישי מדי".

 

- והמוצא, גם הוא אישי מדי?

"כן. זו המחאה הפרטית שלי על הנוהל הגזעני של פילוחי מוצא. זה נותן גיבוי למשהו שהיה צריך מזמן להסתיים".

 

"הבעיה עם גברים שנמנעים מלכתוב את המוצא שלהם בפרופיל היא יותר מורכבת", אומרת שלומית כהן, רווקה מהוד השרון. "באופן ממש מוזר אלה תמיד הגברים הספרדים שכותבים את זה. אני רשומה באתר כבר המון שנים ועוד לא פגשתי אשכנזי שיכתוב על המוצא שלו 'אספר בהמשך'. מעניין למה".

 

היא וגדי מסכימים שהכל מתחיל ונגמר בשאלה למה לעזאזל צריכים פילוח אתני בפרופילים של אתרי היכרויות באינטרנט. גדי: "אפשר לראות תמונה, אפשר להתרשם בשיחת הטלפון, מדוע לא להסתפק בכך? כנראה שאתרי ההיכרויות יודעים את נפש בהמתם, ולא נותר לי אלא להצטער על זה".

 

רק לא מרוקאי כמו המשפחה שלי 

אפליה על רקע מוצא אינה נחלתם הבלעדית של האשכנזים, אלא דווקא של מי שמכונים "בני עדות המזרח". רותי, 32, עורכת דין שמתגוררת בתל-אביב כבר שבע שנים, במקור ממשפחה מרוקאית מוכרת מאוד מהדרום, מקפידה לא לצאת עם בחורים ממוצא ספרדי, עם דגש חזק על מרוקאים. "הדבר הראשון שאני בודקת בפרופיל זה את עניין המוצא. אם הוא מרוקאי, זה לא בא בחשבון".

 

- למה?

"כי זה מוכר לי ולא אהוב. פעם אחת פגשתי מישהו מרוקאי דרך האתר ואפילו יצאנו חודש וחצי, אבל בסוף זה לא הסתדר. כמה שהוא היה מלומד ומשכיל, עורך דין מאוד מצליח, עדיין היתה לו המנטליות המזרחית מהבית".

 

- מה זה אומר בדיוק, מנטליות מזרחית?

"כל העניינים האלו של כבוד, המשפחתיות הדביקה, ההיסטריות, הקולניות, הרכילות, הכניסה לחיים הפרטיים, הקומונה הזו. כל הטקסיות והפולחניות המופרזת הזו לא מדברות אלי. ראיתי את זה במשפחה שלי, גדלתי ככה ושנאתי את זה. חיכיתי רק לרגע שאוכל להשתחרר. לא כך אני רוצה לנהל את המשפחה החדשה שתהיה לי".

 

- אבל יש אנשים שיתארו בדיוק ככה את המשפחה ההונגרית או הפולנית שלהם. למה את לא יכולה לשקול מערכת יחסים בדיוק כפי שאת רוצה, עם בחור מרוקאי שחושב כמוך?

"האמת? אני מפחדת לקחת את הצ'אנס".

 

- אז את יוצאת רק עם אשכנזים?

"כן. והפרדוקס הוא שחלקם גזענים מאוד כלפי אבל אני מבינה אותם".

 

- את לא מרגישה שאת תוקעת גול עצמי?

(היסוס): "בראש אני מבינה שאני מתנהגת בדיוק כמותם, אבל בפועל אני לא מצליחה להשתחרר מהפחד שהמשפחה שארצה להקים תזכיר לי את המקום ממנו באתי. משם אני רוצה לברוח".

 

פוזות של נערות ליווי

ראובן, סטודנט בן 28, לא מוכן לצאת עם רוסיות. "אפילו שאמא שלי עיראקית ואבי ממוצא רוסי, גם הם לא רוצים שאביא הביתה רוסיה. אני מזהה את תווי הפנים ולא פונה אליהן. כשמישהי רוסיה פונה אלי אני אף פעם לא מחזיר לה תשובה".

 

- למה?

"הנשים הרוסיות תמיד נראות לי נערות ליווי ולפני שמישהו קופץ פה עלי, אני מציע לכולם לפתוח אתרים באינטרנט ולראות את בחורות רוסיות מציגות את עצמן בתמונות. ב-90 אחוז מדובר בפוזות מפתות עאלק, ויסלחו לי העשרה אחוז שנפגעו עכשיו".

 

נשמע הזוי? הדעה של ראובן לא נדירה. לצורך כתבה זו דיברתי עם מספר בחורים ממוצא רוסי שחושבים בדיוק כמוהו. "אנחנו המדינה הכי גזענית בעולם", אומר מנהל בית קפה בתל-אביב שביקש לא להזדהות. "זה מושרש בנו מהילדות. אנחנו גזענים בלי לשים לב, אף אחד לא חף מזה. יש לנו גזענות גדולה נגד העליה הרוסית. המרוקאים שאכלו פה חרא מתייחסים לרוסים בהתנשאות ובשנאה בדיוק כמו שהאשכנזים התייחסו להורים שלהם בדור הקודם. תשמעי מה שאני אומר לך – הרוסים הם אלו שינהיגו פה את המדינה בדור הבא".

 

בסוף כל פריחה מסתתר שיכון קטן  

יובל (שם בדוי), בן 39, טייס קרב בעברו, בעל מראה בהיר, מקפיד לרשום "אשכנזי מבית טוב" כבר בדברי הפתיחה בפרופיל האישי באתר.

 

- זו מין שורת מחץ כזו, כדי לנפות בחורות שלא דוברות פולנית שוטפת? 

"כתבתי את זה עם הרבה הומור, כי זה סוג של ביטוי כזה, אני ילד שמנת, ואין לי סיבה להסתיר את זה".

 

- שלא לדבר על זה שבנות נמשכות לתכונה הזו?

"יש תמונה שלי באתר, זה מספיק מושך בעיניי. אני יכול לומר לך שמערכת היחסים הכי משמעותית שלי היתה עם בחורה טריפוליטאית. הכרתי אותה בצבא ואהבתי אותה אהבת נפש".

 

סיגל, קוסמטיקאית מהרצליה, מתקוממת: "הבחורים האלו מוציאים אותי מדעתי. הרי זה כל היתממות והם יודעים זאת היטב. זו פשוט דרך נוספת להגיד "אם את לא אשכנזיה מבית טוב כמוני, אל תעזי לכתוב לי בכלל".

 

- אבל הם משיגים בדרך כלל תוצאות הפוכות. הרבה בנות ממוצא מזרחי מחפשות "אשכנזי מבית טוב".

"אשכנזי מבית טוב זה סוג של בלון שאף אחד לא מעז לפוצץ אותו פה. זו פנטזיה מפגרת של נשים בעלות מודעות עצמית מאוד נמוכה, שאינה שונה מהנסיכה שמחכה לאביר שיציל אותה מהאגדות. לא פעם אני נתקלת בנשים ממוצא מזרחי, שהמשפט השני שלהן הוא 'אני נשואה לאשכנזי', כאילו שכך היא מקבלת איזה תו תקן משודרג. עוד לא פגשתי אשכנזיה שחשוב לה מיד לציין את המוצא המזרחי של בעלה. הפארסה הזו מזכירה לי את המילים של שיר הפריחה : 'עד שיהיה לי זמן להיות גדולה/ אז תיגמר המסיבה / כי בסוף כל פריחה מסתתר שיכון קטן/ בעל לדוגמא ואלף כיווני עשן'", היא מצטטת את השיר שכתב אסי דיין, "את לא בונה בית עם מוצא, את בונה בית עם בן אדם, את זה הן שוכחות".

 

'אני לא רוצה לפגוש מישהו שונה ממני'

הילל, בחור מסורתי שמנוי בכמה מאתרי ההיכרויות המובילים של הכיפות הסרוגות, אומר: "אני בחור מסורתי דתי, חובש כיפה סרוגה, ממוצא מרוקאי. בציבור הדתי והדתי לאומי זה לגיטימי לפסול מישהו על בסיס המוצא שלו. הרבה פעמים בנות אמרו לי שהן לא רוצות לצאת איתי כי אני לא אשכנזי, והתירוצים שלהן היו די מגוונים: 'אני לא רוצה להכעיס את ההורים שלי', 'אני רוצה להמשיך את מנהגי ההורים', 'אני לא רוצה לפגוש מישהו שונה ממני', 'כל האחים שלי התחתנו עם אשכנזים אז למה שאהיה שונה'. בחורה אחת אפילו אמרה לי שהיה לה ניסיון עם בחור ממוצא מרוקאי ואחרי זה היא 'לא מעוניינת להתקרב אליהם יותר'. לא פעם אני רואה בפירוש באתרי ההיכרויות שבין הדרישות של הבחורה מופיע שהבחור יהיה רק אשכנזי, ומדי פעם הערה כמו 'מתנצלת אם אני נשמעת גזענית'".

 

- איך אתה מגיב לדברים האלה? 

"כשיוצא לי להגיב אני אומר שאני מתבייש בשמן שהגזענות עוד קיימת בנו, ושלדעתי הגאולה עוד רחוקה, אם דיבורים כאלה עוד קיימים בינינו.ברוב רובם של המקרים אני לא טורח כלל להשיב. הן פשוט לא שוות את זה".

 

ואולי אפשר לסכם במילים של גיא שמש, רווק חביב והולל: "אני בא ממשפחה פולנית, אבל מפנטז רק על בחורות מעדות המזרח. אני אוהב בחורות שחומות, ובשבילי זה יופי שהבחורה מציינת בפרופיל את המוצא האתני שלה. רק זה עוד חסר לי, שתיפול עלי איזו פולניה".

 

האימייל של שירלי

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
האם במקום להתמודד עם גזענות אנחנו חוזרים אחורה?
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים